הרקדנית והזמרת יעל טוכפלד, בליווי הגיטריסט חוזה אנטוניו "אל פיטי", הצ'לנית ראלי מרגלית, והזמר יהודה "שוקי" שוייקי כובשים את לב הקהל במופע פלמנקו מלא עידון ותשוקה

אש הפלמנקו, קונצרט קאמרי במסגרת פסטיבל אבו גוש בתל אביב

האולם העגול, מרכז רבין, 23.9.2021

בליריות מעודנת וצליל עתיר גוונים פתחה הצ'לנית ראלי מרגלית בנגינתה הכרומטית, כשהיא מגיעה בריחוף אצבעותיה כמעט לרבע טון. היא פרטה ברטט מרתק על מיתרי הצ'להוּ (צ'לו אתני Chel-Hu) — צ'לו מחורר שיש לו הד ייחודי, מעין צ'לו ערבי בעל גוון יותר מחוספס מהודהד. הכלי, פרי תכנונה, נבנה במיוחד עבור ראלי מרגלית. עיקר יופיו של הצ'להוּ הוא בדרך בה הוא מחקה את שירת האדם.  הנגינה על הצ'להוּ הייתה מהפנטת בעושר הגוונים של מרגלית, שהצליחה בנגינתה לשלב בין נגינה קלאסית לאותנטית ומתחה את המיתרים בדרך שהבליטה את הכרומטיות הספרדית עתירת  הגוונים.

לצלילי נגינת הצ'להוּ הצטרף הזמר יהודה שוויקיי ששר קינה ספרדית בשירה גרונית מלאת פאתוס ורבאלי. בדרמטיות מלאת תשוקה שר את שירת הנשמה של סביליה – את הקינה הספרדית. הוא הפגין יותר רגש בשירתו מהרקדנית והזמרת יעל טוכפלד, שהייתה יותר וירטואוזית,  ושר את צליל הדרון עליו הסתלסלו רקיעות הידיים והרגליים של יעל טוכפלד.

הגיטריסט הספרדי הנודע, יליד סביליה חוזה אנטוניו קאריו "אל פיטי" ("El Fyty") — מי שבין השאר ליווה את לולה מונטויה וניגן עם פאקו פרננדס – פרט בפלסטיות תלת ממדית על הגיטרה את נושא השיר הספרדי. בנגינתו שמעו את ערבות ספרד. כשניגן גליסנדו על הגיטרה, הוא הצליח לחקות שירה רומנסית של קול אדם וניתן היה לחוש בעליל בסלסולים הערבסקיים של אלהמברה בנגינתו הווירטואוזית. הוא פתח בהאטות שהיו חלק מהסגנון, והתיאום בינו לבין הצ'לנית היה יפה.

הוא האט במכוון, ולאחר המבוא האיטי בו הוצגו הכלים החלה חזרה שנשמעה כקטע מאינסוף  שבהדרגה צבר תאוצה דרמטית. מעוררת השתאות הייתה הבנייה המאוד איטית של מתח באמצעות קטע חזרתי אקסטטי, עד שזה התפרץ לסחרור סולו של רקיעות רגליים ומחיאות כפיים. החזרה האקסטטית על אותו המוטיב – נשמעה כמעט כמו קטע מאינסוף.

בתנועות ראש ומבטים דרמטיים הצטרפה לחִִנגה הרקדנית והזמרת יעל טוכפלד, ולאחר מכן ברקיעות רגליים ומחיאות כפיים חזרו שאר חברי האנסמבל על אותו הפתיח הקצבי שצבר תאוצה והפך למשכר. וכך החל המופע בבנייה מאד איטית של חזרות שצברו תאוצה עד שהתפרצו לסחרור של סולו עם רקיעות ידיים ורגליים. רק אז החל ריחוף הידיים המנופפות של הרקדנית הנהדרת כשהיא רוקעת ברגל ועושה "וִיש" על הרצפה. השירה שלה הייתה מלאת רגש. יפה במיוחד היה ביצוע השיר של שם טוב לוי "שובי לביתך", שהפך בגרסת המופע למחול Bulería מלא קסם. בקול רענן וטהור שרה אותו יעל טוכפלד. הרקיעות שלה על הרצפה היו מתואמת עם מחיאות הכפיים שלה ושל הזמר. הייתה אנדרלמוסיה מאורגנת כשהם רקדו, ניגנו ושרו: הכאוס המכוון לווה ברקיעות נטולות חמלה של רקדנית הפלמנקו על עקביה.

