Skip to content

"אניהו" בקאמרי: קסם של קומדיה

הסופר אדגר קרת כותב על אהבה, אמונה ותקווה, והבמאית שירילי דשא מביימת ביצירתיות מפתיעה. ב"אניהו" אין דמויות מורכבות ואין יחסים עמוקים, אבל יש הצגה שנונה ורומנטית, שאפשר לעוף איתה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★

בחור תל אביבי נחמד בשם אניהו מתאהב ברעות, בחורה יפה, עדינה, טובת לב ומוכשרת. אבל יש בעיה קטנה: בלילה, אהובתו של אניהו הופכת לגבר שמן וגס רוח, שחייב כסף לאיזה פושע מפחיד. זה הסיפור המוזר של אניהו ועם זה הוא צריך להתמודד. יש בסיפור הזה עוד כמה גיבורים: נגן רחוב פוסט טראומתי, אמא פוסט אופטימית ורופא מטורלל, שהרג את אביו של אניהו.

עבודת צוות נהדרת. גורנשטיין, גרניט-שבא, דהן. צילום: יוסי צבקר

ההצגה שביימה שירילי דשא על פי סיפור של אדגר קרת (שכתב את המחזה עם רוני סיני), היא קומדיה פרועה ומופרעת. אדגר קרת כותב על אהבה, אמונה ותקווה, ומקצין את הזוגיות עד אבסורד. אנחנו נהנים מהדמיון הפרוע שלו, מהטקסט השנון ומהצגה שיש בה הברקות בימוי יצירתיות ומפתיעות. וגם זיהיתי השפעה קלה של חנוך לוין.

כל השחקנים שותפים לחגיגה ומגישים עבודת צוות נהדרת. במיוחד אציין את אלי גורנשטיין, אביגייל הררי, שהם שיינר ואלון דהן. טובים גם נדב אסולין, איה גרניט-שבא, רובי מוסקוביץ ואודי רוטשילד. לכך יש להוסיף את המוזיקה הנפלאה של יוני רכטר.

ב"אניהו" אין דמויות מורכבות ואין יחסים עמוקים, אבל יש הצגה רומנטית ומפתיעה, שאפשר לעוף איתה. בשלוש מילים: קסם של הצגה. לכו לראות.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן