נשיא לשכת המסחר, עו"ד אוריאל לין, החליט לתת דוגמה אישית למגזר העסקי במתן הנחיה חד משמעית לעובדי הלשכה: מי שלא יתחסן בשתי זריקות עד אמצע מרץ, לא יוכל להיכנס למשרדים.

האם לשכת המסחר תתמוך בעלי עסקים, שיאמצו את ההנחיה הזאת? "זוהי החלטה אוטונומית של בעלי העסקים", מבהיר לין. "אנחנו מאמינים בציות לחוק, כי אנו מדינת חוק. אבל אני חייב לומר שאין לי ביקורת אמיתית על אלה שפותחים עסקים בניגוד לחוק. אני מבין את המצוקה. עברו שלושה סגרים וייתכן סגר רביעי. מפעלי חיים של רבים נסגרו. בנוסף הממשלה יצרה אי אמון בהחלטותיה".

לין, ח"כ לשעבר, שהיה מעורב בחקיקת חוקי יסוד רבים, מזכיר שבשנת 1952 העבירה הממשלה חוק חובת חיסון נגד טיפוס המעיים. מי שלא התחסן נחשב כמבצע עבירה פלילית.

"הוצאנו בלשכת המסחר הנחיה ל-100 העובדים שלנו שכל מי שלא מקבל חיסון בשתי זריקות עד ה-15.3.2021, לא יוכל להיכנס, כי הוא מסכן חיי אחרים", אומר לין. "אני לא מוכן שמישהו – על סמך עקרונות שלו – יסכן חיים. חייבים להגן על העובדים".

• יש סיכוי שחוק חובת חיסון יעבור היום?

לין: "מאז 1952 כבר התפתחו זכויות היסוד, ויהיה קשה להעביר חוק כזה. יש לחרוץ על פי זכויות היסוד. יש לנו זכות להגן על עצמנו, ולבודד עצמנו מאלה שלא רוצים להתחסן".

• מדוע אתה צופה שהקורונה תישאר עימנו עד סוף 2021?

לין: "כרגע, על אף החיסונים, התחלואה עלתה, וקצת ירדה. אנו רואים שוני במאפייני התחלואה. יש הרבה תחלואה בקרב צעירים, יש מאבק יוצא דופן נגד המוטציות, ולא ברור כמה החיסונים יעילים מול המוטציות.

"החיסון עצמו הוא רק לחצי שנה. גם אם נסיים את גל החיסונים הזה וכל 9 מיליון תושבי ישראל יתחסנו, נגיע מהר מאוד לגל החיסונים השני. מלאי החיסונים עשוי להיגמר, ונצטרך להמתין לחידוש המלאי.

"לכן, הניסיון והנחת העבודה היא שהקורונה איתנו עד סוף יוני, ובסבירות גבוהה עד סוף 2021. כשבאים לגזור צעדים אופרטיביים צריך תמונת מצב ברורה. צריך להמשיך לחיות. אנחנו לא רוצים לחזור למתווה קלוקל של סגר, ואז למתווה מטורף של יציאה וחזרה לדפוסי התנהגות לא נכונים. זהו מעגל שוטים, המכשיל את המאבק במגפה. המאבק צריך להיות על שינוי דפוסי ההתנהגות שלנו עד סוף 2021".

לין מכוון את ביקורתו החריפה בעיקר לחברי קבינט הקורונה, המתכנסים הערב. "לקבינט הקורונה אין אסטרטגיה מגובשת ונכונה של יציאה מהסגר, ועובדה זו תגרום נזקים בלתי הפיכים למשק ולחברה", אומר לין. "השגיאה הכי בולטת היא החזרה למתווה מדורג של יציאה מהסגר, תוך פגיעה בעסקים רבים ובמוקדים חברתיים שונים. אין שום תועלת במתווה כזה, כי אם נחזור לאותם דפוסי התנהגות שלפני הסגר, התחלואה תחזור באופן בלתי נמנע".

לדברי לין מבצע החיסונים, על אף חשיבותו, לא יוכל לבדו לפתור את הבעיה. "כבר היום צריך לגבש מתווה יציאה מלא של כל מגזר העסקים והמסחר ומפעלי התרבות והשירותים לפעילות, בתנאי תו סגול מחמיר, תוך שינוי לעומק של דפוסי ההתנהגות של כולם. כמו כן יש להטיל מגבלות באופן ברור על כלל החברה".

• למה הכוונה בשינוי דפוסי התנהגות הציבור?

לין: "עד סוף יוני שנה זו לאסור כל תפילה במקומות סגורים, כגון מסגדים, כנסיות ובתי כנסת; לצמצם את שעות הלימוד במערכת החינוך, ולעבור ללימודים במשמרות ברמה של 50% מהתפוסה הרגילה; יש להטיל כללים מחמירים נוספים על כל פעילות תרבותית או כל מסגרת המחייבת התקהלות של אנשים".

• מה דעתך על ההחלטה לסגור את נתב"ג?

לין: "ההחלטה לסגור את נתב"ג היתה לא הוגנת, ולא נכונה. הייתי בין מחוקקי חוק יסוד הממשלה, והתקנו תקנות שעת חירום. לא היתה בעיה משפטית לטפל בבעיית השבים מחו"ל. פשוט עברו מקיצוניות לקיצוניות. לכל אדם יש זכות לחזור למדינה, ולא ניתן לכלוא אותו בחו"ל. זכותו של אדם לחזור למדינה מוגדרת בחוק זכויות האדם. צריך לראות איך מאפשרים לישראלים, הנמצאים בחו"ל, לחזור לארץ בלי שיסכנו את כולם".