המחשבה הפשטנית שגם השמאל צריך לדבר בשפה הבריונית של הימין ורק ככה הוא יוכל לו, מעידה יותר מכל על בורות ואיבוד עשתונות באשר לפוליטיקה הישראלית. לא זו הדרך אראל מרגלית, לא זו.

כולנו חשים שמשהו איננו עובד כשורה בכל האמור לזירת חיינו הציבוריים במדינה ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. משהו המייצר למדינה ולחברה בה הפסדים עצומים. אנו רואים את המראות ושומעים את הקולות, אך מעטים מבינים מאין כל זה בא לנו. מה עומד מאחורי המציאות הלא טובה הזו ואחראי ליצירתה ולתחזוקתה השוטפת.

סיפור דורי אדיר

כדי לטפל בנסתר הזה הצמדתי לו שם עצם כללי והוא "חולשת המערכת הפוליטית בישראל", וניגשתי לפענחו. אחד אחד למלאו בתכנים ובמשמעויות שכולם יחד מגדירים את תכולתו. זה סיפור דורי אדיר שכל עוד שאנו מתעלמים ממנו שום דבר טוב שנחלום עליו לא יעלה ולא יצלח בידינו באשר לחיינו הציבוריים במדינה.

ובעודי עוסק בעיבוד הממצאים שאספתי במאמריי הרבים על הפוליטיקה, שהתפרסמו במרשתת בעת שהייתי פעיל מן השורה במפלגת קדימה, ובריכוז התובנות המושכלות שנגזרו מהם והכנתם לכלל ספר מגובש וסדור, מבין השורות והדפים הרבים צץ ועלה לו לפתע סיפור משנה, לא פחות חשוב ומרתק מן הסיפור הראשי על חולשת המערכת הפוליטית, והוא:

כיצד אנשים טובים מייצרים תוצאות רעות.

כמו בכל מערכת, גם בפוליטיקה ישנם אנשים בלתי ראויים וכולם מזהים אותם. אך בדרך כלל הם מיעוט קטן ומרבית הפוליטיקאים שלנו הם אנשים טובים השואפים לטוב וכוונותיהם ראויות. ואם הדברים אינם כשורה זה מפני שאנשים אלו, ואנו כולנו יחד עמם, איננו יודעים להסביר לעצמנו מהי פוליטיקה וכיצד יש לעשותה כדי שתניב לנו פירות מאכל ולא פירות באושים.

וכדי להיחלץ מן המייצר הנורא הזה רבים מאתנו סבורים שיש לגייס לפוליטיקה אנשים טובים. זו הבעיה העיקרית שלנו. אין לנו די אנשים טובים שם. הם שיביאו לנו את הגאולה ואת הבשורה. ולא היא.

בהיותי חבר פעיל מן השורה בקדימה ראיתי כיצד רמטכ"לים לשעבר, אלופים וקצינים בכירים נוספים, דוקטורים ופרופסורים מן האקדמיה, ראשי ערים מעולים, ומצליחנים אחרים, בבואם לפוליטיקה רק מחמירים את מצבה עוד יותר.

במעגל הנצחי של הביצה והתרנגולת

פעם הביצה קודמת לתרנגולת ופעם להפך. הכול תלוי באיזו נקודת זמן אנו נמצאים על המעגל. כך גם באשר לאנשים ולמערכות חיינו הציבוריים. אחת לדור או יותר קמה מנהיגות מכוננת ומשנה סדרי בראשית. אך, בחיינו השוטפים המערכות קודמות לאנשים. ואם הדברים אינם כשורה זאת מפני שמערכות חיינו אינן כאלה ויש לשנותן ולהתאימן לתנאי המציאות החדשה. ואת זאת, מסיבות רבות שלא כאן המקום להיכנס אליהן, 'בחורינו הטובים' אינם יודעים לעשות.

זה המקור הראשוני לסיפור הגדול על אנשים טובים המייצרים תוצאות רעות. רצון טוב וכוונות טובת אינם בהכרח ערובה למעשים טובים. ואת האמת הזאת עלינו להפנים בתוכנו עמוק עמוק.

וכשאיש איננו עוסק בקידום ושכלול מערכותינו הציבוריות אנו תולים תקוות, כאמור, באנשים חדשים וטובים, ומרבים גם להיאחז בערכים ובאידאולוגיות, מתוך אמונה שמכאן תבוא הישועה. מעשינו מתאפיינים בעשיית עוד מאותו הדבר ומה שהיה הוא שיהיה. והתוצאות הרעות אינן מאחרות להגיע.

את הכשל הדורי הגדול הזה ניתן לזהות בקלות רבה בדבריהם של הפוליטיקאים. די להאזין לנאומיהם בכנסת, לקרוא את הפוסטים שהם כותבים במרשתת ולצפות בסרטונים שהם מפיצים בה. כמעט ואין התבטאות אחת באשר לחיינו הציבוריים במדינה שהיא ראויה, מושכלת ואיכותית.

הסרטונים שהפיץ לאחרונה ח"כ אריאל מרגלית מהמחנה הציוני

הם דוגמה מצוינת כיצד אנשים טובים כמו מרגלית מייצרים תוצאות רעות. המחשבה הפשטנית שגם השמאל צריך לדבר בשפה הבריונית של הימין ורק ככה הוא יוכל לו, מעידה יותר מכל על בורות ואיבוד עשתונות באשר לפוליטיקה הישראלית.

הרעיון שאימוץ סגנון אלים, בריוני, מסית ומדיח והמנוסח בשפת הרחוב הנמוכה ביותר, הוא שיביא קולות חדשים לשמאל הוא הזוי עד כדי טיפשות וחוסר אחריות. רק ראשם הקודח של אנשי הפרסום יכול להעלות רעיונות פרימיטיביים שכאלה.

נצטרך להשקיע חשיבה מרובה כיצד אנו מצמיחים בתוכנו מנהיגים של אמת ולא מי שמנהיגותם נשענת על כידוניהם של משרדי הפרסום, על תקנונים מפלגתיים ועל תמרון כוחני וציני של הבוחרים בפריימריס במפלגות. כיצד אנו מגבשים בתוכנו עלית מנהיגותית מכוננת. ברור לנו שדבר זה חייב להיות משולב עם טיפול בשאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים במדינה.