אין זה סוד שהדת היהודית גזענית ומיזוגנית, וזו בין הייתר אשמתם של אלו, שאנחנו בטיפשותינו קוראים להם חז"ל ושאר פרשני התורה לדורותיהם. כל ההלכות השונות להדרת נשים אינן כתובות, הן מבוארות על ידי אלו שיוצאים מנקודת הנחה שהיהודי, הגבר, הלבן נמצא גבוה מעל כולם בסולם ההיררכיה. וזה מבלי להיכנס למושג "העם הנבחר" או "עם סגולה".

פרשני התנ"ך מרש"י ועד הרמב"ם מבארים את היחס שכביכול נדרש מיהודי כלפי בעלי עור שחור (יהודים או לא) באופן הכי גזעני שאפשר. התלמוד הבבלי מלא בדברי הבל מוחלטים לגבי נשים, גרים, ושחומי עור. והתנ"ך עצמו מתייחס בזלזול לבעלי נכויות, מגבלויות או סתם שוני (למשל; חירש, שוטה וקטן).

די מדהים בהתחשב בעובדה שאין שום סיכוי שהיהודים הקדמוניים היו בהירי עור.

הגזענות הושרשה ביהודים בצורה כל כך עמוקה, שהקשתה עליהם לאורך השנים לקבל כל מה שהם רואים כגורם זר. המושג התבוללות הוא מושג שהיהודים רואים בו גנאי למרות, שאלפי שנות נישואין בתוך הקהילה, הביאו עליהם מחלות תורשתיות אין ספור. ולמרות שבעצם אין מניעה בנישואי תערובת לפחות כל עוד האם יהודיה, שכן דתה של האם היא דתו של הצאצא. "ההתבוללות" הפכה להיות מילת גנאי עד כדי כך ששר החינוך במדינת ישראל, משיחיסט פנאטי רואה בה שואה שניה, למרות שכמו שכבר ציינתי נישואים בתוך הקהילה הביאו להרבה מאוד מקרי מוות ומוגבלות כתוצאה ממחלות תורשתיות.

הישראלי, ולא חשוב כמה פתוח הוא, מודד את הסובבים אותו על פי צבע עורם ומוצאם. אז נכון שיש שוני תרבותי בין תושבי מדינת ישראל, שוני שמביא עימו דפוסי התנהגות מסויימים. עדיין מכאן ועד תורת הגזע המרחק עצום. כך לפחות אמור להיות.

היטלר עשה שימוש בתורת הגזע כהצדקה לחיסול יהדות אירופה. ההתבדלות של יהודי העולם במדינות השונות הפכה אותם למטרה לגיטימית עבור לאומנים שונים במהלך ההסטוריה. שנים רבות המושג "תורת הגזע" היה מוקצה מחמת המיאוס. בשנים האחרונות הוא הפך להיות "בון טון" ומדינת ישראל אימצה את תורת הגזע בכיוון ההפוך והיא מבצעת בדיקות DNA לעולים מאתיופיה ורוסיה. דהיינו מדינת ישראל מאשרת את אמונתו של אדולף היטלר שהיהדות היא גזע.

