450 המקומות להרצאת הפתיחה התערוכה "שניים" של לואיז בורז'וואה באולם אסיה במוזאון תל אביב נתפסו עד אפס מקום והותירו קהל רב בחוץ. נעים היה לראות את מאות האנשים שמסתופפים בתור לראות את התערוכה החשובה שעוסקת במושג שניים,  על פי תפיסתה ויצירתה של בורז'וואה שחוקרת את השניוּת האנושית וביחסים סבוכים בין פְּנים וחוץ, מודע ולא-מודע, גברי ונשי, הגוף והאדריכלות, הסביל והפעיל, אירוטיקה ואהבה, לידה ומוות, אהבה שנאה.

לואיז בורז'ואה, שהלכה לעולמה בגיל 98, השאירה אחריה גוף עבודות מרתק, שארג מיניות עם פסיכואנליזה ותרם רבות להתפתחות התיאוריה הפמיניסטית.

הקריירה האמנותית שלה מתפרשׂת על פני שבעה עשורים, אך החשיפה  המשמעותית הגיעה רק ב-1982, כאשר בורז'ואה – אז בת 71 – היתה לאשה הראשונה שזכתה לרטרוספקטיבה מקיפה שבמרכזה פיסול במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק. נקודת מפנה זו סימנה אותה כאמנית עכשווית מובילה ומעוררת השראה, שיצירותיה הדרמטיות – החוקרות יחסי משפחה, הורוּת, זוגיות, נשיות, גבריות, כאב, תשוקה ותוקפנות – עמוקות וחושפניות במורכבותן.

התערוכה "שניים", שנאצרה על ידי סוזאן לנדאו וג'רי גורובוי, שנפתחה השבוע תימשך עד  20.1.1018.  לראשונה בארץ מוצגים יותר מחמישים עבודות של בורז'וואה; – פסלי ענק, פסלים קטנים, מיצבים, עבודות טקסטיל ורישומים – מכל השלבים המשמעותיים בקריירה של בורז'ואה, פסלי שיש וברונזה, לרבות כמה מיצירותיה הידועות ביותר. בין העבודות: המיצב מעבר מסוכן (1997) – העבודה הגדולה והמשמעותית ביותר בסדרת  התאים, הכוללת חללים מגודרים ככלובים ובתוכם אובייקטים סמליים מחיי המשפחה.

בין השאר מוצגים בה: פסל הפלדה האיקוני מ-2003  זוג עכבישים – העכביש, סימן ההיכר של בורז'ואה, המייצג את יחסיה עם אמה.

הפסל הפרובוקטיבי  ילדונת (גרסה מתוקה יותר) (1968-99) – פאלוס המסמל גבריוּת שבירה ופגיעה.

במרכז התערוכה מוצב הפסל המונומנטלי  שניים (Twosome),שנוצר ב-1991 ונחשף לראשונה בתערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק באותה שנה. פסל זה, שהוצג לעתים נדירות בלבד, נתן את שמו לתערוכה במוזיאון תל-אביב לאמנות. העבודה מורכבת משני מיכלי מתכת גדולים המוצפים באור אדום מהבהב, שהקטן ביניהם מוּכל במשנהו בתנועת יצוא ושוב. הפעולה המכנית החוזרת מעוררת קונוטציות מיניות, אך על פי בורז'ואה הפסל הוא דיוקן של יחסי אם וילד – יחסי היסוד בין שניים, המגדירים את כל מערכות היחסים העתידיות בחיים.

באירועי הפתיחה של התערוכה היו:  הרצאת אורח של  מארי-לור ברנדק  הכותבת  מונוגרפיה על לואיז בורז'ואה. היא שימשה אוצרת במוזיאון פיקאסו, במרכז ז'ורז' פומפידו ובמוזיאון הלובר בפריז, וכן במוזיאון לאמנות עכשווית בבורדו. ב-2008 אצרה תערוכה רטרוספקטיבית של בורז'ואה במרכז פומפידו בשיתוף עם יונאס שטושווה. את ההרצאה, שנערכה בחסות המכון הצרפתי בישראל, פתחה שגרירת צרפת בישראל הגב' הלן לה גאל.

בין המבקרים הרבים בפתיחת התערוכה בלטו אושיות מעולם האמנות הישראלית: האמנים דוד טרטקובר, חן שיש, חנאן אבו-חוסיין, אניסה אשקר, אוצרים ממוזאונים שונים: ד"ר עדינה קמיאן קשדן, ממוזאון ישראל, ד"ר דליה מנור מנהלת מוזאון הנגב לאמנות,  הגב' עידית עמיחי-גולדלבלום, שהיתה ראש תחום מוזאונים במשרד התרבות וכיום מכהנת כמנהלת הבית לאמנות ישראלית, דבי לוזיה, בעלת גלריה שטרן ומבקרת אמנות, עיתונאים ואנשי תקשורת, אמנים רבים ואספני אמנות רבים.

ובמהלך התערוכה יוקרן הסרט הדוקומנטרי  "לואיז בורז'ואה: העכבישה, הפילגש והמנדרינה" 2008, ארה"ב, 99 דקות, בימוי: מריון קאז'ורי, תסריט: אמיי וולך.

התערוכה "שניים"  מופקת על-ידי מוזיאון תל אביב לאמנות בשיתוף קרן איסטון ומלווה בקטלוג דו-לשוני בעברית ובאנגלית.