הסרט "ליגת הצדק" מגייס את באטמן, וונדר וומן, פלאש, אקווהמן, סייבורג וסופרמן – כדי להילחם בסטפנוולף (קירן הינדס, "משחקי הכס"), הנבל הרע החדש ביקום של DC.

"ליגת הצדק": יותר מדי גיבורים, פחות מדי סרט

אבל למרות כישרון התסריטאים, כמו כריס טריו (זוכה אוסקר עבור "ארגו") ו-ג'וס וידון ("הנוקמים: עידן אולטרון"), "ליגת הצדק" נראה כמו ניסיון לעשות קופה, תוך ניצול של גיבורים ממותגים ולא כהרפתקה למסך הגדול. לפעמים, כמו במקרה זה – ככל המוסיף, גורע. כימיה בין דמויות היא הכל, ונראה כאילו צוות זה של גיבורי על הוא תוצר של איזו חתונה מאולצת ולא צוות לחימה מלוכד, כמו הנוקמים.

תחת חותם הבימוי הקודר והכהה של זאק סניידר, בדיוק כמו שהמעריצים התאכזבו מסרטו הקודם – "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", גם סרט זה נכשל למצוא את הכיף וההנאה שבצפייה, ומדורג השנה אי שם בתחתית טבלת ז'אנר גיבורי העל, לאחר שיצאו שלושה סרטים מנצחים בסוגה: "וונדר וומן", "ספיידרמן: השיבה הביתה" וכן "תור: ראגנארוק". זו הייתה שנה של סוגה חכמה ומהנה, והסיבה ששלושת סרטים אלה עבדו, הייתה כיוון שניחנו בחוש הומור ערמומי ולא לקחו את עצמם ברצינות כה רבה, בניגוד ל-"ליגת הצדק". מלבד דמותו של הפלאש (שמנסה להריץ כמה בדיחות קרש), יש מעט מאוד הומור בסרט, הנמשך למעלה משעתיים מדכדכות למדי.

במובנים רבים, "ליגת הצדק" הוא כמו קופסת סוכריות צבעוניות שבה יש הרבה צבעים וטעמים, אבל אף ממתק לא ממש יספק את התשוקה שבנפש. העלילה עוקבת אחר נוסחה ברורה, ובה איום על העולם על ידי נבל מרושע ומכוער שמנסה באמצעות שלוש קופסאות להשמיד את העולם. כמובן, שרק גיבורי על יכולים להציל את המצב, ולכן יש לגייס את ששת המופלאים ולאחד כוחות, שהתוצר הוא בעיקר אוסף אפקטים חזותיים ועוצמתיים שתופסים את כל המסך, כך שגם אגרוף של סופרמן נראה חלש לעומתם.

"ליגת הצדק" גם מנסה להכין את הקרקע עבור סרטים עצמאיים עתידיים של כל אחד מגיבורי העל, כגון אקווהמן, בדיוק כמו ש-"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" הכין את השטח עבור "וונדר וומן". גל גדות חוזרת לכנופיה במלוא עוזה, וכנראה האנרגיה שהיא מפגינה היא גם זו שמצילה את הסרט. בן אפלק ממשיך להתהלך בתוך תחפושת של באטמן – ונראה כאילו הוא לא ממש רוצה להיות שם, ולצדו מסייע לו ג'רמי איירונס בתפקיד אלפרד המזדקן. ריי פישר עושה מה שהוא יכול בתפקיד הסייבורג המשמים למדי, ו-עזרא מילר מוגזם בכל רמ"ח איבריו – אך בעיקר מיותר בהומור הדלוח. ג'ייסון מומואה מופיע לראשונה כאקווהמן, ועושה רושם לא רע – אבל את האמת: האם הוא יכול להחזיק סרט בפני עצמו?!, נדע רק לקראת הקיץ… סופרמן (הנרי קאביל), שנדמה כי מת בפרק האחרון ורק צחק על הצופים, זוכה לקטע קצרצר בתחילת הסרט. ברם, אז הוא חוזר באופן מופלא, כגיבור המום ומבולבל – עד שגם הכרתו מתעופפת אליו באופן מפתיע. עובדה זו מאפשרת לצלם את קאביל דקות רבות בלי חולצה – כנראה כדי להשביע את תאבונם של מעריציו ובעיקר מעריצותיו. איימי אדמס שבה כלואיס ליין, ומנסה להצית מחדש את הרומן עם סופרמן, בדיוק כמו ש-דיאן ליין שבה לתפקיד אמו.

מבחינת הפקה, נראה כי לא חסכו באמצעי מחשב יקרים כדי לנסות לשבור ויזואלית את הקופות, אך נראה שרוב הצופים ישכחו חיזיון אור קולי זה – כמו גם את העלילה הזניחה, עוד בטרם יגיעו לחניון בית הקולנוע. עבור אלה שנוטים לעזוב עוד בטרם נדלקים האורות, גם DC החליטו להצטרף למגמה, והוסיפו שתי סצינות 'פוסט-קרדיט' – אחת מהן מבשרת, כביכול, על הפרק הבא והבלתי נמנע של ליגת הצדק.

XXXXX