ניגוד אינטרסים בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון? רק אם מדובר ברופא פרטי. האם קיים ניגוד אינטרסים בין רופא למטופל שמגיע לוועדות הרפואיות של משרד הביטחון להיבדק לצורך קביעת נכות? מסתבר שבצה"ל המצב לא ברור בכלל

מאת כתבי מגפון

צעיר בן 23 שנפצע בצורה קשה בברכו במהלך שירותו הצבאי, עבר מספר ניתוחים בברכו והוכר על ידי משרד הביטחון כנכה צה"ל. אולם להפתעת עורכת דינו, כאשר התייצב בפני הרכב הוועדה הרפואית האמורה לקבוע את אחוזי הנכות המגיעים לו, גילה כי אחד מחברי הוועדה הוא הרופא שניתח אותו בבית החולים.

בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון, מועסקים רופאים מומחים רבים, העובדים במרכזים הרפואיים השונים ברחבי הארץ. על פי תקנות המשרד, רופא שניתח או טיפל באופן פרטי במטופל, לא יוכל להיות חבר בוועדה הרפואית לקביעת אחוזי נכותו, בשל חשש לניגוד עניינים. אבל מתברר שכאשר הטיפול נעשה במסגרת הציבורית, נוקט משרד הביטחון דווקא בגישה הפוכה.

 במהלך הבדיקה בוועדה, התלונן הצעיר על המגבלות מהן הוא עדיין סובל ברגלו, וזכה ליחס קשוח ומבטל מצד הרופא שניתח אותו. באמצעות עורכת הדין ענת גינזבורג, מומחית לתביעות נזיקין ומייצגת חיילים רבים מול משרד הביטחון, פנה הצעיר למשה צין, ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, בבקשה לפסול את הוועדה הרפואית שנערכה לו, ולזמן ועדה חדשה, בה לא יהיה נוכח הרופא המנתח. "לא ייתכן שרופא מטפל, ועל אחת כמה וכמה רופא מנתח, ייטול חלק בוועדה רפואית, והטעמים לכך ברורים", כתבה עו"ד גינזבורג.

 אולם להפתעתה השיב לה ד"ר אורי זנדבנק, היו"ר והממונה הארצי על הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון, כי הוא אינו רואה כל בעיה בעניין. "איני רואה את הטיפול שניתן במסגרת בית החולים, כטיפול של רופא פרטי שקיבל שכר מאת הנבדק", כתב לה ד"ר זנדבנק בתשוב, והוסיף: "לדעתי רופא שטיפל בנבדק מכיר אותו טוב יותר מאלה שפוגשים אותו לראשונה, ולכן איני רואה סיבה מדוע הרופא אמור היה לפסול את עצמו מלכהן באותה ועדה, גם אם המידע שבידיו אינו תואם את דברי הנבדק".

עו"ד גינזבורג שיגרה פניה נוספת לד"ר זנדבנק, בה ביקשה ממנו לשקול שנית את החלטתו.

"לא יעלה על הדעת שבוועדה רפואית ישב רופא שניתח את החייל", הסבירה. "הרי ברור כי האג'נדה של הרופא תהיה להגן על מומחיותו ומקצועיותו, ולומר שהניתוח הצליח. הדבר יכול להשפיע ישירות על דרגת נכותו של החייל".