קציני צה"ל בכירים מקודמים בתפקידים ובדרגות למרות מחדליהם הקשים מאוד. קידום זה פוגע קשות בערכי צה״ל וב-"רוח צה״ל", מעביר מסר שלילי למפקדי צה"ל ולחייליו ופוגע באמונם בפיקוד הבכיר של צה״ל, אמון שהוא קריטי לתפקוד הצבא בעתות מצוקה ומלחמה. חלק מהתחקירים בצה״ל מתבצעים כלאחר יד, לעתים אף בצורה לא אמינה, ולקחיהם אינם מיושמים ברבים מהמקרים או שהם מיושמים למראית עין ובאופן זמני.

לפני שיבשה הדיו – המח"ט שכשל, קודם

הדוגמאות לכך רבות. אחת האחרונות שבהם נוגעת לתחקיר של הצבא על אירועי הגדר בגבול עזה בו נהרג לאחרונה לוחם מג״ב בראל חדריה שמואלי ז״ל. זה היה אירוע שעל פי כל קריטריון התנהל בצורה מבישה, כאשר מאות עזתים מוסתים, חלקם מחבלים, הגיעו לקיר, שמאחוריו עמדו חיילינו וביניהם החייל שנהרג. זאת למרות שהיו הוראות מפורשות שאין לאפשר חציית קו המאה מטר מהקיר. המח״ט של הגזרה כשל באופן חמור בפיקוד על האירוע, והנה עוד לפני שיבשה הדיו מהתחקיר, קודם המח״ט שפקד על האירוע. תרחיש כגון זה מערער בצורה קשה את אמון הלוחמים והציבור בתחקירי הצבא ובמסקנותיהם.

דוגמא נוספת, מתוך מאמר מערכת בהארץ 23/11/21 -״אתמול נודע גם כי הוחלט לקדם ולהעלות בדרגה את קצין סיירת גולני סרן גיא אליהו, שצוות בפיקודו חצה את הגבול לסוריה בלי אישור הסתבך והרג סורים חפים מפשע. את צה"ל לא עניין שאליהו הועמד לדין צבאי בכמה הזדמנויות, ריצה עונש מאסר ובתחקיר שקיים בזמנו מפקד פיקוד הצפון, אלוף אמיר ברעם, נכתב כי התנהלותו באירוע ולאחריו היא בבחינת "מחדל ערכי ופיקודי". כעת הוחלט למנותו לקצין בטיחות של אוגדה 99, אוגדה חדשה שהקים כוכבי.

בנו של רופא "מקושר" הוצב ליחידה מיוחדת למרות שכשל בגיבושים ובמיונים

לאחרונה פרסמתי על בנו של רופא שמטפל במשפחתו של קצין בכיר מאוד, אשר הוצב ליחידה מיוחדת לאחר שניכשל בגיבושים ובמיונים , וזה הודות למעורבות לא אתית , לא ערכית ובניגוד לפקודות ורוח צה״ל של אלוף ותא״ל בקבע, הפרקליטות גם דאגה שמצ״ח לא יחקור את הקצינים הבכירים אשר היו מעורבים בפרשה וסגרה את התיק.

פרשיות מעין אלה התפרסמו לרוב. אחת הבולטות שבהן, שהתפרסמה לאחרונה, הייתה זיוף גיוס החרדים במשך כמעט עשר שנים, פרשה שבה היו מעורבים קצינים בכירים מאוד אשר ידעו, הסתירו ושיקרו. אולם, אף אחד מהם לא שילם על כך מחיר. מאידך, הקצין שחשף את הפרשה סא״ל תלם חזן שילם מחיר אישי הוא נאלץ לסיים את תפקידו, קידומו נעצר והוא שוחרר מהצבא.