יעל טוכפלד ויהודה שוויקי נארגו האחד לנגינת השני, כאשר הזמר שר ומוחא כפיים ואליו הצטרפו שאר חברי ההרכב.  באמצע הקונצרט הייתה תחושה כאילו אתה נסחף לקצב הרגליים ומחיאות הכפיים עד שאתה ממש רוצה לרקוע ולמחוא כפיים בעצמך. על הגיטרה הייתה פריטה באצבעות כמו קסטנייטה, וחדווה בסולו הרקיעות. שוייקי שר שיר נשמה אנדלוסי.  הכאוס הקסום של הסלסול ברגליים, הנגינה הווירטואוזית על הגיטרה, והקו של הזמר על שירתו הסתלסלו רקיעות הרגליים והשירה יצר ערבול מרתק של מקצבים. האקצ'לרנדו ברגליים היה מחשמל. כמעט ממַגנֵט. בקטע האחרון היה הגיטריסט מאוד לירי, אך לא מתואם עם הרקדנית במקצב. שוויקי רקע ברגליו יחד אתה אך ברקיעות המהירות – לא עמד בקצב של יעל, בעיקר כאשר נכנסה לאקסטזה ורקדה במהירות מסחררת ורקיעות קצביות. השלמות שבה הם נארגו אחד לשני יצרה תמהיל של מחול וקינה ומחיאות הכפיים ורקיעות הרגליים יצרו שיכרון חושים סוחף.

בווירטואוזיות מעוררת התפעמות הצליחו הזמר והרקדניות לחקות קסטנייטות בידיים. במעבר ממקצב מרובע למשולש התהוללה הרקדנית באקסטזה של מקצבי מחול שהלכו ונהיו סוערים מרגע לרגע. הקינה החודרת של שוויקי העתיקה את הקהל לערבות אנדלוסיה כאשר ברקע רוקעת ורוקדת עם נפנוף ידיים והפניית מבטים דרמטית הרקדנית יעל טוכפלד.

במקצועיות מרשימה הצליחה הרקדנית להפיק מעקביה מקצב משכר. הבלגן של המקצבים היה מע ורר השתאות וממַגנֵט. הניגוד בין המקצבים המנוקדים ולמרובעים היה מרתק יחד עם הזמר ששר צליל דרון שעליו הסתלסלו הרקיעות בידיים וברגליים של הסולנית.

מרשים היה הקצב בו החליפה יעל טוכפלד תלבושות. לקראת הסוף הייתה ממש סוחפת: הדרך בה רקעה בעקביה, חשפה את ירכה הייתה מלאת קסם. הסלסול ברגליים על רקע השירה בקו אחד של הזמר והנגינה הווירטואוזית בגיטרה היו מלאי עידון ולהט פראי. מרתק היה הערבול של המקצבים. האקצ'לרנדו ברגליים המחיש שהרקדנית נכנסה לאקסטזה של מהירות מסחררת ורקיעות קצביות. השלמות שבה הם נארגו אחד לשני יצרה תמהיל של מחול וקינת השירה ומחיאות הכפיים ורקיעות הרגליים יצרה שיכרון חושים סוחף.

הפתוס הספרדי של שוויקי הגביר את הלהט. הניגוד בין הלהט של השירה לבין עידון הגיטרה היה מלא קסם. המשחק הדרמטי של הזמר מסך חיים למחול של הרקיעות הרגליים, עד שממש התפתית להצטרף אל הריקוד. הרכות בפריטת הגיטרה ושירתה הלירית של יעל הכניסה אותך לאווירת בלדה ספרדית של בולוריה נוגה.

במקצועיות מרשימה הצליחה הרקדנית להפיק מעקביה מקצב משכר. הבלגן של המקצבים היה מעורר השתאות וממַגנֵט. הניגוד בין המקצבים המנוקדים ולמרובעים היה מרתק יחד עם הזמר ששר צליל דרון שעליו הסתלסלו הרקיעות בידיים וברגליים של יעל טוכפלד. בקטע האחרון הגיטריסט מאוד לירי, אך לא מתואם אתה במקצב.  הדגש היה על הפעמה הא-סימטרית.

הסיומת ברקיעות הרגליים ומחיאות הכפיים של שני הווירטואוזים, שוויקי ויעל, עוררה אקסטזה של ריגוש שנשמע כמו הוללות מקצבים כאוטית רבת קסם.  ולנו לא נותר אלא להצטרף לחנגה מי בתיפוף רגליים ומי בידיים.

יותר  מכל הפגין מופע זה את הצירוף הייחודי של הפלמנקו שיכול להיות גם אגרסיבי וגם רך ועדין בגיטרה בחלק האחרון ניגנו הגיטרסיט וראלי מרגלית בווירטואוזיות מרשימה.

המופע היה מפגש עם אומנים רבי מוניטין כל אחד בתחומו.