היועץ המשפטי לממשלה פנה הבוקר (שלישי) לראש הממשלה ותבע ממנו לפעול מידית לאיוש משרות בכירות בשירות המדינה ולא כמינוי זמני. "אי נקיטת צעדים בהקדם האפשרי לקידום המינויים, כותב היועץ, "הולכת ומעצימה את הפגיעה הקיימת כבר עתה בתפקוד ויציבות שירות המדינה" ומציין בהדגשה כי "מצב דברים זה שבו לא מקודמים המינויים האמורים, מבלי שניתן למיטב ידיעתי טעם ענייני לכך, מעורר קושי משפטי משמעותי. הקושי הולך ומתעצם לנוכח ריבוי התפקידים שאינם מאויישים דרך קבע", ומסיים באומרו כי "ככל שלא יכול שינוי במצב העניינים המתואר, יקום קושי רב להגן על התנהלות הממשלה בהליכים המשפטיים האמורים".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מציין במכתבו חלק מהתפקידים הרגישים הנדרשים לעבודת הממשלה השוטפת וביניהם: מנכ"לים של משרדי ממשלה, מפכ"ל המשטרה, נציב שירות בתי הסוהר, החשב הכללי, פרקליט המדינה, מנהלי רשויות ממשלתיות משמעותיות, מדענים ראשיים של משרדי ממשלה ועוד. "בחלק גדול מהמשרות הפנויות, הליך האיתור הנדרש לצורך איושן טרם החל ובאחרות – הליך בדיקת המועמד הושלם, אולם הצעת ההחלטה על המינוי איננה מועלית לסדר יום הממשלה לצורך הדיון בה, זאת כשלמיטב ידיעתי לא הוצגה כל הצדקה להימנעותה של הממשלה מאיוש משרות בכירות אלו". כותב היועץ.

עברו 100 ימי החסד שהצהירה עליהן הממשלה והתחייבה לסיים את המינויים

מנדלבליט מזהיר את נתניהו כי בעוד שבוע ב – 12 לחודש זה (נובמבר) יתקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירות הנוגעות להימנעות ראש המשלה מלמנות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל רשות שנייה לטלוויזיה ורדיו, ויו"ר מועצת שידורי הכבלים והלויין".  עתירה נוספת שעתידה להתברר היא עתירה הנוגעת למינוי קבוע של מפכ"ל המשטרה.
מנדלבליט מזכיר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי במסגרת דיון בבג"ץ קודם ( בג"ץ 592/20  של התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי לממשלה), הבהירה הממשלה שתבצע את המינויים תוך 100 ימי חסד מיום השבעת הממשלה ומכניסת שר למשרדו ומצין כי על אף שניתן היה להביא את המינויים קודם לכן גם תקופת 100 הימים חלפה ועברה מזמן.

"הסיטואציה שבה ראש ממשלה מכהן בד בבד עם הליך פלילי שמתנהל נגדו, היא סיטואציה תקדימית וחריגה"

מוקדם יותר שיגר מנדלבליט מכתב נוסף לנתניהו ובו התייחס למינויים שבהם אסור לראש הממשלה לעסוק בהם ישיר או באופן עקיף או להשפיע עליהם בדרך כלשהי.  "הסיטואציה שבה ראש ממשלה מכהן בד בבד עם הליך פלילי שמתנהל נגדו, היא סיטואציה תקדימית וחריגה, המחייבת התייחסות מיוחדת, בדגש על היבטים שונים הנוגעים בעיקרם למערכת אכיפת החוק כפי שיפורט להלן: מערכת אכיפת החוק ורשויות התביעה הן חלק מהרשות המבצעת, והגם שראש הממשלה אינו נושא באחריות המיניסטריאלית בעניינן, יש מקום להסדרת מעורבותו האפשרית של ראש הממשלה בעניינים הנוגעים למערכות אלה. במכתבו מנדלבליט מתייחס בהרחבה  למצבים שבהם עשוי להתעורר חשש לניגוד עניינים, למול מערכת האכיפה, מערכת בתי המשפט, בקשר לעדים במשפט ולנאשמים אחרים, ובקשר לתיקוני חקיקה רלוונטיים ומסביר כי המגבלות שיחולו על ראש הממשלה יהיו כדלהלן: א. להימנע מלעסוק בכל עניין שיש לו זיקה מהותית למשפט או לאשר נדון בו. ב. להימנע מלטפל בכל עניין הנוגע למינויי בכירים (אופן המינוי והליכי המינוי עצמם) במשטרה ובמשרד המשפטים, ביחס לבעלי תפקידים אשר מעורבים בהליך הפלילי הנוגע לעניינו של ראש הממשלה או שיש ביכולתם להשפיע על ההליך, מתוקף  תפקידם.
מנדלבליט: במיוחד היזהר מלהשפיע על מינויי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

הכוונה בהקשר זה היא לבעלי התפקידים הבאים: היועץ המשפטי לממשלה , פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, מפקד להב 433 ויתר מפקדי היחידה וכן חוקרי המשטרה והרשות לניירות ערך שטיפלו בעניינו ומנויים כעדים, ולרבות קידום חקיקה הנוגעת לתפקידים אלו. מנדלבליט מזהיר את ראש הממשלה מלהתערב בהחלטות הנוגעות למערכת האכיפה "היות וקיים חשש  לניגוד עניינים נעוץ ביכולת ההשפעה של ראש הממשלה על הגורמים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה האחראים על ניהול המשפט הפלילי נגדו, ועל הגורמים במשטרה ויתר גורמי החקירה המעורבים בנושא. בהקשר זה, החשש לניגוד עניינים הוא מובהק. מובן כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום הוא בעל עניין אישי ביחס לגורמים האמונים על ניהול הליך התביעה בעניינו, או שיש ביכולתם להשפיע על ניהול ההליך", מזהיר היועץ.
בנוסף מתריע מנדלבליט כי "ניגוד עניינים יכול להתעורר גם בהחלטות פרטניות הנוגעות למעמדם ולמילוי תפקידם של מי שכבר מונו לתפקידים אלו. מעורבות ראש הממשלה בנושאים אלו עלולה להיות כרוכה בשיקולים אישיים, גם אם היא נועדה לקידום אינטרסים ציבוריים כפי שהוא רואה אותם לנכון, והיא אף עלולה להצטייר ככזו שנועדה להשפיע על ניהול ההליך הפלילי נגדו".

אל תתערב במינויי שופטים

היועה"מ מתריע בפני ראש הממשלה גם מלהתערב בענייני מינוי שופטי. "עניינו האישי של ראש הממשלה נדון על ידי הרכב שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר הליכי ביניים נוספים הקשורים להליך העיקרי עשויים להידון על ידי שופטים נוספים מבית המשפט המחוזי בירושלים, וייתכן שההליך הפלילי או הליכים הקשורים עמו יתבררו בעתיד גם על ידי שופטים נוספים בבית המשפט העליון, שזהותם אינה ידועה. הוועדה לבחירת שופטים היא הגורם המרכזי המופקד על מתן המלצות ביחס לבחירת כלל השופטים וקידומם כמו גם על סיום כהונה של מי מהם, לרבות שופטי המותב ושופטי בית המשפט העליון. על כן, בכל הנוגע לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי בירושלים, מעורבות של ראש הממשלה בפעילות הוועדה לבחירת שופטים ביחס לערכאות אלו מעוררת חשש ממשי לניגוד עניינים מן הטעמים אשר פורטו לעיל גם ביחס לבכירים במערכת אכיפת החוק המעורבים בעניינו הפלילי של ראש הממשלה.", מדגיש היועץ המשפטי לממשלה.