Skip to content

16.5 שנות מאסר לאב חורג שאנס את בת זוגתו הקטינה

בית המשפט שלח את הנאשם לשנות מאסר ארוכות וחייבו לפצות את הילדה ב-200 אלף ₪. בסיכום גזר הדין פנה השופט רם אמיר, שיבח את אומץ לבה וציטט לה שורות משירו של יהודה אטלס: "אם אספר מה הוא עושה לי/ אף אחד לא יאמין. לא יכול להיות, הם יגידו,/ שיש לך אבא כזה מין"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

תושב המרכז ירצה 16.5 שנות מאסר בגין מעשי אונס ומשים מגונים שעשה בבתה הקטינה של בת זוגו עוד בטרם הייתה בת 14 שנה ואף אחרי כן. כך גזר השיום (חמישי) בית המשפט המרכזי בלוד על הנאשם. בית המשפט אף חייב אותו לפצות את הילדה בסך של 200 אלף שקלים ולא חסך במילים קשות את הזעזוע של שופטי בית המשפט ממעשי האב החורג.
הנאשם הורשע ביום 5.3.2020, לאחר כפירה ושמיעת ראיות, בביצוע שורה של עבירות מין חמורות במתלוננת, שהיא הבת של בת זוגו, וזאת לאורך תקופה של כ-11 חודשים.
מכתב האישום עולה  כי האב החורג הוא בן זוגה של מ', אמה של המתלוננת, והחל משנת 2015 הם התגוררו יחדיו באותו בית. מ' היא אם לשני ילדים קטינים שלא ממנו – המתלוננת, ילידת כיום בת 15.5 ו-שו', איה בן ה-10. בשנת 2017, לאחר היכרותו עם האם וילדיה, עבר לגור איתם בנס ציונה יחד עם בתו הביולגית בת ה-9.

אילוסטרציית אונס
צילום valery phzhnski תחת רישיון לשימוש חופשי (CC BY-SA 2.0) אתר פליקר

מעובדות כתב האישום עולה כי בין החודשים דצמבר 2017 לנובמבר 2018, במועדים רבים, בבית, כשהנאשם שהה לבד עם הילדה  ביצע בה מעשים מגונים ואינוס למרות שהתנגדה לכך. לדברי בית המשפט האונס ניצל את עובדת היותו תחליף אב לגביה הילדה ואחיה, והסתמך על כך שהיא תשתוק ולא תעז לספר את הפלצות העוברות עליה מתוך אמונה שכך תשמור על אחידות התא המשפחתי ולא תפגע בו. לאחר שהעזה וסיפרה על מעשי האונס שהיא עוברת מצאה עצמה בסיטואציה קשה.
מתסקיר עובדת סוציאלית שהוגש בית המשפט עולה כי "למעשה היא "שמה את עצמה בצד" כדי למנוע נזקים מאמה ומאחִיה…ועל כן הוחלשה יכולת התנגדותה. לאחר חשיפת הסוד והגשת התלונה התהפך עליה עולמה. הילדה עברה לגור בבית דודתה שהוכרזה כמשפחת אומנה. הפרידה מבית מגוריה ומבני משפחתה הייתה מהירה, והדבר הקשה ביותר עבורה היה העובדה שאמה לא האמינה לה ולא תמכה בה, מה שגרם לה לתחושת חוסר צדק תהומית.
עוד נכתב בתסקיר  כי "הכרעת הדין החד משמעית חיזקה את הילדה ונטעה בה את התובנה שהשופטים הבינו את מה שעבר עליה. מרגע שהוכרע ההליך, ועם המעבר לבית הדודים באומנה, נרגעה המתלוננת מעט בהשוואה לסערה שהייתה שרויה בה. היא הייתה זקוקה לגושפנקה משפטית, והמסרים המועברים על ידי בית המשפט משפיעים ישירות על מצבה הנפשי. המתלוננת כועסת על הנאשם ומצפה לכך שייענש".  לאחר שאב בית הדין, השופט מנחם פינקלשטיין גזר את דין האב המתעלל ביקש השופט רם אמיר להוסיף דברים לגזר הדין, פנה אל הנאנסת ואמר לה: "ראיתי להביא משירו של המשורר יהודה אטלס, "סוד כמוס", על מצב דומה:

"אם אספר מה הוא עושה לי/ אף אחד לא יאמין.

לא יכול להיות, הם יגידו,/ שיש לך אבא כזה מין.

אם הוא ידע שסיפרתי/ הוא יחטיף לי מכות-רצח,

ואולי יעיף אותי מהבית/ ולא יסלח לי לנצח.

אם לא אספר מה הוא עושה לי/ הכל יימשך כרגיל,

והוא שוב ושוב יעשה לי/ את הדבר הזה המגעיל.

המשפחה תישאר ביחד/ ולא ידעו השכנים,

אבל אצלי לאט-לאט/ הלב ימות מבפנים".

לכן נאמר למתלוננת: שמענו אותך וראינו את כאבך; טוב ונכון שחשפת את הדברים; אין בך כל אשם, אלא רק במי שעשה את המעשים; ותקוותנו ואמונתנו היא, שתוכלי לאזור כוחות לשקם את חייך, ותיעזרי לשם כך בטיפול מתאים". הרכב השופטים, אב בית הדין והשופטת ליאורה ברודי הצטרפו לדבריו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן