בית המשפט דחה את ערעורם של הנאשמים בשלוש פרשות שוחד בלוד, במנהל מקרקעי ישראל ובגבעת שמואל,  וכן את הערעורים על גזר הדין,  וקבע: "ריבוין והצטברותן של הפרשיות הן הן שצובעות בצבעים עזים של חומרה את מעשיו של אפל"

מאת אבירם זינו

שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב דחו את ערעורם של ראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, הקבלן דודי אפל, איש העסקים בני תבין, וחברת "מגדל זוהר" המעורבים בפרשות שוחד בלוד, במינהל מקרקעי ישראל ובגבעת שמואל. השופטים דבורה ברלינר, ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב דחו את כל הערעורים שנגעו להרשעת הנאשמים, וכן את הערעורים על גזר הדין, למעט רכיב הקנס בגזר דינו של דוד אפל.

בהחלטתם בערעור דחו השופטים את טענותיו של אפל כי לא הוא שנתן את ההוראה להעברת הכספים במסגרת פרשת השוחד בלוד וכתבו כי, "מצבור הראיות שעליהן התבסס בית משפט קמא מצביע אכן על כך שאפל יכול היה לתת את ההוראה להעברת הכספים. לא היה אדם אחר שיהיה מעוניין בהעברת כספים לאיכות חיים, ורשאי היה בית משפט קמא להגיע למסקנה העובדתית שלפיה אפל היה האדם שנתן את ההוראה ברמת הוודאות הנדרשת".

השופטים הוסיפו עוד ביחס לאפל כי, "בדקנו נדבך אחר נדבך את מסקנותיו של בית משפט קמא ולא מצאנו כי נפלה בהן שגגה. המכלול – מדבר בעד עצמו. השתלבותן של הראיות המרכזיות והשוליות כאחת – זו בזו – יוצרת מארג ראייתי מוצק, שעל כן דין ערעורו של אפל על הרשעתו באישום הראשון להידחות, וכך אכן אנו עושים. אפל היה הדמות הדומיננטית בכל שלושת האישומים. ריבוין והצטברותן של הפרשיות הן הן שצובעות בצבעים עזים של חומרה את מעשיו של אפל, זאת בהצטרפם למיהותם של מקבלי השוחד. בהשקיפנו כך על הדברים, נראה כי בענישה שהטיל בית משפט קמא אין סטייה ממדיניות הענישה היא ודאי אינה מחמירה עם אפל, שעל כן אין מקום להקל בעניינו.", כתבו השופטים בהכרעתם.

באשר לקנס, בית המשפט הפחית את גובהו, תוך הסכמה עם הפרקליטות, מאחר ונמצא כי הקנס של מיליון שקלים שהוטל על אפל, גבוה מהקנס המרבי בחוק – 226 אלף שקלים לכל עבירה ובמצטבר 678 אלף שקלים.

באפריל 2010 הורשעו המעורבים בפרשה בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות של מתן וקבלת שוחד. הפרשה עוסקת במעשים שבוצעו במהלך שנות התשעים וכללו שלושה אישומים: פרשת השוחד בלוד, פרשת השוחד בגבעת שמואל ופרשת השוחד במינהל מקרקעי ישראל, שבה מעורב רק אפל.

הפרשות נחשפו במהלך חקירה פלילית מסועפת שכללה, בין היתר, האזנות סתר עצומות היקף, ואשר הפכה לגלויה בשנת 2001. כתב האישום המקורי הוגש בשנת 2003 וכלל  גם אישום נוסף בפרשה שזכתה לכינוי "האי היווני" ובה היה מעורב ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, אך חלק זה הושמט לאור החלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז, השופט אלייקים רובינשטיין, שלא להגיש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה.

בגזר הדין שניתן ביולי 2010 נגזרו על אפל 42 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך מיליון שקלים; על "מגדל זוהר" נגזר קנס בסך 500 אלף שקלים; על איש העסקים בני תבין נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 50 אלף שקלים; ועל ראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל.

הרקע לפרשת השוחד בלוד הוא בנייתה של שכונת גני אביב בלוד על ידי חברת "מגדל הזוהר" שהיתה בבעלות אפל ודרור חוטר-ישי. מדובר בשכונת ענק שכללה כ-5,000 יחידות דיור. בכל הקשור לטיפול בפרויקט זה, היתה החברה בקשר הדוק עם עיריית לוד. במהלך השנים 1996–1998 – שנים שבהן עסקה החברה בעיקר באכלוס הדירות ובבניית מרכז מסחרי בסמוך – כיהן רגב כראש העירייה, ובמסגרת תפקידו קידם את ענייני שכונת גני אביב.

