הכדורים שחיסלו באמצע דצמבר 2011 את איציק גפן, יד ימינו של אסי אבוטבול, הם סימן נוסף לחוסר האונים של המשפחה – שראשיה היו המוציאים והמביאים בתחום ההימורים בארץ ובמזרח אירופה – משפחת אבוטבול מנתניה.

מאימפריית הפשע ההיא לא נותר כיום מי שינקום את מותו של פרנסואה אבוטבול, אשר חוסל לפני כחמישה חודשים. יש האומרים שיחד עמו חוסלה גם משפחת הפשע עצמה, וכל מי שחוסל ויחוסל מאז זה בבחינת וידוא הריגה.

>>>בואו לקרוא על זה בפייסבוק שלנו

כשההחלה משפחת אבוטבול לפעול ברמה ארצית, חולקה הארץ לאזורי פעולה בין משפחות וארגוני פשע נוספים. אולם, מתחת לפני השטח פיעפעו רגשות עזים שהביאו לחיסולים הדדיים בין מקורבי משפחה אחת ליריבתה. אבוטבול כרתו ברית עם זאב רוזנשטיין ויחד נאבקו באברג'ל ובאלפרון. בשלב כלשהו פליקס אבוטבול, הראש הכל יכול, העדיף לבלות הרחק מגבולות המדינה, בקזינו שפתח הרחק מעיני יריביו בארץ, בפראג. אחיו צ'רלי המשיך לנהל את העניינים כאן.

המשפחה הרחיבה את עיסוקה בהימורים, נכנסה כשותפה בספינות הקזינו באילת ואף רכשה אחת לשימוש בצ'כיה. פליקס ניהל את העניינים מרחוק, כשמדי פעם קפץ להפגין נוכחות בארץ ולביקורים משפחתיים. עד ליום בו נורה ומת, בפתח "קזינו רויאל" שלו, בפראג. היה זה 11 באוגוסט 2002.

היורשים

צ'רלי ובניו של פליקס, אסי ופרנסואה, חילקו את ראשות המשפחה ביניהם מבחינה עסקית, אבל עד מהרה היה אסי אבוטבול לראש המשפחה בפועל. במהלך השנים הרחיבה משפחת אבוטבול את עסקיה בתחום המזון ופתחה בנתניה מאפייה ומסעדות תחת השם "בת האיכר".

לאחר הסתלקותו של פליקס נראה כי נפרצו סכרי האיפוק. אחיו ובניו של פליקס אבוטבול נהגו בדרך שונה. מלחמת הפשע הגיעה לרחובות וסיכנה חפים מפשע. במקרים לא מעטים גם היו נפגעים, ברחבי הארץ כולה. בת-ים, נתניה, תל-אביב ועוד.

בשנת 2007 הצליחה המשטרה להושיב את אסי מאחורי סורג ובריח למשך שנים ארוכות, לאחר שהורשע בניהול ארגון פשע, סחיטה באיומים ועוד. זמן לא רב לאחר מכן הצטרף אליו אחיו פרנסואה שהורשע בתקיפת רעייתו. סיבת הכליאה פגעה ביוקרתו. עבריינים רציניים לא מכים נשים, בוודאי לא מורשעים ומוכנסים לכלא בגלל זה.

יש האומרים שמותו של פליקס וההתדרדרות בהתנהגות בין בני המשפחה היא שהובילה למעשה לסופם כמשפחת פשע משמעותית. דוגמה בולטת היא העובדה שאסי ופרנסואה לא יכלו לשבת באותו תא בכלא מבלי לריב, ושירות בתי הסוהר נאלץ להפריד ביניהם. "אם היה להם פחות אגו והרבה יותר כבוד אחד לשני ולא לעצמם, הם היו היום מלכים".

"בייזה" – הקצב, מלך ההימורים והסחיטות באיומים 

משפחת אבוטבול הגיעה לנתניה מצפון אפריקה. האב, ממשפחת קצבים בטוניס, פתח מסעדה  ברחובה הראשי של העיר. המסעדה נקראה "בייזה" כלומר קצב, והיא שגשגה והיתה למקום בילוי מועדף על מאות התיירים שפקדו את עיר הקייט במשך שנים, מרביתם תיירים מצרפת.

בשנות השמונים נדהם הרחוב הישראלי ממעצרם של שלושה ישראלים באנגליה, באשמת ניסיון חטיפה של שר ניגרי. הם הכניסו אותו לארגז וניסו להעבירו ארצה בדואר דיפלומטי. אחד העצורים היה פליקס אבוטבול, אחד מבניו של המסעדן מ"בייזה". היתה זו אחת הפעמים הראשונות מתוך מאות פעמים שפליקס אבוטבול עשה כותרות בשנים שלאחר מכן. הוא נידון לעשר שנות מאסר וריצה שש מתוכן.

