הוא היה נער פרחח שהתעסק באלכוהול ובסמים, ובגיל 23 התגייס פול דה גלדר לצבא האוסטרלי. לאחר ששירת כצנחן ועבר לשייטת הצבאית האוסטרלית, במהלך פעילות צבאית תת-ימית שהתקיימה בשנת 2009, תקף אותו כריש ודה גלדר איבד את רגלו וחלק מידו הימנית.

דה גלדר היה בטוח שחייו הסתיימו, אולם לאחר החלמה ארוכה, חזר לשמש כמדריך צלילה בצבא. עם שחרורו בשנת 2012, החל להרצות בכל רחבי העולם בנושא מוטיבציה, איכות הסביבה והרפתקאות ימיות. בשנים האחרונות פול דה גלדר נחשב למומחה עולמי בנושא כרישים, ומנחה מספר תוכניות בשבוע הכרישים בערוץ דיסקברי.

בראיון בלעדי לאתר ג'ירפה, דה גלדר מספר "הצטרפתי לצבא האוסטרלי המוטס בגיל 23 ואז הועברתי לחיל הים בגיל 28. בשנת 2009, במהלך תרגיל צבאי מן השגרה, הותקפתי על ידי כריש, ואיבדתי חלק מזרוע ימין ואת רגלי. לאחר החלמה ארוכה, עזבתי את חיל הים בו שירתתי בקבע, והמשכתי להדריך צוללנים במשך 3.5 שנים לאחר התאונה. מאז, טיילתי בעולם כמרצה בנושא מוטיבציה, איכות הסביבה והרפתקנות".

מתי התעניינת לראשונה בכרישים?

ההתעניינות שלי בכרישים החלה לאחר שהכריש תקף אותי בשנת 2009. מאז, מיקדתי את הקריירה שלי בהגנה ושמירה על היצורים היפים האלה. הם חלק חיוני במערכת האקולוגית שלנו ואנחנו זקוקים להם כדי לשמור על אוקיינוסים בריאים.

לא התרחשה עוד תקיפת כריש בנמל סידני במשך עשרות שנים, ובעצם מאז שאירעה התאונה שלך. אתה יכול לספר לנו מה קרה?

בכנות, הייתי פשוט חסר מזל באותו יום. הייתי בבגד ים שחור שגרם לי להראות כמו כלב ים במים חמימים ועכורים. באותו יום בדקנו מכשיר מעקב חדש של חיל הים ותוך ארבע דקות מהכניסה למים הרגשתי מכה חזקה בחלק האחורי של רגל ימין. לקח לי רגע להבין מה קורה, אבל מהר מאוד ראיתי שאני עומד פנים אל פנים מול כריש שורי ענק. ברגע שהכריש הבין שאני אכיל (כבר הספיק לבלוע חלק מבשר רגלי), הוא התחיל לנער אותי ובסופו של דבר משך אותי מתחת למים. ניסיתי לדקור אותו בעיניים ולבעוט בראשו, אבל הוא לא הרפה או נתן לי ללכת. בשלב מסוים ויתרתי, בעוד שהכריש מושך אותי מטה, אך למזלי היה לי צוות מדהים של חברים לצבא ומומחים רפואיים מחיל הים בסביבה שהצליחו לשלוף אותי מהמים.

האם הבנת בדיוק מה קורה – או שזה מהיר מדי ומבלבל מכדי שתשים לב?

לקח לי רגע להבין מה קורה לי ברגל, אבל ברגע שהבטתי לפניו של הכריש, ידעתי מיד מה קורה.

כמה זמן לקח לך לצלול שוב? לא הרגשת פחד?

התמהמהתי לחזור למים וחיכיתי כשלושה חודשים (מספיק זמן כדי שהתפרים שלי יוסרו), ועד שיצאתי לנסות לגלוש גלים. כמובן שהתבאסתי כשזה קרה, בגלל שזו הייתה חוויה טראומטית כל כך, אבל עכשיו – כל אספקט בחיי שונה, ואני מאמין שהיצורים האלה מפוארים, ולעיתים קרובות מאוד לא מובנים. הם הטורפים היחידים שיאפשרו לבני אדם להתקרב לביתם.

מה הייתה תגובתך? האם הצילה את חייך?

התגובה הראשונית שלי הייתה להילחם למען הישרדותי, אבל לא הייתי כאן היום אלמלא הצוות המדהים של עמיתיי לצבא, פרמדיקים ומנתחים שהצילו את חיי. אחד הדברים הגדולים שאנשים צריכים לדעת, זה שיצורים אלו הם חיות בר ואנחנו נכנסים לביתם. התקפות כרישים הן נדירות, אך גישה לגישה לטיפול רפואי מהיר יכולה לעשות את ההבדל העצום.

אתה נותן טיפים על כרישים אלה, אבל האם כל הכרישים יתנהגו באותו אופן בעת תקיפה?

אין שני מיני כרישים זהים, ולכל אחד מהם תכונות ייחודיות. כרישים הם חיות בר והאוקיינוס הוא הסביבה הביתית שלהם. תמיד קיים סיכון כשאנשים נכנסים לאוקיינוס, אך שמירה על ערנות ומודעות לסביבה יכולה לעזור לשלול תקיפות אפשריות. הכרישים לא רואים בנו אוכל, אך להתנהג כמו אוכל יכול להביא להשלכות שליליות (כלומר, להתיז מים, ללבוש בגד ים שחור שמזכיר להם את צבע עורו של כלב הים).

השבוע ניתן לפגוש את פול דה גלדר מנחה את "חוק המלתעות: מים מסוכנים" (רביעי, 31 ביולי, בשעה 23:00), שבו דה גלדר יוצא בלוויית שלושה חוקרי כרישים להתגרות בגורל ולבדוק מה מעורר את יצר התקיפה של הכרישים, וכן בספיישל "התרסקות כרישים: נחיתת חירום" (חמישי, 01 באוגוסט, בשעה 23:00), שבו דה גלדר וג'יימס גלנסי קופצים ממטוס בגובה 3,500 רגל למים שורצי כרישים.

XXXXX