אי אן שו מנצח על התזמורת הסימפונית ירושלים בקונצרט שבו מופיעים הזוכים בפרסים בתחרות הבינלאומית ע"ש רובינשטיין, תיאטרון ירושלים, אולם הנרי קראון, 11.5.2021

כבר למן הצליל הראשון של פרק ה'מאסטוזו' החגיגי של הקונצ'רטו ברה מינור מאת ברהמס (אופ' 15 מס' 1) הפגין המנצח הסיני אי או שן יכולת שליטה מרשימה בתזמורת שניגנה בלכידות ואינטנסיביות – בעומק תלת ממדי וחי. הפרק הפותח את הקונצ'רטו ברה מינור של ברהמס הוא בדיעבד מעין פרק סימפוני. יפה במיוחד הייתה הפלסטיות שבנגינת התזמורת והדיאלוג בין קבוצות הכלים. במכוון בחר המנצח בקצב איטי קמעא אפילו לפרק פתיחה כה חגיגי.

כל שלושת הזוכים הם עטורי פרסים למכביר בעברם. זוכה הפרס השלישי בתחרות רובינשטיין, הפסנתרן הסיני הצעיר (27) צונמו ין השתלב בנגינת התזמורת והניח לקהל להתענג מהוורבאליות שאפיינה את נגינתו. הוא שבה את הלב בדרך בה שוחח עם הפסנתר ובהאטות מלאות הקסם שבאו תדיר לפני הסערה. גם אם לא תמיד היה הלגאטו מושלם הוא ניגן לעיתים בצליל ענוג וה'ההתאדות' שלו הייתה רבת קסם. כלי הנשיפה בעיקר קטעי הסולו של החלילן והקלרניתן היו מדובבים  ביופיים. למרות הקצב האיטי השכיל המנצח לבנות מתח מתוך התזמורת. הנגינה של הסולן נבנתה מתוך התזמורת אך הוא שוחח עם עצמו. את נגינתו אפיין רגש רומנטי כאשר המשוב בכלי הנשיפה וכלל התזמורת היה מלא הבעה. האקצ'לרנדו של הפסנתרן היה סוחף וריתמי – סימפוניה שלמה של צליל וצבע. הירידה לפיאנו ההתאדות והסערה ששוב התחילה היו כובשות ביופיין. התזמורת והפסנתרן ניגנו בעושר הבעה. ההאטות שלו נהדרות והצמיחה של הטרילים השקופים הענוגים מתוכו הייתה מלאת קסם. משוב התזמורתי היה מלא רכות ולחליפין רתמי. נגינתו של צונמו ין הייתה מלאה ברכות ולסירוגין בהעפילו לפורטסימו הבליט את היכולות הווירטאוזויות שלו. כלי הנשיפה אפילו הטובות ענו לנגינתו בריתמיות מנוקדת ובעיקר ברכות.

זוכת הפרס השני, הפסנתרנית היפנית שיורו קוואהרה (25) עטורת שלל פרסים גם בארצה וגם בפרס בוזוני היוקרתי. היא ניגנה בשיכרון יכולת והריתמיות הווירטואוזית בנגינתה עוררה  התפעמות. הרובאטו שלה היה מופלא וכל נגינתה הייתה מוקפדת ובבחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. היא ניגנה בריתמיות סוחפת ומנוקדת והסינקופות בנגינתה היו מרשימות. סלסולי הטריל בנגינתה בלטו בשקיפותם. היא ניגנה בזרימה בשליטה מוחלטת על הפסנתר הכול היה פרי תכנון קפדני. נגינתה הייתה מאד מעודנת ומהורהרת והיא בנתה את המתח מצליל לצליל. הייתה לה שקיפות נהדרת והיא ניגנה תמיד במצו פיאנו או מצו פורטה. הריחוף שלה היה מופלא  בעיקר גילתה שיכרון יכולת בגלישתה על הפסנתר. הווירטואוזיות בנגינתה הייתה מעודנת ולא בוטה. אך לא תמיד היה הנון-לגאטו שלה שירתי. רק בהדרן מתוך  'פטרושקה' סוף סוף ריחפה וניגנה ללא חישובים ומתח. כאן הפגינה גוונים כשהיא יורדת לפיאנו חרישי וניגנה בשליטה מעוררת התפעמות על כל המקלדת. יפות במיוחד היו הסיומות שלה. הריתמיות המחודדת של המקצבים המנוקדים בתזמורת שגיבתה אותה היו מרשימים. בעיקר הפגינה שיכרון יכולת וחדווה בנגינתה. היא ניגנה בזרימה מרשימה ובנתה את המתח בציפייה להמשך המשפט. לעתים, האטה את התזמורת, אך שליטתה המוחלטת עוררה התפעמות.

זוכה הפרס הראשון חואן פרז פלוריסטן הספרדי הצעיר (28) התחיל בצליל מלא של פסנתרן בשל שחי את המוזיקה הרומנטית בכל רמ"ח אבריו. מי שהשתלם אצל ברנבוים בחר לנגן את פסגת הרומנטיקה – הקונצ'רטו השני של רחמנינוב בדו מינור (אופ' 18). כבר בפרק המודרטו הפותח הפגין נוכחות דרמטיות. הפסנתרן המחונן ניגן ביד שמאל ורבאלית ומלאת שירה. הריחוף שלה והתיאום בין שתי הידיים היה מופלא. הוא ניגן בליריות מדובבת וצליל ענוג כאשר הליריות המעודנת שאפיינה את נגינתו הייתה ארוגה בנגינת התזמורת.  הרכות והעומק של הצליל שלו היו מעוררי התפעמות והשילוב הגאוני של הנגינה הדרמטית שדרה בכפיפה אחת עם הקלילות המרחפת והמעודנת שלו עוררו התפעמות. כובשת ביופייה הייתה הווירטואוזיות המעודנת שלו. התזמורת ענתה ל"גלי" הרומנטיקה שלו בליריות ובברק אפילו החצוצרות ניגנו בניקיון מרשים ובריתמיות – הטובה 'חיבקה' את הסולן בנגינתה.   כל משפט נוגן בנביעה הכרחית. הסולן והתזמורת בנו את המתח ביחד הכול היה מלא חדווה והירידה לפיאנו חרישי הייתה כובשת ביופייה.  הרובאטו שממנו בנה את המתח בהדרגה היה מופלא. הגלישה שלו לארפז'ים עוררה התפעמות בניקיונה וביופייה והתזמורת תמכה בו בצליל תלת ממדי. ומאידך – מאחר שפלוריסטן הוא אמן בעל שיעור קומה שהוביל ברוגע ושירתיות את התזמורת הייתה בנגינתו גם אנאליטיות מופנמת ומאידך ניחנה נגינתו בשירתיות מדובבת ווירטואוזיות מופנמת. הזרימה שלו לתוך התזמורת והרכות של המענה שלה עוררו השתאות ביופיים. מעודנת ומלאת ברק הייתה  השקיפות של הטרילים שלו. את הפרק האיטי (האדג'יו סוסטנוטו) ניגן בליריות חרישית ובנה את המתח בהדרגה כאשר התזמורת עזר כנגדו –וזורמת עם המוזיקאליות רבת הגוונים שלו. הוריטאוזויות השקופה ומאידך ההתרפקות בנגינתו היו מכמירי לב. הוא צמח מהתזמורת והעפיל לאדאג'יו חם. החלילן השיב לו בליריות. הוא ניגן מעבר לווירטואוזיות מוחצנת ממש בתוך הפסנתר הכול היה חי וקליל גם הפסקות הפתע שתרמו דווקא לזרימה. הכול 'ישב במקומו' וריחוף שלו היה עדין ומופלא. הוא ניגן בכל הגוף והמענה בכל הטוטי התזמורתי היה מרשים.  כשהוא בונה אקצ'לרנדו נהדר אבל בעיקר הדרך הנפלאה שבה הוא נארג לחיק התזמורת.  הוא מאד לטיני ושירתי הלגאטו שלו והשימוש שלו בפדאליזציה בטוב טעם. את ההדרן פרי עטו של חינסטרה 'הנערה היפה ביותר" ניגן בהתפרקות ממתח ובעידון לירי עוצר נשימה  ביופיו. היה זה מפגש עם אמן מרשים בדרמטיות בבשלות ובעידון של ריבוא ריבואות הגוונים של נגינתו.

*

הקהל, יצא מגדרו למשמע מצעד ילדי הפלא שהיו כל אחד מהם בדרכו בגדר תגלית של  יופי רענן שלא ייאמן. בגדר נס!