Skip to content

פסק דין תקדימי: מיליוני שקלים פיצוי על מגרש שנלקח מאדם לטובת שטחי ציבור ונמכר לאחר

הקומבינה לא עבדה: משפחה, מעין שריד שבלב השרון, תפוצה לאחר שמגרש שנלקח ממנה בהסכם עם עמידר ורשות מנהל מקרקעי ישראל לטובת פיתוח כשטח ציבורי, נמכר בסופו של דבר לחבר ועד הישוב לאחר שהמגרש שונה בהגדרתו שוב לשטח המיועד לבניה

פסק דין תקדימי: מיליוני שקלים פיצוי על מגרש שנלקח מאדם לטובת שטחי ציבור ונמכר לאחר

הקומבינה לא עבדה: משפחה, מעין שריד שבלב השרון, תפוצה לאחר שמגרש שנלקח ממנה בהסכם עם עמידר ורשות מנהל מקרקעי ישראל לטובת פיתוח כשטח ציבורי, נמכר בסופו של דבר לחבר ועד הישוב לאחר שהמגרש שונה בהגדרתו שוב לשטח המיועד לבניה

הפקעת דונם ורבע, על ידי הועדה לתכנון ובניה "לב השרון" שבמועצת לב השרון מאחד מתושביה תעלה לוועדה / מועצה 2 מיליון שקלים. כך פסק לאחרונה בית המשפט המחווזי מרכז. בית המשפט חייב את הנתבעים, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בתשלום  200 אלף ₪ הוצאות שכר טרחת עורכי דין, ובנוסף לכך 15 אלף שקלי שישולמו על ידי כל אחד מהנתבעים לחוד – הועד מקומי, ר"מי (מנהל מקרקעין ומשרד השיכון) ועמידר, סה"כ 245 אלף שח הוצאות שכר טרחה ועדים.

סיפור המעשה מורכב ומסובך אך בעקרו מדובר במשפחת דוידי תושבי עין שריד, מושב עולים קטן אליו הופנו בתחילת שנות ה50 עולים מבני עדות שונות שיושבו ביחידות דיור שנוהלו על ידי עמידר.
בשנת 1987 החליטה רמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל), להפקיע קרקעות מידי דוידי לטובת שטחי ציבור ובתמורה הציעו הרשויות למשפחה שני מגרשים חלופיים קטנים יותר בשטחם הכולל לצורכי מגורים.

על פי התביעה, הופקע מידי דוידי מגרש בשטח של דונם ורבע, ובמקומו היה אמור התושב לקבל שני מגרשים חלופיים קטנים יותר. אלא שלמעשה דוידי קיבל מגרש אחד בלבד. לאחר שהמגרש נלקח, הפלא ופלא, יעוד המגרש השני שונה משטח ציבורי לשטח המיועד לצרכי בנייה ובמהירות הא נמכר על ידי עמידר לצד שלישי.
יותר מכך, בעקבות שינוי הייעוד של השטח כולו שהופקע מהתושב שבו עמד ביתו הישן  לצרכי קרקע לשימוש ציבורי, הביא לכך שנגד דוידי הגישה הועדה המקומית כתב אישום בגין שימוש במקרקעין ללא היתר. כלומר, המשפחה שחיה עשרות שנים בבית ישן הפכה לפתע למשפחה פולשת.

עין שריד. צילום מאתר האינטרנט של המועצה

עמידר, הוועדה המקומית לתכנון ובניה ור"מי טענו כי דויודי קיבל מגרש חלופי עליו בנה בית חדש לכן מגוריו במגרש הישן בבית הקטן בן ה-40 מ"ר במגרש הם בניגוד להסכם וכי למעשה התמורה המליאה התקבלה על ידיו בעצם קבלת מגרש חליפי עליו בנה בית חדש ומגרש זה משקף הלכה למעשה את מלוא התמורה המגיעה לתושב בגין הפקעת המקרקעין שהיו בבעלותו.

