מאות פעילים הגיעו הבוקר (שבת) לצעדת מחאה בדרום הר חברון אחרי ההתפרעויות האלימות בכפר מפקרה של מתנחלים בשמחת תורה – שבהן נפצע מוחמד חמאמדה, ילד פלסטיני בן 3 באורח בינוני מאבן שנזרקה (שפגעה בראשו והועבר על ידי צה"ל לסורוקה), העבירו מיכל מים לכפר ומחו על ניתוק הכפרים הפלסטיניים באזור מתשתיות מים. המוחים שכללו יהודים ופלסטינים הגיעו עם עוקב מים  וצעדו כ -6 ק"מ כשהם מלווים את מיכל המים שהועמס על גבי עגלת טקטור. צה"ל מנע מפעילי השמאל להגיע אל ביתם של חמולת חמאמדה שמצוי כקילומטר וחצי מהכפר וסמוך מאוד למאחז הבלתי חוקי 'אביגיל' המאוכלס בידי נוער הגבעות. במילים אחרות – צה"ל 'חזק על חלשים' ו-'חלש על חזקים'. בצה"ל אפשרו הפגנה שקטה ולא אלימה עד הכפר עצמו כשעל השטח בסמוך למאחז הבלתי חוקי בו שוכנת החמולה המנותקת ממים, הכריזו בצה"ל, כמה צפוי – שטח צבאי סגור. או כדברי צה"ל – למנוע חיכוך בין המתנחלים למוחים. מורך הרוח שמפגין הצבא מול המתנחלים, יזמין התפרעויות נוספות מצד המתנחלים שאלו יודעים שלכל היותר יקבלו עונש קל ולא מרתיע בבתי המשפט.

לאחר שהושגו 'ההבנות' עם צה"ל, צעדו והגיעו המוחים לכפר מופקרה. את מיכל המים  שצריכים להגיע  לחמולת  יעבירו הפלסטינים במהלך בימים הקרובים. בין המוחים היו חברי הכנסת  עופר כסיף מהרשימה המשותפת וח"כ מוסי רז  ממר"צ. קהל המוחים הורכב מארגוני השמאל וזכויות האדם וביניהם, 'שוברים שתיקה', שלום עכשיו ואימהות נגד אלימות משטרה. . "לא נוותר ולא נשתוק עד שהזכות הבסיסית למים תושב לכולם", אמר ח"כ רז. "את אלימות הצבא ואלימות המתנחלים יש לעקור מן השורש והגורמים האחראיים לדבר חייבים להתעורר". צעירים פלסטינים שהגיעו לצעדת המחאה רעולי פנים מתוך כוונה להתעמת עם צה"ל והמתנחלים, גורשו על ידי מובילי המחאה הפלסטינים  שלא אפשרו להם לייצר פרובוקציות.

צעדת המחאה כונתה 'צעדת המים – די לייבוש ולכיבוש'. לפני שבועיים הגיעו 50  פעילי  לוחמים  לשלום לכפר והביאו  עמם עוקב מים הפעילים  נתקלו בהתנגדות  מצד הצבא  שנמצא במקום, כשאחד מהקצינים  דחף בפראות את אחד הפעילים והטיח אותו על האדמה. הפעיל נחבל בארובת העין ואושפז למשך יממה בבית החולים איכילוב בתל אביב.  כן המקום לציין כי בתקופה האחרונה  האלימות  באזור דרום הר חברון  מצד המתחלים  עלתה מדרגה כשהמתנחלים עוקרים עצי זית מתנכלים לצאן ולרועי הצאן ומרחיבים בעזות מצח את בנית מאחזים הלא חוקיים והרחבתם.

שטחי C של הגדה המערבית חיים כ-300,000 פלסטינים. מדינת ישראל, המפעילה משטר צבאי בשטח, אחראית לרווחתם. אולם, רבים מהפלסטינים המתגוררים בשטחי C, ובפרט בדרום הר חברון ובבקעת הירדן, נמצאים תחת חרב הגירוש והטיהור האתני שאוחזת בידה מדינת ישראל. אחת הדוגמאות המרכזיות למדיניות זו נוגעת לגישה למים. בזמן שההתנחלויות והמאחזים הלא חוקיים בגדה המערבית נהנים מחיבור לכלל התשתיות האזרחיות, כולל מי שתיה זורמים בכל בית כמובן, ישראל לא מאפשרת חיבור למים של אלפי פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. במספרים זה מאוד ברור – צריכת המים היומית לנפש בישראל ובהתנחלויות, היא כ-300 ליטר; צריכת המים היומית לנפש פלסטינית בגדה המערבית, היא כ-70 ליטר ליום. המטרה היא פשוטה, ממשלות הימין חפצות בנטישת האדמות השייכות לפלסטינים ויצירת רצף של התנחלויות עד ירושלים באופן שימנע את הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. מבחינת המתנחלים  הם אדוני הקרקע ואם הפלסטינים ירצו, יוכלו אולי להישאר בקנטונים מפורזים.

וכך, בהיעדר חיבור לתשתיות נאלצו הפלסטינים לשים את מבטחם בבארות מקומיות שהגישה אליהן מוגבלת עקב פעילות ההתנחלות החוקית (לכאורה) וזו שאינה חוקית והכרזה שרירותית על שטחי אש. כך נאלצים הפלסטינים לשים מבטחם באספקה באמצעות עוקבי מים המייקרת את מחירי המים פי חמש לערך. בנוסף, הצבא מתיר העברת מים בעוקבים לזמנים ומועדים הנראים לו. לאחר תקיפת הפעילים על ידי הצבא ביום שישי ה-17.9 – יצאו פעילים  להבטיח את זכות הגישה למים של הפלסטינים החיים באזור, בצעדת מים שאורגנה  על ידי תושבי האזור ביחד עם לוחמים לשלום וארגונים נוספים.

להפגנה הנוכחית הגיעו כארבע מאות ישראלים כששני שליש מהם ישראלים תושבי הקו הירוק. רבים חששו כי הצבא ימנע הגעת אוטובוסים ולכן הקדימו לבוא. אולם, בסופו של דבר כולם הגיעו וכך התנהלה לה הצעדה בשקט מהכפר א-תוונא לאל מופקרה שם ארעה ביום שלישי האחרון התקפה של מתנחלים על פלסטינים כשהצבא כושל בהשלטת החוק והסדר. את סיפורו של מוחמד כולנו שמענו והפעם הוא נפגשנו איתו ועם סבו. עם זאת, לא ניתן היה להתעלם מהמתח שבאוויר, כשלנאומים הממוסדים התפרץ שיח אלמיין הססגוני.
מאוחר יותר הבנו את הסיבה… עוקב המים, כתוצאה מסיכום תמוה של ארגון לוחמים לשלום לא יגיע ליעדו. רפיסות זו גרמה למרמור בקרב פעילים מסורים שאמרו: "כיצד ניתן להבין את מושג מניעת המים מקרוב, אם המפגינים חווים עוד הפגנה רגילה ללא המניעה עצמה." צעירים מקומיים לא קיבלו את רוע הגזירה וניסו להגיע לחוות מעון – המאחז הלא חוקי שבשליטת הריבון, הצבא. במקום היו עימותים קלים כשהסמג"ד נגדו הופנו טענות על אלימות רבה כבש הפעם (גם) את יצרו. ועוקב המים? מה עליו? תשאלו שוב. הוא יגיע במקום ובזמן שהכובש יסכים.