משחזר ארצה בנה פליקס אימפרייה. הוא פתח מועדוני משחק והימורים ליד התחנה המרכזית ובככר העצמאות, המרכז השוקק של נתניה. מועדון מפואר בשם "רויאל קלאב" בסמוך למסעדת אביו היווה את גולת הכותרת ובמקום פעל קזינו לא חוקי שהיווה מטרה קבועה לפשיטות משטרתיות. פליקס קיבל את הכינוי "בייזה" על שם המסעדה ורבים אינם יודעים שלמעשה זהו מקור השם. אחיו צ'רלי ולוסיאן (שעזב את הארץ לפני מספר שנים) היו שותפים לדרך ולמטרה. יחד השתלטו על שוק ההימורים ונמנעו מלעסוק בסמים. הם עסקו בהלוואות ובסחיטות ואיומים. כולם היו יעדים קבועים למשטרה וגם ליריביהם. רבים מהאחרונים נעלמו או נרצחו ובמשטרה משוכנעים שלפליקס ומשפחתו יד בכך, אולם לא הצליחו מעולם להאשימו ולהרשיעו.

במשטרת מרחב שרון וביאחב"ל העריכו את פליקס על תחכומו וקור רוחו. "תענוג לעבוד עם מוח כזה מולך" התבטא פעם אחד ממפקדי מרחב שרון במשטרת ישראל. "והיו לו גם קודים של כבוד. בתקופתו לא היה מניח שייפגעו אזרחים חפים מפשע. הם היו עבורו מחוץ לתחום. הוא נהג לסגור חשבונות בעצמו."

על דרך הפעולה של פליקס, ניתן להבין מהסיפור הבא: אחד מעובדי ה"רויאל קלאב," תושב טייבה, פרץ עם חברים למועדון היוקרתי ויחד גנבו משם כ-30 אלף ש"ח. אבוטבול לא התלונן במשטרה, לא אמר מילה. אבל אנשיו הגיעו לטייבה, שלפו את האיש ולקחו אותו לאחד מחופיה הציוריים של נתניה. שם, למרגלות אחד הצוקים, היכוהו בכל חלקי גופו ואחר כך טמנו אותו בתוך שק מלא קרח. שלא ייראו סימנים על הגוף. והגנב גם שילם את הכסף עם ריביות גבוהות ביותר.

השייח ובת האיכר

לפני שנים ספורות עלה מיפלס החרדה של תושבי נתניה. פשטה שמועה שמשפחת קראג'ה, בת ברית של ריקו שירזי, יריבם של אבוטבול בשנים האחרונות, מתכננת לפתוח מאפייה מול "בת האיכר" במרכז העיר. כבעלי ניסיון, חששו התושבים שהסכסוך האלים יגיע גם ללב העיר.

לא יכלו לשכוח, הנתנייתים, שבשלב כלשהו קראג'ה נכנסו כשותפים עם אייל סופר במסעדת "בית השייח", הצמודה ל"בת האיכר" באזור התעשייה. המסעדות הצמודות היוו מוקד חיכוכים ראשי מזה תקופה ארוכה והתנהלו שם קרבות ואירועי ירי מדי פעם, במהלכם נפגעו חפים מפשע. באחת הפעמים נורה ונפצע אנושות צ'רלי אבוטבול.

בעוד צ'רלי מנוטרל ושני האחים בכלא, הוצתו בזו אחר זו המסעדות והמאפייה ברשת "בת האיכר". כולם ידעו שתגובת אבוטבול תגיע ותכאב. והיא לא הגיעה. חוסר התגובה מצד משפחת אבוטבול התקבל בחוסר אמון ובהפתעה.

פרנסואה השתחרר מהכלא לפני כחצי שנה, והדריכות היתה בשיאה – של העבריינים, של המשטרה ושל תושבי נתניה. ואז עשו לפרנסואה "כיפה אדומה". קבעו אתו בתחנת הדלק בכניסה לחבצלת השרון וירו בו למוות. בדיוק תשע שנים לאחר שנרצח אביו. 1 באוגוסט 2011.

אפילוג

אסי אבוטבול מרצה שנות מאסר ארוכות בכלא וכבר לא עומדים לרשותו גדודי "חיילים" שינקמו את דם אחיו. יד ימינו של אסי, איציק גפן, היחידי שאולי יכול היה לגרום לכך שינקמו את מות פרנסואה, חוסל בחולון.

על "בת האיכר", מאפיית הדגל של משפחת אבוטבול, מתנוסס כעת שם אחר. "בית השייח".