כאן אתמקד על פרשה אחרת, חמורה ביותר, שקשורה לאירוע של טביעת לוחם סיירת הצנחנים אביתר יוספי ז"ל בנחל חילזון בתרגיל ניווט בליל סערה, ב-7 בינואר 2019. אירוע זה עלה בעקיפין לאחרונה, עם המשך הקידום שזכו לו מפקדים שכשלו באופן חמור באותו אירוע. האירוע הנדון והכשלים החמורים שאפיינו אותו, נבדקו בתחקיר מעמיק של העיתון "הארץ" שנערך על ידי יניב קובוביץ והתפרסם ב-28.2.2019. מִמצאי התחקיר העלו תמונה מזעזעת של ליקויים רבים וקשים מנשוא בהכנת התרגיל, בביצועו ובאופן בו בכל שדרת הפיקוד – ממפקד החטיבה, עבור למפקד הגדוד ועד הדרגים הזוטרים התנהלה לפני, תוך כדי, ואחרי האירוע. בתחקיר זה וגם במסקנות הוועדה שחקרה את האירוע, שפורסמו כחודשיים אחר כך, נקבע כי ההכנה לתרגיל חרגה מפקודות הצבא, לא תאמה את מאפייני סִדרת האימון המסכם של גדוד הסיור של הצנחנים שאליו השתייך יוספי, לוּותה בתקלות רבות ובוצעה בסטנדרט נמוך שאופיין בחוסר ירידה לפרטים. עוד התברר כי המפקדים החליטו לבצע את התרגיל למרות תנאֵי מזג האוויר והשטח הקשים, ומבלי שהכינו את החיילים כנדרש. הם גם התעלמו מפניות החיילים לחדול מן האימון במהלכו, זאת למרות ששני חיילים נפגעו מהיפותרמיה קשה ופונו, עוד לפני היסחפותו ומותו של אביתר יוספי. בכך פעלו "באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המצופה ממפקדים בצה"ל".

יהירות המפקדים כמעט והרגה עוד לוחמים

התחקיר קובע כי "התנהלות שרשרת הפיקוד באירוע היא שיצרה את התנאים שהובילו לתוצאה הטרגית". כמו כן התברר כי חלק מהמפקדים נותרו ברכביהם המוגנים, כששלחו את החיילים להתמודד עם תנאי מזג אוויר בלתי אפשריים ששררו באותו הלילה באזור. לדברי אחד החיילים שהשתתפו בתרגיל "היו אלף נורות אזהרה לפני ותוך כדי הניווט, אבל כולם בחרו שלא לראות אותן, או גרוע מכך – פשוט להתעלם מהן". חייל אחר הוסיף: "היהירות של המפקדים לצאת בכל מחיר לתרגיל כמעט הרגה עוד לוחמים". יצוין גם כי בשירותי הכיבוי נאמר על נחל חילזון: "הוא מסוכן ומועד לפורענות".

אולם, האירוע המזעזע הזה כשלעצמו לא הסתיים בכך. החיילים שהשתתפו באירוע טענו ש"המפקדים תדרכו אותנו מה לומר בחקירה במצ"ח", פשוטו כמשמעו, אמרו להם לשקר. חייל שנפצע: "במקום לפנות אותי לבית חולים, המפקדים היו עסוקים רק מה יקרה איתם".
בעוד שאביתר יוספי שנהרג בניווט והיה "דמות להערצה" הובא למנוחות, עסקו המפקדים בטיוח ובהכנת תירוצים לכשל הנורא.
לסיכום, בנחל חילזון היה אירוע חמור שבו הראו המפקדים חוסר אחריות, זילות, פגיעה בערכים ובנורמות הבסיסיות על פי "רוח צה״ל", חוסר דוגמה אישית, היעדר מקצועיות ואמינות של מפקדי הגדוד ותיאום עדויות של מפקדי היחידה.

למרות מסקנות התחקיר הקשות קודם המח"ט ומונה למזכירו הצבאי של בני גנץ

לאחר פרסום התחקיר, ועם ההכרה בחומרת האירוע ובכשלים הקשים שאפיינו אותו, פורסם בחדשות כי הרמטכ"ל כוכבי נקט ביד קשה וכי הוא הדיח את מפקד הגדוד, סא״ל ישי רוזיליו ואת כל שרשרת הפיקוד שמתחתיו, שהייתה מעורבת באותו תרגיל. כמו כן נרשמה נזיפה בתיקו של מפקד חטיבת הצנחנים, אל"מ יקי דולף.

אולם, לדאבון הלב, מתברר ש"היד הקשה" כלפי המעורבים באירוע הייתה למראית עין בלבד וכדי להשקיט את ההלם בציבור על מה שקרה. קידומו של מח״ט הצנחנים אל״ם יקי דולף לדרגת תת-אלוף לא נעצר לאחר האירוע החמור מאוד של טביעת חייל מחטיבתו. הפגם בתיק שלו הסתיים באותה נזיפה ושלושה חודשים אחר כך הוא הועלה לדרגת תת-אלוף. עוד כמה חודשים חולפים ודולף מגיע למסדר טקסים בקריה, שבו הוא מתמנה למזכירו הצבאי של שר הביטחון הטרי בני גנץ. קדנציה שנייה עם האיש, דולף היה ראש לשכתו כשזה היה הרמטכ"ל. "כל ההצגה שעשו בצבא עם העונשים נועדה לדאוג להמשך הקריירה של המפקדים", אומר מ', אחד הלוחמים בצוות שני. "הרמטכ"ל לא באמת שמע את האמת שלי ושל החברים שלי – למה אביתר נמצא היום בית העלמין הצבאי בקרית שאול ולא אתנו".