בכתב האישום נטען כי אפל יזם תוכנית שתסייע לרגב להיבחר בשנית בבחירות שנערכו בנובמבר 1998, במטרה לקדם הן את האינטרסים שלו והן של החברה בעיר. בין המטרות היו סיפוח של אדמות מושב גינתון לעיר לוד (שנרכשו על ידי "מגדל הזוהר" זמן קצר לפני כן) וקידום שינוי ייעודן של הקרקעות מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה. כחלק מהתוכנית מימנה החברה את מסע הבחירות של רגב בסך של כ-1.4 מיליון שקלים. הסכומים הועברו בהוראתו של אפל מ"מגדל הזוהר" אל "איכות חיים", חברה בבעלותו של בני תבין. מאיכות חיים הועברו הכספים לחברה אחרת בשם "נכסי ירין", אשר היתה כביכול בבעלות אחרים, אולם בפועל היתה חברת "קש" בשליטתו המלאה של תבין, אשר עשה בה כרצונו. הכספים הללו הועברו לשתי החברות כנגד חשבוניות פיקטיביות, שהוצאו בגין עבודות שביצעו, כביכול, בשכונת גני אביב עבור "מגדל הזוהר". "נכסי ירין" מימנה את מערכת הבחירות של רגב, באמצעות העברת כספים לעמותת הבחירות ובאמצעות תשלום ישירות לספקים כנגד חשבוניות שהוצאו על שם "נכסי ירין".

פרשת השוחד בגבעת שמואל התרחשה בסוף שנות התשעים, אז היה בבעלות "מגדל הזוהר" שטח פרטי בצפון גבעת שמואל, שבו הותרה בנייה של 370 יחידות דיור צמודות קרקע. "מגדל הזוהר" רצתה לשנות את תוכנית הבנייה במתחם הצפוני, כך שיינתן לה היתר לבניית אלפיים יחידות דיור בבניה רוויה. בינואר 1998 זכתה במכרז פינוי-בינוי בשכונת גיורא בגבעת שמואל. בנובמבר 1998 התקיימו בחירות ברשויות המקומיות ובכללן לוועדה המקומית גבעת שמואל. זמיר בן-ארי שימש החל מדצמבר 1997 כראש המועצה המקומית גבעת שמואל, והתמודד במסגרת סיעת הליכוד על כהונה נוספת בבחירות 1998. ההקצבה הכספית למימון הבחירות שהועמדה לרשות בן-ארי מסיעת הליכוד עמדה על סך של 186,518 ש"ח; ניסיונותיו של בן-ארי לגייס כספים נוספים כשלו.

אפל, שהיה בעל עניין מרכזי בשני הפרויקטים הנ"ל בהיקף בנייה נרחב, ביקש לקדם את ענייניו באמצעות תמיכה כספית במערכת הבחירות של בן-ארי, מתוך ציפייה כי האחרון – בהיותו ראש מועצה וחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – יתמוך בבקשות "מגדל הזוהר" להיתרי בנייה בגבעת שמואל. התמיכה הכספית שהעביר אפל למטה הבחירות של בן-ארי הסתכמה ב-95 אלף שקלים. תבין, חברו הטוב והנאמן של אפל, שהיה מודע היטב לכוונותיו של אפל ולמטרת השוחד, הוא שהעביר את הכספים למטה הבחירות של בן-ארי.

פרשת השוחד במנהל מקרקעי ישראל התרחשה בזמן כהונתו של עודד טל כסגן מנהל מחוז המרכז במינהל מקרקעי ישראל. טל ואפל נפגשו לראשונה במסגרת פרויקט גני אביב בלוד; טל כעובד המינהל, ואפל כאחד היזמים באותו פרויקט וכמי שיש לו "מהלכים במסדרונות הממשל והשלטון". טל האמין וציפה כי קשריו עם אפל יסייעו לו בקידומו בתפקיד במינהל. הוא רצה במינוי קבע כמנהל מחוז מרכז במינהל, וביקש להסתייע בקשריו של אפל לצורך קידומו. לשם כך ערך שינויים במכרז לבנייה בגבעת שמואל שבו זכה אפל, לטובת ענייניו של אפל.