71 שנים ארך החלום הזה. מדינה יהודית ודמוקרטית. נו טוב רובינו ידענו שיש אוקסימורון במשפט הזה. אבל התעלמנו באלגנטיות. מסתבר ש-71 שנים מכרו לנו לוקשים, אבל לא הקצרים, הקטנים הדקיקים האלו, אלא ארוכים, עבים ובשרניים. אכלנו, איך לא נוכל? צריך לתרום אמרו לנו, ואכן התרימו את האם אמא שלנו, נרצה או לא נרצה.

אמרו לנו תתגייסו, תתרמו, מקסימום תמותו גיבורים, לא יודע עם שמתם לב אבל הרבה מאוד מסיפוריי ה"מות גיבורים" יכלו היו להסתיים בלי מוות ובלי גיבור אם רק היינו טורחים להסתכל בראי ולא עסוקים בחיפוש משהו (די קטן מסתבר) מתחת לכרס. סיפרו לנו סיפורי גבורה ואם חס וחלילה הטלנו ספק בלוגיקה של הסיפור מייד היסו אותנו; "זה כתוב" ואנחנו נאיבים שכמותינו שכחנו לשאול: "מי כתב?". "ידינו מושטת לשלום" אמרו לנו אבל לא סיפרו לנו מה עושה היד השניה. יש לנו "צבא מוסרי" צרחו לנו השכם והערב הישר לאוזן הימנית. ואנחנו טמבלים שכמונו דיכאנו מחשבה מטופשת; צבא מטרתו להרוג אנשים, ממתי הרג אנשים הוא מוסרי…
זוכרים את המונח "הסטוריונים חדשים"? מונח שהוטבע בזלזול בכל הסטוריון שהעז להטיל ספק בנרייטיב היהודי/ישראלי. זו היתה רק דרך אחת לתחוב לנו לראש מי הרעים ומי הטובים. והיות ו"כל ישראל אחים" מוחדר בנו מגיל 0 הרי שכולנו רצינו להשתייך לטובים. את ההסטוריה המודרנית שלנו לימדו אותנו ב"דילוגים" (דילגו על כל פרט מרשיע). 11 שנה טחנו לנו את הראש בלימודי יהדות (תורה, תנ"ך,תושב"ע). אבל לא לימדו אותנו דבר וחצי דבר על העם השכן, בעצם אם חושבים על כך, כל מה שידענו עליהם הגיע אלינו דרך… דובר צה"ל. אני מניח שהיום כבר לא צריך להסביר שדובר צה"ל לא בהכרח אמון על האמת, אם היא לא נוחה לצבא. וממנו למדנו שהם הרעים…

בקיצור שטפו לנו את המוח

71 שנה לקח לנו לשכוח את לקחי ההסטוריה, כי בעצם אף פעם לא לימדו אותנו את ההסטוריה באמת. מה בעצם ידענו על מלחמת העולם השניה, הגורמים לה, המצב הגאופיליטי במדינות השונות, עליית הנאציזם והתהליכים שקדמו לה ?

כלום… אפס מוחלט, לא ממש מפתיע שהגענו עד הלום.

עבור ישראלי מלחמת העולם השניה היתה השואה ו…זהו. והמסקנה? כולם אנטישמיים וכולם רוצים להרוג אותנו כי אנחנו יהודים.

71 שנה קשקשו לנו על הדמוקרטיה היחידה במזה"ת והיום 71 שנה ישראל, לא רק שאיננה דמוקרטיה, היא נשלטת כמו כל רפובליקת בננות על ידי פושע שהקיף את עצמו בחולי נפש, מסוכנים. בעוד שדווקא רוב שכנינו מסתדרים לא רע.

71 שנה הפחידו אותנו מהצל שלנו עצמנו ואנחנו פוחדים פחד מוות, חיים בגטו ומתעמרים בעם שלם שחס וחלילה לא יצא איתנו למלחמה, אבל נלחמים בו פעם בשנתיים, שלוש, טובחים בו וחוזרים על המנטרה: "ניצחנו", גם בבתי הקברות.

אבל בעצם, מה זה משנה? הרי אין דבר כזה עם ישראל, רסיסי אוכלוסיה שכלום לא יחבר בינהם, הם שונאים אחד את השני שנאה תהומית. אז 71 שנה החזיקה האשליה הזו מעמד. ובין אמסלם למימונה יש כבר כאלו המשבחים את היטלר ומצדיקים את תורת הגזע שלו… הגיוני לא? אחרי הכל… יהודית ודמוקרטית.

תסלחו לי שאני לא שמח… בא לי לבכות