אלא שבבית המשפט הובהר כי התושב קיבל מגרש אחד בלבד ואילו המגרש השני שהובטח לו נמכר לצד שלישי. כשתוך כך, בנוסף לכך, ייעוד השטח שהופקע מדויודי, ועליו בית מגורים ישן, שונה ל- שצ"פ (שטח ציבורי פתוח), ולכן הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובניה כתב אישום נגד דויוידי בגין שימוש במקרקעין ללא היתר. על פניו הכל נשמע תקין וכשר למהדרין, אלא שמשרד עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, שנשכרו לייצג את  דוידי, העלו וחשפו לפני בית המשפט קומבינה שלכאורה נראתה כשרה אבל הריחה לא טוב. יתרה מכך, עורכי הדין בר-און וכהן הוכיחו, שהמגרש שלא נמסר לתושב – נמכר באותה קומבינה לחבר ועד היישוב עין שריד.

בעת חקירתו של סגן ראש המועצה בידי עורכי הדין מטעם דוידי  קבע בית המשפט בפסק הדין, כי סגן ראש המועצה מר יצחק  שבתחילה "הרחיק עצמו ממתן תשובה כנה…. אולם בהמשך אישר מר יצחק, כי מי שזכה במגרש הוא ג.א [ חבר הועד ]",  "עדות זו של מר יצחק ממחישה את גודל המחדל של הועד המקומי כלפי מאיר, מתוך ראייתו כחוליה החלשה בשרשרת", קבע השופט בפסק דינו.

השופט: התרשמתי כי התובעים הם בני משפחה מוחלשת עת ישבו שפופים בספסלים של בית המשפט

ואכן, לאחר שנחשפו העובדות בפני שופט המחוזי, השופט אורן שוורץ, החלו הנתבעים להטיל זה על זה את האחריות לקומבינה. שוורץ שם לכך לב וקבע בפסק הדין כי "כל אחד ואחד מהנתבעים התנער מאחריותו למכירת המגרש, תוך הפניית אצבע מאשימה אל הנתבעים האחרים".

בית המשפט גם קיבל את טענת דוידי וקבע, כי המועצה האזורית "לב השרון", וכן הועדה המקומית לתכנון ובניה, וכן הועד המקומי, וכן רשות מקרקעי ישראל, וכן משרד השיכון וכן חברת עמידר – הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעים. בית המשפט המחוזי קבע, כי הנתבעים התרשלו בכך שלא העבירו למאיר את המגרש, כמתחייב מהסיכום ומהחלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל, ובמקום זאת מכרו את המגרש לצד שלישי.
השופט גם התייחס לחוסר הצדק המשווע של רשויות חזקות ובעלות יכולת  מול מוחלשים וקבע: "התרשמתי, כי התובעים הם בני משפחה מוחלשת, אנשים עובדי כפיים שמתפרנסים בדוחק.

לא ניתן להתעלם מאופן נוכחות התובעים בדיונים שנערכו לפניי, עת ישבו שפופים בספסלים האחרונים אשר בירכתיו של אולם בית המשפט. אני סבור, כי אלמלא המאבק העיקש שניהלו באי כוחם, היו הרשויות ממשיכות לשחוק אותם עד דק ולא להעניק להם את מה שהובטח כתמורה הוגנת בגין הסכמתם להפקעת המקרקעין"…. "יש לקוות, כי הרשויות הנתבעות, אשר התרשלו באופן בו התנהלו בעניינה של משפחתו של מאיר, יפיקו את הלקחים שיש ללמוד מפרשה עגומה זו".

שני מיליון שקלים כולל הפרשי הצמדה

בסיכומו של דבר פסק השופט כי הוועדה לתכנון ובניה במועצה האזורית לב השרון תשלם לדויודי סך של 1,624,800 שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מלפני מספר שנים ועד לתשלום בפועל.  בית המשפט המחוזי גם קיבל את עמדתם של עורכי הדין בר-און וכהן וקבע בפסק דינו, כי "הלכה עימנו וכוחה לא תש, שתכליתם של פיצויי ההפקעה היא להעניק לבעל הזכויות בקרקע את השווי הכספי של הזכות או טובת ההנאה שהופקעו מידיו ולהעמידו באותו מצב כספי שבו היה עומד אלמלא ההפקעה."

בנוסף,  קבע בית המשפט המחוזי כי על הועדה המקומית לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בגובה 200,000 שקלים, וכן את מלוא הוצאות המשפט שלהם. בנוסף, חוייב לשלם כל אחד מהנתבעים האחרים לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ כל אחד.


עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר – און  הגיבו בסיפוק לפסק הדין ואמרו כי "מדובר בפסק דין תקדימי, אשר ישמש מורה דרך בכל הנוגע לתשלום פיצויים בגלל הפקעת קרקע מאזרח במדינה.

"בית המשפט קבע, שיש לשלם לבעל על זכויות בקרקע את השווי הכספי של הקרקע שהופקעה מידיו, ולהעמידו באותו מצב שהיה עומד בו אלמלא ההפקעה"

"סכום הפיצוי הוא גבוה במיוחד, והיה אף גבוה יותר אם היו פונים אלינו לצורך הגשת התביעה לפני שחלפה תקופת ההתיישנות", סיכמו עורכי הדין.

הפקעת דונם ורבע, על ידי הועדה לתכנון ובניה "לב השרון" שבמועצת לב השרון מאחד מתושביה תעלה לוועדה / מועצה 2 מיליון שקלים. כך פסק לאחרונה בית המשפט המחווזי מרכז. בית המשפט חייב את הנתבעים, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בתשלום  200 אלף ₪ הוצאות שכר טרחת עורכי דין, ובנוסף לכך 15 אלף שקלי שישולמו על ידי כל אחד מהנתבעים לחוד – הועד מקומי, ר"מי (מנהל מקרקעין ומשרד השיכון) ועמידר, סה"כ 245 אלף שח הוצאות שכר טרחה ועדים.

סיפור המעשה מורכב ומסובך אך בעקרו מדובר במשפחת דוידי תושבי עין שריד, מושב עולים קטן אליו הופנו בתחילת שנות ה50 עולים מבני עדות שונות שיושבו ביחידות דיור שנוהלו על ידי עמידר.
בשנת 1987 החליטה רמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל), להפקיע קרקעות מידי דוידי לטובת שטחי ציבור ובתמורה הציעו הרשויות למשפחה שני מגרשים חלופיים קטנים יותר בשטחם הכולל לצורכי מגורים.

על פי התביעה, הופקע מידי דוידי מגרש בשטח של דונם ורבע, ובמקומו היה אמור התושב לקבל שני מגרשים חלופיים קטנים יותר. אלא שלמעשה דוידי קיבל מגרש אחד בלבד. לאחר שהמגרש נלקח, הפלא ופלא, יעוד המגרש השני שונה משטח ציבורי לשטח המיועד לצרכי בנייה ובמהירות הא נמכר על ידי עמידר לצד שלישי.
יותר מכך, בעקבות שינוי הייעוד של השטח כולו שהופקע מהתושב שבו עמד ביתו הישן  לצרכי קרקע לשימוש ציבורי, הביא לכך שנגד דוידי הגישה הועדה המקומית כתב אישום בגין שימוש במקרקעין ללא היתר. כלומר, המשפחה שחיה עשרות שנים בבית ישן הפכה לפתע למשפחה פולשת.

עין שריד. צילום מאתר האינטרנט של המועצה

עמידר, הוועדה המקומית לתכנון ובניה ור"מי טענו כי דויודי קיבל מגרש חלופי עליו בנה בית חדש לכן מגוריו במגרש הישן בבית הקטן בן ה-40 מ"ר במגרש הם בניגוד להסכם וכי למעשה התמורה המליאה התקבלה על ידיו בעצם קבלת מגרש חליפי עליו בנה בית חדש ומגרש זה משקף הלכה למעשה את מלוא התמורה המגיעה לתושב בגין הפקעת המקרקעין שהיו בבעלותו.

אלא שבבית המשפט הובהר כי התושב קיבל מגרש אחד בלבד ואילו המגרש השני שהובטח לו נמכר לצד שלישי. כשתוך כך, בנוסף לכך, ייעוד השטח שהופקע מדויודי, ועליו בית מגורים ישן, שונה ל- שצ"פ (שטח ציבורי פתוח), ולכן הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובניה כתב אישום נגד דויוידי בגין שימוש במקרקעין ללא היתר. על פניו הכל נשמע תקין וכשר למהדרין, אלא שמשרד עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, שנשכרו לייצג את  דוידי, העלו וחשפו לפני בית המשפט קומבינה שלכאורה נראתה כשרה אבל הריחה לא טוב. יתרה מכך, עורכי הדין בר-און וכהן הוכיחו, שהמגרש שלא נמסר לתושב – נמכר באותה קומבינה לחבר ועד היישוב עין שריד.

