היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט הודיע היום (חמישי) לבג"ץ כי אין מניעה משפטית להטלת הרכבת הממשלה על ח"כ, ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, למרות שהיא מעוררת קשיים. חוות חוות דעת זו הוגשה על ידי מנדלבליט לקראת הדיון בבית המשפט העליון בשמונה עתירות נגד הסוגיה ונגד ההסכם הקואליציוני, שיתקיימו בימים ראשון ושני הקרובים. עתירות שהוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, בכירי המשק על די עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, עמותת חוזה חדש ואח' על ידי עו"ד יובל יועז, התנועה לטוהר המידות על ידי עוה"ד אביה אלף, עו"ד שפיק רפול שהגיש עתירה בשמו, סיעת יש עתיד תל"ם  על ידי עו"ד עודד גזית, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ע"י עו"ד יפעת סולל והתנועה למען איכות השלטון בישראל על ידי עו"ד ד"ר אליעד שרגא.
עתירה נוספת באותם עניינים שהוגשה בידי פעילי כחול לבן (המורחבת) באמצעות עו"ד דניאל חקלאי, תיקבע לדיון במועד אחר.

להבנת היועץ המשפטי לממשלה אפשר באופן עקרוני למנוע מנאשם במשפט פלילי בעבירות שיש עימן קלון, לקבל עליו את תפקיד הרכבת הממשלה וכן לכהן כראש ממשלה חדשה, אך לתפיסתו הדבר נדיר ביותר. היועץ המשפטי מציין כי עמדתו היא כי על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה.
"עמידתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה, אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת, מעצימה קשיים אלו. זאת בפרט לנוכח התבטאויות חריפות של המשיב 2 נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, ובשים לב להשלכות האפשריות של התבטאויות שכאלה – מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהיררכיה השלטונית – על אמון הציבור במערכות החוק והמשפט", נכתב בכת התשובה של היועמ"ש.

בעמדתו מציין היועמ"ש, כי לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.

עו"ד לכנר:  מדובר בחקיקה אשר תשנה מן היסוד את עקרונות חוק יסוד הממשלה, וזאת למטרת השגת אינטרסים אישיים  של נאשם בפלילים והכל תוך ניגוד עניינים חמור

עו"ד דפנה הולץ לכנר המייצגת את העותרים בעתירת בכירי המשק הגיבה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה לעתירה ואמרה כי "צר לי על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר סבר כי יש לבחון את ההסכם הקואליציוני רק לאחר הוצאתו מן הכוח אל הפועל, היינו לאחר שיהפוך לדבר חקיקה בישראל. חקיקה אשר תשנה מן היסוד את עקרונות חוק יסוד הממשלה, וזאת למטרת השגת אינטרסים אישיים  של נאשם בפלילים והכל תוך ניגוד עניינים חמור.

איני סבורה שנכון היה להכניס לגדר שיקוליו של היועמ״ש את שיקולי "התפשטות נגיף הקורונה" ואת העובדה שעברנו שלוש מערכות בחירות, בבואו לבחון את חוקתיותו של ההסכם הפוליטי".
תוך כך סומכת עורכת הדין על שופטי העליון וחושבת כי למרות תגובת מנדלבליט לעתירות הרי שהעליון בהרכבו המורחב "ניכר כי מצא לנכון שלפנינו סוגיה משפטית עקרונית וחשובה ויפעל לשם עשיית הצדק".

"אני סבורה שהיסודות המשפטיים שהנחנו בעתירתנו, שהיא הראשונה והמרכזית שהוגשה בנושא, מצדיקים התערבות וקביעות שיפוטיות נורמטיביות  גם בשאלה המרכזית הנוגעת לכשירות מועמדותו של נאשם בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית, שנעברו בעת שכיהן כראש הממשלה, לשמש בתפקיד ראש ממשלת ישראל", מסרה עורכת הדין.

בג"צ: עד לפסיקה אחרת, לא ניתן להאריך את מינויו של אלדד, חביבו של אוחנה בתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה

מוקדם יותר הוציא בג"צ צו זמני שמונע את הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד עד להחלטה אחרת. הצו מונע גם את מינויו של כל ממלא מקום אחר לתפקיד. כהונתו הזמנית של אלדד פוקעת מחר והוא לא יוכל להחזיק בה יותר, למעשה היום היה המועד האחרון שבו שר המשפטים אמיר אוחנה יכול היה להאריכה. משמעות ההחלטה של בג"ץ היא שעד לפסיקה בסוגיה "התייתם" מקום ממלא מקום לפרקליט המדינה, וסמכויותיו יועברו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהוגשה נגד הכוונה להאריך את כהונתו של אלדד, והמשיבים התבקשו להגיש את תגובתם עד 14 במאי. קדמה לכך מכתבו של מנדלבליט בו הסביר בחריפות את התנגדותו לעו"ד אלדד והאשימו מעבר לכישלון במילוי תפקידו אלא גם  כי הסתיר ממנו דברים שנודעו ליועמ"ש מפי אחרים כמו פגישותיו עם אוחנה, ובשיתוק עבודת צוות הפרקליטות.