בדירוג רמת היוקרה של מקצועות תעסוקה שונים דורגו במקום הראשון והשני מקצועות הרופאים והמדענים. בהפרש משמעותי אחריהם דורגו מהנדסים, מורים ואז קציני צבא. רמת יוקרה הנמוכה ביותר מיוחסת לחברי כנסת. הסקר מעלה כי חלה עלייה בהערכת היוקרה של מקצוע ההוראה, שדורג השנה במקום הרביעי, לעומת מקום 11 בשנת 2009

מאת צבי זינגר

הרוב המכריע של הציבור (90 אחוז) סבור כי על הממשלה להשקיע במחקר ופיתוח אקדמי. רוב הציבור (74 אחוז) סבור גם כי המדינה משקיעה פחות מדַי במחקר אקדמי. כך עולה מסקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, בראשות פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל.

הסקר הקיף 528 נשאלים, מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, ובחן את תפיסות ועמדות הציבור הישראלי בנושאים שונים הקשורים למעמד המדע והטכנולוגיה.

הסקר בדק גם את תפיסת הציבור הישראלי לגבי מעמד ויוקרת מקצוע המדען. בדירוג רמת היוקרה של מקצועות תעסוקה שונים דורגו במקום הראשון והשני מקצועות הרופאים והמדענים. בהפרש משמעותי אחריהם דורגו מהנדסים, מורים ואז קציני צבא. רמת היוקרה הנמוכה ביותר מיוחסת לחברי כנסת. הסקר מעלה, כי חלה עלייה בהערכת היוקרה של מקצוע ההוראה, שדורג השנה במקום הרביעי, לעומת מקום 11 בשנת 2009.

במענה לשאלה באיזה מקצוע היית ממליץ לילדך או לנכדך לבחור, נראה כי עדיין רוב הישראלים היו רוצים שילדיהם יהיו רופאים  – 68% מהנשאלים דירגו מקצוע זה במקום הראשון או השני. למקום השני בדירוג הגיע מקצוע המדען (50% מהנשאלים דירגו אותו במקום הראשון או השני). במקומות הבאים דורגו מהנדסים, אנשי עסקים בכירים ואנשי רוח ותרבות. למקומות האחרונים בהעדפות הגיעו המקצועות: חברי כנסת, מנהיגים חברתיים, ספורטאים, קציני משטרה, אנשי בידור ועיתונאים.

בהערכת תרומת המקצועות השונים לחוסנה של המדינה, סבור רוב הציבור כי תרומתם של רופאים ושל אנשי מדע בכירים היא הגבוהה ביותר. לאחריהם דורגה תרומתם של אנשי טכנולוגיה והנדסה בכירים ושל אנשי צבא בכירים. בתחתית סולם זה ניצבים אנשי בידור מובילים.

על פי הסקר, 90 אחוזים מהציבור סבור כי על הממשלה להשקיע במחקר ופיתוח אקדמי ו-71% סבורים כי על הממשלה להשקיע גם בפעילות המחקר והפיתוח של חברות מסחריות. 74 אחוזים מהציבור סבורים, כי המדינה משקיעה פחות מדַי במחקר אקדמי,  לעומת תשעה אחוזים בלבד שחושבים שהיא משקיעה יותר מדי. זאת ועוד, כשלושה רבעים מהמרואיינים חושבים שההשקעה במדע תורמת לחוסנה של המדינה במידה רבה או במידה מסוימת.

"מעודד להיווכח כי הציבור מכיר בחשיבות המדע והטכנולוגיה וחושב שצריך להגדיל את ההשקעות בתחומים הללו", אמר בתגובה לנתונים יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' אלוף (במיל.) יצחק בן-ישראל.

כאשר נשאלו המרואיינים מהם התחומים שעל הממשלה להשקיע בהם כדי להבטיח את צמיחת המשק, העדפות הציבור היו לפי הסדר הבא: חינוך, מחקרים במוסדות להשכלה גבוהה, תשתיות תחבורה, מחקר ופיתוח תעשייתי, תשתית צבאית, תשתיות פיננסיות ותשתיות תקשורת.

המדינה מקבלת ציון של 7.90 בסולם בן 10 דרגות על הישגים מדעיים וטכנולוגיים. רוב גדול של המרואיינים (79%) סבורים כי ביחס לגודלה של מדינת ישראל, רמת ההישגים שלה דומה או עולה על זו של רוב המדינות המפותחות האחרות.

"הנתונים מראים את החשיבות הרבה המיוחסת לחינוך ולמחקר במוסדות להשכלה גבוהה ואת העדיפות שמייחסים למחקרים אלו על פני מחקרים בתעשייה" אומר פרופ' בן-ישראל.

נתונים נוספים בסקר מראים, כי 72% מהנשאלים אמרו שהם חשו גאווה בעקבות זכייתו לאחרונה של פרופ' שכטמן בפרס נובל. בבחינת התפלגות התשובות על פי גיל עולה כי 95% מהאנשים מעל גיל 42 הרגישו גאווה  מסוימת או רבה בעקבות הזכייה, לעומת 88% בקרב בני 42 ומטה.

כשני שלישים (66%) מהמרואיינים חושבים שתופעת "בריחת המוחות" מתרחשת בישראל בהיקף גדול ומתוכם הרוב המוחלט חושבים שהתופעה פוגעת במדינת ישראל. 69 אחוזים מהמרואיינים סבורים שמדינת ישראל לא עשתה מספיק כדי להחזיר את המדענים השוהים בחו"ל.

57 אחוזים מהנשאלים סבורים כי ידע במדע וטכנולוגיה חיוני או נחוץ להם בחיי היום-יום, ירידה של 9% מסקר דומה שנערך ב-2009.

רק כמחצית (51%) מהמרואיינים חושבים שההישגים בתחום הטכנולוגיה תורמים לכל שכבות האוכלוסייה. רבע מהמרואיינים (25%) חושבים שההישגים תורמים רק לעוסקים בטכנולוגיה, כאשר רובם של אלו (21% מכלל המרואיינים) חושבים שיתרון לקבוצה ייחודית זו תורם לניכור בינם לבין אחרים.

הנושא המדעי שבו אחוז המתעניינים בישראל הוא הגבוה ביותר הוא תחום הבריאות (80% מהנשאלים מתעניינים), לאחריו תחום איכות הסביבה (60% מתעניינים), מחשבים ואינטרנט (50% מתעניינים), נושאים הקשורים למים (44% מתעניינים) והיסטוריה וארכיאולוגיה (41% מתעניינים). מתברר כי חלקן של הנשים שמתעניינות או מתעניינות מאוד בנושא הבריאות גבוה משמעותית מהגברים (82% לעומת 72%).

בדירוג רמת האמינות של מקורות שונים נמצא כי ספריות ומדענים באוניברסיטאות נחשבים למקור האמין ביותר למידע. לאחר מכן מדורגים בסדר יורד: מוזיאונים, אנשים בסביבת המרואיין, אינטרנט, עיתונים מדעיים, מוסדות ציבור נותני שירותים, רדיו, הרצאות ציבוריות, טלוויזיה, עיתונות יומית, מדענים במשרדי ממשלה, אנשי דת ומדענים בחברות מסחריות.

רוב המרואיינים (83%) בטוחים או חושבים שהשקעה בחינוך בשכבות החלשות תתרום לצדק חברתי.  כמו כן, שני שלישים או בטוחים או חושבים שמוצדק לעשות אפליה מתקנת בחינוך ולהשקיע יותר בשכבות החלשות.