בית המשפט העליון הוציא הערב (חמישי) צו על תנאי כנגד ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי להשיב עד יום ראשון הקרוב 25/04/21 לנמק מדוע לא יפעלו מיידית ויאיישו ללא דיחוי את תפקידי השרים במשרדים שנותרו ללא שרים ובראשם משרת שר המשפטים. כזכור משרד המשפטים נותר ללא שר מאז התפטרותו של שר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנע ישיבת ממשלה שתדון ותאשר שר משפטים תחת ניסנקורן וח"כ ויו"ר כחול לבן בני גנץ, כיהן כממלא מקום שר המשפטים עד שפקעה סמכותו למלא מקום בסוף חודש שעבר. הניסיון מתקופות הכהונה של אבי ניסנקורן וממילוי המקום הזמני של אמיר אוחנה במשרד המשפטים לימדו את נתניהו היטב כמה נזק יכול לגרום שר המשפטים המגונן על מערכת המשפט, ואיזה משב רוח מרענן יכול לייצר עבורו שר משפטים מטעמו. אם נתניהו אינו יכול למנות שר משפטים מהסוג האחרון, הוא העדיף כנראה שלא למנות שר משפטים בכלל ולאור משפטו הפלילי המצב נוח לו כשיצא בהתקפות כנגד מערכת המשפט והתביעה.

"אנו חוזרים ואומרים הכל מתחיל באירוע מכונן, המשיב 1 (נתניהו א.מ), הנאשם בפלילים חמורים ביותר. אוסיף כי אדם שקיבל עתירתנו בנושא ניגוד ענייננו באיסור למר נתניהו להיות מעורב בכל הקשור לאכיפת שלטון החוק. ראשית, הסכם כזה לא נחתם ולא מקוים לא פורמלית ולא מהותית. כעת חיה אנו רואים כיצד הוא מונע בפועל את מינוי שר המשפטים, שוב, נובע מאותו רציונל של ניסיון  להימלט מאימת הדין", אמר עו"ד אליעד שרגא יו"ר התנועה לאיכות השלטון שעתרה במקביל לתנועה לטוהר השלטון ובית המשפט איחד את שתיהן לעתירה אחת.
"ממשלת ישראל היום מכהנת בלי5 שרים: משפטים, מדע וטכנולוגיה, תקשורת, השר להשכלה גבוהה ומשק מים והשר לשוויון חברתי", אמר אליעד.

cort
קראו את החלטת העליון

שופטי העליון לא היו מוכנים לקבל את עמדת המדינה שבקשה אורכה של שבועיים להגיב לטענות ולהביא פתרון לבעיית פקיעת ההכרזה על דיונים בוועידה חזותית (זום) משום שסמכויות ההחלטה שהיו בידי ממלא מקום שר המשפטים, בני גנץ, פקעו גם הן ונוצרה עובדה שהחל מהיום יצטרכו בשרותי בתי הסוהר להביא אסירים ועצורים פליליים פיזית לבית המשפט, עובדה שתאיץ את התפשטות הקורונה.

עו"ד מוריה פרימן שהשיבה בשם ראש הממשלה בקשה פסק זמן להתייעצויות ובית המשפט יצא לשלוש שעות הפסקה. בתום ההפסקה הודיעה עורכת הדין כי "מלשכת ראש הממשלה נמסר כי עד ליום ראשון הקרוב בשעה 12:00 יוצג מתווה הניתן ליישום מיידי בסוגיית ההיוועדות החזותית של העצורים, לרבות ובמידת הצורך בדרך של העברת הסמכות לעניין ההכרזה לפי סעיף 31 (ב) לחוק יסוד הממשלה, או שתובא לדיון בממשלה שיתקיים ביום ראשון עד השעה 12:00 הצעה בדבר מינוי שר המשפטים. היועמ"ש מבקש לאפשר לו להגיש הודעת עדכון ביום ראשון עד השעה 14:00. גם למען הסדר הטוב נגיש את המסמך של המנכ"ל למינוי שר המשפטים", במילים פשוטות, ראש הממשלה מבקש להמתין עד יום ראשון שאז ימצא פתרון לסוגיית ההכרזה על המשך דיונים חזותיים במקום דיונים פרונטליים. לחילופים אומר נתניהו כי אם לא, אז תנתן תשובה למינוי שר משפטים (מינוי שהוא מתנגד לו מהסיבות שפורטו במאמר).
במילים אחרות, עו"ד פרימן הסבירה לבית המשפט שהיות ומינוי שר משפטים ושרים אחרים שהם בעלי זיקה לגנץ, כחול- לבן, בעצם נוצר שתוק כי נתניהו מתנגד למינויים אלו. על כך העיר שופט העליון, עוזי פוגלמן: " לפי התזה הזאת ראש הממשלה יכול לכאורה שזה יהיה בשנת 2022. אי אפשר להשתמש בזה אם זה בא לרוקן מתוכן את חובות הממשלה".
כאמור, בית המשפט העליון נעתר בסופו של יום לדחות את  צו הביניים שבקשו שתי התנועות אשר יחייב את הממשלה וראש הממשלה בראשה עד ליום ראשון בצהריים, שאז תגיש המדינה את פתרונה הדחוף לבעיית יכולות קבלת החלטה במשרד המשפטים (הכרזה) או מינוי שר משפטים.
העליון נענה בכך חלקית גם לתגובת היועץ המשפטי לעתירות אלו שביקש להשהות את תגובתו לעתירות עד סוף החודש.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה להחלטת העליון: "דומה שעשינו היום צעד נוסף אל עבר התהום, כשבית המשפט העליון של מדינת ישראל נאלץ להתערב במינוי שרים בממשלה, רק משום שנאשם בפלילים החליט לקחת מדינה שלמה כבת ערובה על מנת שיוכל להמלט מאימת הדין.

״מדינת ישראל משותקת. הקבינט לא מתכנס, בריאות הציבור נפגעת, ניצולי שואה נרמסים, זכויות אדם ואזרח נפגעות – ועדיין, הממשלה והעומד בראשה מסרבים למלא חובתם הבסיסית ולמנות שרים.

״אנחנו מקווים מאוד שעד ליום ראשון הממשלה תתעשת, ובמידה ולא, בית המשפט העליון יאלץ פעם נוספת להכניס ידיו אל המדורה הבוערת ולהוציא בעבורה את תפוחי האדמה הלוהטים.״

2228-21
קראו את פרטוקול העתירה שהוגשה