היועץ המשפטי לממשלה הודיע הבוקר (חמישי) כי החליט שלא להגיש תביעה אזרחית נגד שרה נתניהו, עבור ארוחות שפים בסך 175 אלף ₪ אותן הזמינה על חשבון המדינה. לדבריו אין מקום להגיש תביעה אזרחית על פי עמדת ממלא מקום פרקליט המדינה וגורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות.
כזכור היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט החליט בזמנו להעמיד לדין פלילי את נתניהו, ועל בסיס הליך גישור שהתקיים בהמלצת בית המשפט, התגבש הסדר טיעון בין התביעה הכללית לבין נתניהו, אשר כלל הסכמות בשני עניינים: הראשון, התביעה הכללית תגיש נגד הגב' נתניהו כתב אישום מתוקן בנוסח עליו יסכימו הצדדים, הגב' נתניהו תודה לפני בית המשפט במיוחס לה בכתב האישום המתוקן ותורשע בדין; והשני, הצדדים יעתרו במשותף לכך שבית המשפט יגזור על הגב' נתניהו עונש מוסכם הכולל קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למדינה בסך 45,000 ש"ח.

על פי כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון המתואר ושבו הורשעה על פי הודאתה, ניצלה הגב' נתניהו במכוון את טעות הגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה, על מנת שהמדינה תישא בתשלומים עבור ארוחות מוכנות ממסעדות ושפים שהוזמנו למעון ראש הממשלה, כמו גם בשכרן של עובדות שהועסקו כמבשלות. כך, כמתואר בכתב האישום, החל מחודש ספטמבר 2010 ועד לחודש מרץ 2013, קיבלה הגב' נתניהו עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם, ארוחות מוכנות ושירותי שפים בשווי של כ-175,000 ש"ח, תוך ניצול מכוון של טעות הזולת.

בהתאם לכך, הרשיע בית משפט השלום בירושלים את הגב' נתניהו בביצוע עבירה שעניינה קבלת דבר בניצול מכוון של טעות הזולת, וגזר עליה את העונש לו עתרו הצדדים במשותף. בית המשפט קבע כי את סך ההפרש בין 45 אלף ₪ אותן התחייבה לשלם, לסך הכללי אותו הודתה שגרמה למדינה לשלם, תוכל המדינה בהתאם לשיקול דעתה לתבוע בתביעה אזרחית.

היום הודיע מנדלבליט כי גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה – המשנה לפרקליט המדינה, פרקליטת מחוז ירושלים ומנהל היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה – שהם בעלי המומחיות הרלוונטית להגשת תביעות מהסוג הנדון, אחזו כולם בדעה לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית נגד אשת ראש הממשלה בנסיבות העניין. כל זאת, "על אף חומרת מעשיה של הגב' נתניהו".
לטענת היועץ "קיומו של פסק דין מרשיע והחשיבות הרבה שמערכת אכיפת החוק מייחסת להגשתן של תביעות אזרחיות לשם הטבת נזקי המדינה וההגנה על האינטרס הציבורי, גם בהמשך להליכים פליליים, ובשים לב להצטברותם של שיקולים מסוגים שונים הנוגעים להליך האזרחי הפוטנציאלי השלובים זה בזה, אותם יש לשקול על רקע העובדה שחומרת האירוע ומימוש הדין באו לידי ביטוי בראש ובראשונה, בהודאתה של הגב' נתניהו ובנטילת אחריות פלילית מצדה" הביאו לכך שנתניהו לא תתבע מכאן שגם לא תחזיר לקופת המדינה את הסך שלקחה שלא כחוק.
לדברי מנדלבליט  "אל עמדה זו הצטרפו גם ממלא מקום פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והמשנה לפרקליט המדינה.

היועץ הוסיף כי בין השיקולים הנוגעים להליך התביעה האזרחי הפוטנציאלי נשקלו השיקולים הבאים: נתניהו נדרשה במסגרת ההליך הפלילי לשאת בפיצוי לקופת המדינה בסך 45,000 ש"ח, ובכך בוצעה השבה, חלקית, של הכספים שנטלה והטבה חלקית של נזקה של המדינה.
מנדלבליט מודה כי אמנם, נותר סך כספי שלא הושב לקופה הציבורית, אבל  לטענתו, לנוכח הערת נשיא בית משפט השלום, השופט אביטל חן, במסגרת גזר הדין בהליך הפלילי, לא ניתן להפריד בין הוצאות למטרות אירוח רשמי לבין הוצאות למטרות פרטיות, ספק אם במסגרת ההליך האזרחי יהא ניתן להשיב סכום זה במלואו או בחלקו.
על כן, צפוי ההליך האזרחי להוליד – אם בכלל – תועלת מצומצמת למדינה; לכך מצטרפים העדר אמירה מפורשת במסגרת הסכמת הצדדים להליך הפלילי בדבר אפשרות הגשת תביעה אזרחית; קשיים משפטיים בניהול ההליך, לרבות טענות להתיישנות ולשיהוי, בגין מעשים שראשיתם בחודש ספטמבר 2010, לפני למעלה מעשור; וכן העובדה, כי ההליך הפלילי הסתיים בהסדר טיעון, שהסנקציה שהוטלה במסגרתו היא כספית ורובה ככולה פיצוי למדינה בגין מעשי נתניהו.

היועץ המשפטי לממשלה אומנם סבור כי לצד האכיפה הפלילית, ישנה חשיבות רבה גם בעשיית שימוש בכלים מהמשפט האזרחי כגון הגשת תביעות יזומות בשם המדינה נגד מי שגרם נזק לציבור, ויש בכך כדי להלום את האינטרס הציבורי. בכך, יש גם כדי לייצר הרתעה, ואף להביא למניעתם של מצבים בהם החוטא יוצא נשכר. אבל מסביר היועץ המשפטי "לפיכך, ככלל, יש ללכת בדרך זו בנסיבות המתאימות, ככל שהדין מאפשר זאת".
ולכן ביחס למקרה של שרה נתניהו, מקובלת עליו עמדתם המקצועית של גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, אליה הצטרפו כאמור ממלא מקום פרקליט המדינה והגורמים הנוספים כמפורט לעיל, לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית. היועץ המשפטי לממשלה הדגיש בהודעתו, שהצטברותם של כל אחד מהשיקולים שצוינו לעיל ואשר הובאו על-ידי אותם גורמים, היא זו שהכריעה את הכף בקבלת החלטה זו.