פעיל החזית העממית ברצועת עזה פעל להנחת מטען חבלה רב עוצמה בדרכם של חיילי צה"ל, גייס פעילים לארגוני טרור ועקב אחר תנועות כוחות צה"ל. לאחר שהורשע, עתר לביהמ"ש עליון וערעורו התקבל באופן חלקי

מאת אבירם זינו

בית המשפט העליון קיבל אתמול (יום ד') באופן חלקי את ערעורו של פעיל בארגון טרור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שם הורשע בחברות ופעילות בארגון החזית העממית הדמוקרטית ובחמאס ובהנחת מטענים. המערער טען שעונשו חמור והביא דוגמא של ישראלי תושב ההתנחלויות, שביצע מעשים דומים וקיבל עונש חמור פחות. השופט ניל התנגד וסבר שאין מקום להפחית בעונשו.

על פי האישומים נגד המערער, אב לחמישה ויליד 1971, במהלך שנת 2006, פנה פעיל ארגון החזית העממית הדמוקרטית אליו  והציע לו להצטרף לזרוע הצבאית של הארגון. בהמשך הופגש עם "אבו רג'ב", אחראי הזרוע הצבאית של החזית העממית בחאן יונס וברפיח. אבו רג'ב ביקש מהמערער כי יגייס פעילים לפעילות צבאית בחזית העממית. המערער נענה לבקשתו, גייס מספר פעילים ועמד בראשם.

בהמשך, ולפי בקשת אבו רג'ב, ערכו המערער ופעיליו, במשך יומיים, תצפיות על תנועת כוחות צה"ל באזור כיסופים ובאזור גדר הגבול עם רצועת עזה. מטרת התצפיות הייתה להניח מטען חבלה במשק ל-25 ק"ג, אותו קיבלו מאבו רג'ב. כוונתם הייתה להפעיל את המטען בעת כניסת כוחות צה"ל למקום ולגרום למותם של החיילים.

בהמשך, בשעות הערב, נשאו המערער ושניים מאנשיו את המטען והניחו אותו במרחק של 500 מטר מהגדר עם רצועת עזה, כדי להפעילו נגד חיילי צה"ל. כעבור שבוע הם התבקשו להחזיר את המטען וכלי הנשק שהיו ברשותם. במקרה אחר, במהלך פברואר 2008, פנה אל המערער זיאד אבו חליב, פעיל ארגון החמאס צבאי, שהיה אחראי על יחידת הטילים בחמאס וביקש כי ימסור לו מידע על תנועת כוחות צה"ל באזור.

 להגנתו טען כי גויס לארגון החזית העממית בתקופה שבה ארגון זה היה חוקי בעזה ובגדה המערבית. הוא ביקש להתחשב בעובדה כי הוא אב לחמישה ילדים וכי ביתו נהרס בשנת 2009, לאחר שכוחות צה"ל גרפו את כל האזור בו התגורר, לא באופן מכוון לביתו.

בערעור נטען כי העונש שהוטל עליו חורג מרף הענישה המקובל והובאה דוגמה של מתנחל יהודי, אשר הטמין מטען נגד בית ספר לבנות במזרח ונגזרו עליו 12 שנות מאסר.

 השופטת מרים נאור כתבה בפסק דינה, כי "מעשיו של המערער חמורים. הוא היה חבר בשני ארגוני טרור שונים. גייס פעילים ופעל להנחת מטען חבלה נגד כוחות צה"ל. יחד עם זאת, העונש שהוטל על המערער נמצא ברף העליון של הענישה. נוכח העובדה כי ככל הידוע לא שב המערער על פעילות מסוג זה והוא אף לא דיווח בפועל על תנועת כוחות, למרות שהתבקש לכך, לאחר עיון בפסקי הדין שהוגשו, מצאנו כי יש מקום להקל במקצת את עונש המאסר בפועל שנגזר עליו."

השופט אמנון רובנשטיין הצטרף אל השופטת נאור ועונשו של המערער הופחת לעשר שנות מאסר בפועל. השופט הנדל, שהיה גם הוא חבר בהרכב, התנגד וכתב כי, "סבורני כי אין מקום לקבל את הערעור… אינני סבור כי הטלת עונש מאסר בפועל של 12 שנים מצדיקה התערבות ערכאת הערעור."