בעת חקירתו של סגן ראש המועצה בידי עורכי הדין מטעם דוידי  קבע בית המשפט בפסק הדין, כי סגן ראש המועצה מר יצחק  שבתחילה "הרחיק עצמו ממתן תשובה כנה…. אולם בהמשך אישר מר יצחק, כי מי שזכה במגרש הוא ג.א [ חבר הועד ]",  "עדות זו של מר יצחק ממחישה את גודל המחדל של הועד המקומי כלפי מאיר, מתוך ראייתו כחוליה החלשה בשרשרת", קבע השופט בפסק דינו.

השופט: התרשמתי כי התובעים הם בני משפחה מוחלשת עת ישבו שפופים בספסלים של בית המשפט

ואכן, לאחר שנחשפו העובדות בפני שופט המחוזי, השופט אורן שוורץ, החלו הנתבעים להטיל זה על זה את האחריות לקומבינה. שוורץ שם לכך לב וקבע בפסק הדין כי "כל אחד ואחד מהנתבעים התנער מאחריותו למכירת המגרש, תוך הפניית אצבע מאשימה אל הנתבעים האחרים".

בית המשפט גם קיבל את טענת דוידי וקבע, כי המועצה האזורית "לב השרון", וכן הועדה המקומית לתכנון ובניה, וכן הועד המקומי, וכן רשות מקרקעי ישראל, וכן משרד השיכון וכן חברת עמידר – הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעים. בית המשפט המחוזי קבע, כי הנתבעים התרשלו בכך שלא העבירו למאיר את המגרש, כמתחייב מהסיכום ומהחלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל, ובמקום זאת מכרו את המגרש לצד שלישי.
השופט גם התייחס לחוסר הצדק המשווע של רשויות חזקות ובעלות יכולת  מול מוחלשים וקבע: "התרשמתי, כי התובעים הם בני משפחה מוחלשת, אנשים עובדי כפיים שמתפרנסים בדוחק.

לא ניתן להתעלם מאופן נוכחות התובעים בדיונים שנערכו לפניי, עת ישבו שפופים בספסלים האחרונים אשר בירכתיו של אולם בית המשפט. אני סבור, כי אלמלא המאבק העיקש שניהלו באי כוחם, היו הרשויות ממשיכות לשחוק אותם עד דק ולא להעניק להם את מה שהובטח כתמורה הוגנת בגין הסכמתם להפקעת המקרקעין"…. "יש לקוות, כי הרשויות הנתבעות, אשר התרשלו באופן בו התנהלו בעניינה של משפחתו של מאיר, יפיקו את הלקחים שיש ללמוד מפרשה עגומה זו".

שני מיליון שקלים כולל הפרשי הצמדה

בסיכומו של דבר פסק השופט כי הוועדה לתכנון ובניה במועצה האזורית לב השרון תשלם לדויודי סך של 1,624,800 שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מלפני מספר שנים ועד לתשלום בפועל.  בית המשפט המחוזי גם קיבל את עמדתם של עורכי הדין בר-און וכהן וקבע בפסק דינו, כי "הלכה עימנו וכוחה לא תש, שתכליתם של פיצויי ההפקעה היא להעניק לבעל הזכויות בקרקע את השווי הכספי של הזכות או טובת ההנאה שהופקעו מידיו ולהעמידו באותו מצב כספי שבו היה עומד אלמלא ההפקעה."

בנוסף,  קבע בית המשפט המחוזי כי על הועדה המקומית לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בגובה 200,000 שקלים, וכן את מלוא הוצאות המשפט שלהם. בנוסף, חוייב לשלם כל אחד מהנתבעים האחרים לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ כל אחד.


עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר – און  הגיבו בסיפוק לפסק הדין ואמרו כי "מדובר בפסק דין תקדימי, אשר ישמש מורה דרך בכל הנוגע לתשלום פיצויים בגלל הפקעת קרקע מאזרח במדינה.

"בית המשפט קבע, שיש לשלם לבעל על זכויות בקרקע את השווי הכספי של הקרקע שהופקעה מידיו, ולהעמידו באותו מצב שהיה עומד בו אלמלא ההפקעה"

"סכום הפיצוי הוא גבוה במיוחד, והיה אף גבוה יותר אם היו פונים אלינו לצורך הגשת התביעה לפני שחלפה תקופת ההתיישנות", סיכמו עורכי הדין.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן