האדמה רועדת מתחת לכסאו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הפעם, לא רק בגלל החקירות הפליליות המתנהלות נגדו. לאיום הממשי הזה הצטרפו לאחרונה, ביתר שאת, גם איומים מיידיים על שלמות הקואליציה, מכל הכיוונים האפשריים.

האיום שנראה היה כחמור וכמיידי ביותר, עוד בשעות הבוקר – נושא תאגיד השידור – נפתר אחר הצהריים בהסכמה. שר האוצר משה כחלון, יו"ר "כולנו" – שהתארח הבוקר בכנס "קו לידידות" של אורלי וגיא בתל אביב – נשאל על יחסיו עם נתניהו, לנוכח המחלוקת ביניהם בסוגיית הקמת תאגיד השידור. "איך אומרים החבר'ה? כחלון ונתניהו כבר לא", השיב שר האוצר. אבל כבר בשעות אחר הצהרים כחלון ונתניהו כבר היו כן. עד למשבר הבא.

 העימות בין השניים, המתנהל על רקע סוגיית תאגיד השידור הציבורי, התפוצץ פומבית אמש – כאשר נתניהו, במהלך הגיבושון שארגן לחברי הקואליציה, פנה ישירות לשר האוצר וקרא לו לדחות את סגירת רשות השידור בחצי שנה. נתניהו הודה כי הוא נושא באחריות להחלטה השגויה להקים את תאגיד השידור הציבורי החדש והוסיף: "אני אומר לידידי משה, בוא נשלב ידיים – בוא נעשה את התיקון הזה. לא מאוחר מדיי לתקן – במסגרת התקציב, כי העובדים מוכנים. הם אומרים לנו: 'אנחנו מוכנים לעשות את כל התיקונים, להצטמצם, לקצץ'.

"לא מאוחר מדיי לתקן", המשיך נתניהו. "מה שצריך לעשות זה לקחת הפוגה של חצי שנה, להאריך את זה ולמצוא את הפתרון. זה ראוי, זה הכרחי. אני לא יכול להבין איך 700 מיליון שקל יישארו בלי פיקוח ציבורי. אני לא מכיר דבר כזה. זה כמעט שלושת רבעי מיליארד שקל! מאות עובדים, חלקם מנוסים, ותיקים, שהולכים הביתה. וזה לא מאוחר מדיי לתקן".

תשובתו של השר כחלון היום הייתה דחייה מוחלטת. "כשזה היה טוב לו לקמפיין, נתניהו קרא לעובדי רשות השידור חמאסניקים", אמר.

המתח בין השניים עלה עוד ביום שני השבוע, כאשר בין השניים התנהלה פגישה שבמהלכה ביקש נתניהו מכחלון לתמוך בחוק, שיעביר לידיו שליטה מוחלטת על התקשורת הציבורית. "אתה לא באמת מתעניין בשידור הציבורי אלא רק בשליטה", השיב לו כחלון. "אתה צריך להבין – אני עזבתי את הליכוד, אתה לא תעשה לי תרגילים כאלה. כשקשה – אתה נעלם, וכשיש הישגים – אתה מופיע".

לגופו של עניין אמר כחלון היום בכנס כי שוחח עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. "סיכמנו שתהליך הפרישה מרצון של עובדי רשות השידור יוחזר והם יוכלו לפרוש בתנאים הוגנים", אמר שר האוצר. "סיכמנו שנעשה מאמץ לקלוט כמה שיותר עובדים מרשות השידור בתאגיד".

את פצצת הזמן הנוספת, המאיימת על הקואליציה מכיוון שונה לגמרי, הניח אתמול שר הביטחון, אביגדור ליברמן. הוא שיגר אולטימאטום אל הרב יגאל לוינשטיין ודרש ממנו להתפטר, או שיפעל להפסקת פעולתן של ישיבת ההסדר והמכינה הקדם-צבאית בהתנחלות עלי. בתוך כך קראו רבנים מהזרם המתון בציונות הדתית שלא לשרת בגדודי החי"ר המעורבים, בהם משרתים לוחמים ולוחמות זה לצד זה. בין הרבנים החתומים על גילוי הדעת הרב יעקב מדן, הרב משה ליכטנשטיין, הרב שלמה ריסקין, הרב דוד סתיו והרב אוהד טהרלב.

דברי השר ליברמן עוררו, כצפוי, מהומה פוליטית. השר נפתלי בנט האשים אותו ב"עשיית פוליטיקה על הגב של לוחמי צה"ל" ותקף אותו באמרו כי "הוא פשוט רוצה לעשות סיבוב פוליטי ציני על הגב של הציונות הדתית". אליו הצטרפו גם השר אורי אריאל ח"כ בצלאל סמוטריץ'. ליברמן השיב: "בנט מגן על מי שמנסה להפוך את ישראל לאיראן. אנחנו לא נאפשר את זה. נשים שוות כמו גברים ושירות צבאי הוא לכולם".

היום הצטרף השר יואב גלנט למגיבים ואמר כי האמירות של הרב לוינשטיין הן "פסולות, מסוכנות, מפלגות ומקוממות. שירות נשים מתקיים בצה״ל מיום כינונו, הוא חיוני לתפקוד הצבא". עוד אמר גלנט: "העובדה שמהמכינה בעלי יצאו טובי לוחמנו אינה מקנה לרבניה זכות לערער על עקרונות היסוד של צה״ל. אני קורא לרב לוינשטיין להתנצל על דבריו. מנגד, אסור בתכלית האיסור, לחשוב על סנקציות כנגד המכינה בעלי".

המאבק בפרשה זו עלה גם במהלך ישיבת הממשלה הבוקר, כאשר שר החינוך נפתלי בנט תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ודרש את התערבותו המיידית בשמירה על המכינה ובמניעת סגירת הפנימייה הצבאית הדתית. "ברגע האמת זנחת את הציונות הדתית", האשים בנט. השר זאב אלקין תקף גם הוא את מכתבו של ליברמן ואמר "לפי ליברמן צריך לסגור את העתודה כי פרופסורים מדברים נגד צה"ל".

המאבק בגזרה הזאת רגיש במיוחד. שני הצדדים נחושים לצאת וידם על העליונה. כדי לפרק את מטען הצד הזה דרוש חבלן מומחה, עם הרבה מזל.

את החזית השלישית פתח שר הפנים, אריה דרעי, אשר התריע מפני הסלמת המשבר בקואליציה. "ממשלות לא נופלות על דברים גדולים אלא קטנים", אמר דרעי. "חבל שזה הולך ומחריף. אני לא מתכוון להישאר בממשלה שתחיה על קלקולים. אם לא יתעשתו כולם עדיף ללכת לבחירות". הרקע האמיתי למתיחות בין דרעי לנתניהו הוא, כנראה, החלטתו של ראש הממשלה שלא לצרפו לנסיעתו לסין בשבוע הבא. נתניהו הזמין חמישה שרים – אלי כהן, זאב אלקין, יעקב ליצמן, אופיר אקוניס ואורי אריאל – להצטרף אליו. את דרעי לא הזמין, למרות שהוא אמור לחתום שם על הסכם חדש להבאת עובדים לישראל.

חזית רביעית עלולה לבעור על רקע החלטותיו הצפויות של נתניהו בנושא הבנייה בהתנחלויות – ובמיוחד מימוש הבטחתו להקים התנחלות חדשה למפוני עמונה. נתניהו עלול לעמוד במצב שבו יצטרך להחליט בין המשך יחסיו הטובים עם נשיא ארה"ב טראמפ, לבין יחסיו עם מפלגת הבית היהודי – שהולכת ומקצינה בעקבותיו של בצלאל סמוטריץ'.

בישיבת הממשלה היום ניסה נתניהו להרגיע את הרוחות, לפחות בנושא הזה, והבטיח כי יעמוד בהבטחתו להקים יישוב חדש למפוני עמונה.

האם הקואליציה תחזיק מעמד? קשה לדעת. מחד אין לאף אחת מהמפלגות אינטרס לקיים בחירות מוקדמות בעת הזו. אבל מאידך, ריח הבחירות  הקרבות עולה באפם של שותפי נתניהו לקואליציה. הם מזהים את מצוקותיו וחולשתו של נתניהו, מאתגרים אותו ומחשבים מסלול מחדש, בידיעה מוחלטת כי הקואליציה לא תשלים את הקדנציה שלה. השאלה היא רק העיתוי. ברגע שמפלגה מסוימת תזהה כי העיתוי טוב מבחינתה – היא תפוצץ את הבלון.