הישראלים עוד הרבה לפני כן קיבלו זאת כמובן מאליו, וכשיהדות רוסיה החלה סוף סוף לעלות לארץ התרוצצה הבדיחה העצובה "יש בה/ו הרבה דם של קוזקים". התימנים הוגדרו כ"כושים" אפילו בשירי ילדים (פעם הייתי בתימן… שם ראיתי כושי קטן). בכלל שירי הילדים עמוסים בסטראוטיפים אומללים שאולי ללא כוונה אבל בהחלט מאירים את עומקה של הגזענות או הקושי לקבל את השונה (דוגמאות? "…כולם אומרים ימימה כה יפה אך רגליה עקומות נורא" והדוב יומבו שיש לו "… אף מתוק ופה נחמד אך בראש אין כלום בו..") יהדות צפון אפריקה זכתה למנת הקיפוח שלה ומהומות ואדי סליב והפנתרים השחורים היו הפיצוץ הראשון של קהילה מקופחת, כמובן שהישראלים לא ממש אהבו את זה וכמו ראש ממשלת ישראל דאז גולדה מאיר אימצו כולם את המושג "לא נחמדים". עלייתה של הקהילה האתיופית לישראל העלתה את רף הגזענות הישראלית לדרגה חדשה. פתאום היה מישהו שחור יותר מהתימנים ועדין יותר מהמרוקאים. אז יאללה נקפח אותם, קל לזהות אותם… אחרי הכל הם שחורים ואפילו נחמדים. הרצח של סלומון טקה (ועד שלא יחשפו את כל העדויות והממצאים מהחקירה אותה מורחת המשטרה ומפיצה שקרים ודוח"ות  כביכול בליסטיים. עבורי מדובר ברצח, מה שבטוח שהריגה ולא בשוגג הייתה כאן ללא ספק) טרף את כל הקלפים. 11 צעירים שחורים מבני הקהילה האתיופית נורו למוות על ידי שוטרים בסיטואציות המקבילות רק לזוועות שצה"ל מבצע בפלשתינים חפים מפשע, בנסיבות שבשום פנים ואופן לא היו קורות לאדם לבן, למה? גזענות מושרשת. אז זהו גם לאתיופים נמאס להיות "נחמדים", והם עשו את הדבר היחיד, שנותר לעשות, לטפס על הבריקדות ולהעלות באש את כל הנקרה בדרכם. זעם קוראים לזה וזעם מוצדק וקדוש. הישראלי הגזען צקצק בלשונו "כמה שהם צודקים" בדיוק עד לרגע שההפגנה נגעה לו באופן אישי, דהיינו הוא נתקע בפקק רחמנה לצלן. הנועזים והטיפשים מבינהם ניסו לשבור את החסימה וזה עלה להם ברכב הפוך ו/או שרוף, ככה זה שאתה מטומטם חסר אמפטיה.

כאן בדיוק נגמרה הסולידריות, "למה אלימות", ככה כי אין דרך אחרת להתמודד עם גזענות. סולידריות? בישראל חס וחלילה, אם היה לי שקל על כל אידיוט שראיתי כותב "אותי הם איבדו" הייתי איש עשיר. אבל האם באמת הם איבדו אתכם? הרי מעולם לא ניצבתם לצידם.

כלום לא ממש מפתיע, הישראלים גזעניים, הם מודדים הכל באופן לאומני, כך קורה שכל הערבים הם מוסלמים וכל המוסלמים הם ערבים, וכל המוסלמים הם גם טרוריסטים. אז בעצם למה שכל השחורים לא יהיו פושעים? איך יתכן שיש דבר כזה מיילדת שחורה? הרי כל האתיופיות מנקות בתים כמו שכל הרוסיות קופאיות בסופרמרקט. ורק התימנים יכולים להירגע, כי יש מישהו שחור מהם שסופג את האש.

ולקינוח סיפור קטן…

הורי אימי, שהיו דתיים,  ירדו לארה"ב הרבה שנים לפני שנולדתי. מדיי שנה הם היו מבקרים בישראל ומתארחים בביתיינו. יום אחד בעודם יושבים בסלון נכנס הביתה חבר של אחי הצעיר. שהיה בן בית לכל דבר אצלנו, כמו חברים רבים אחרים של כולנו. סבי שראה רק דבר אחד (את עורו הכהה) פלט את המילה "שוורצע". 10 דקות מאוחר יותר היו חפצייהם ארוזים ומזוודותיהם מונחות אל מחוץ למפתן הבית. אבי זכרונו לברכה, יקה עקשן ובעל עקרונות, שבולדוזר לא יזיז ממקומו, פשוט זרק אותם משם. "לבית הזה לא נכנסים גזעניים" הוא אמר. ואכן זו היתה הפעם האחרונה בה הם התארחו בביתנו.

מסתבר שאפשר גם אחרת…