איך כל זה קורה? עולה שבניגוד לעמדת כמה קצינים בכירים בצה"ל ובמצ"ח, הרמטכ"ל סבר כי ביחס למח"ט דולף, העונש הראוי הוא נזיפה בלבד. לגרסתו, אין במעשיו של יקי דולף אחריות ישירה למה שקרה, ועל כן אין צורך שהאירוע ישפיע על קידומו. למעשה יקי דולף נהנה מיחס מועדף עוד משלבים מוקדמים יחסית של החקירה, מעידים גורמים ששוחחו עם "הארץ". כאשר בראשיתה רצו במצ"ח לחקור אותו תחת אזהרה, זה נמנע מהם. האישור מהפרקליטות הצבאית הגיע רק כעבור יותר משלושה חודשים, תקופה שבה דולף ניהל תחקיר מבצעי משלו, שבו גבה עדויות ונחשף לחומרי חקירה ועדויות. להשלמת התמונה נציין כאן כי מספר קצינים בכירים ומצ״ח שחקר את האירוע הביעו התנגדות לקידומו של אל״ם יקי דולף , ובכל זאת הוא קודם.

ומה קרה למג״ד סא״ל ישי רוזיליו, שהייתה לו אחריות ישירה לאירוע החמור בנחל חילזון? מתברר שגם ההדחה שלו הייתה למראית עין. לאחר 5 חודשים בלבד מהדחתו, עבר סא"ל רוזיליו עוד שלב במסלול קידומו והפך להיות קצין אגם אוגדת איו״ש.

החודש, נובמבר 2021, נסגר המעגל לגבי ישי רוזיליו. כשלוש שנים אחרי האסון החליט הרמטכ"ל אביב כוכבי לקדם את רוזיליו לאחד מתפקידי המח"ט המשמעותיים בצבא, שרבים שמילאו אותו קודמו בהמשך לתפקידי אלוף ואף הפכו לרמטכ"לים. וכתמונת ראי להתנהלות הצינית הזו – מספר חיילים שהעידו נגד המפקדים נזרקו מהסיירת!
מה הפלא שתגובת ההורים הייתה קשה – ״הרמטכ״ל כוכבי לצערנו, אין לנו עוד אמון בך. הקידום האחרון שאישרת דוחק אותנו שלא לשתוק עוד. לא נוכל לפרסם את שמנו, וגם לא לכתוב לך ישירות, כי ראינו כיצד התעמרו בחטיבת הצנחנים לפחות באחד מהלוחמים ששיתף פעולה בחקירת מצ"ח. למדנו שבצה"ל של היום, מי שאומר אמת, מי שמדווח על ליקויים ואינו מפחד להעיד שהיו טעויות (גם עצמיות) – נענש. ואילו מי שמשקר ומטייח – מקודָם.״

המסר לחיילי צה"ל ולמפקדיו, שמשתמע מהחלטות הקידום שנעשו על ידי הרמטכ״ל, הוא חמור מאין כמוהו. ההחלטה לקדם את המג״ד והמח״ט חודשים מספר אחרי שכשלו באופן חמור פגעה קשה בערכים ובנורמות שעליהם אנו מחנכים דורות של חיילים ומפקדים. קידום זה מלמד שאם אתה שייך לחבורה הנכונה גם מחדליך הקשים ביותר יחלפו מעל ראשך. המסר היורד לחיילים ולמפקדים טובים בצבא, ש"רוח צה״ל", נורמות וערכים הם בבחינת המלצה, ותו לא. הדבר מביא את המפקדים ואת החיילים, במיוחד האיכותיים שבהם, לאבד את המוטיבציה ללכת לתפקידי פיקוד ולהמשיך לשרת את צה״ל בצבא הקבע. כל אחד רואה כי ההדחה והנזיפה נעשו למראית עין, ולאחר שהעניין נרגע ונשכח – אפשר לחזור להמשך מסלול קידומם של המח"ט והמג״ד כאילו לא קרה דבר. השאלות הקשות אמורות להטריד כל אדם במדינה – כיצד ייתכן שקצינים בכירים, כמו מפקד גדוד סיירת הצנחנים ומח״ט הצנחנים מקודמים למרות מחדליהם הקשים המשקפים רשלנות חמורה? כיצד החלטות קידום אלו עלולות להשפיע על דור המפקדים והחיילים הצעירים, המצפים ממפקדיהם שיהיו חוד החנית, שיגידו "אחרי" ולא ינהלו מאחור, שיַראו דוגמה אישית המשקפת נורמות, ערכים, מקצועיות, אמינות ואחריות.

אכן, אני מקבל תגובות קשות מאוד ממפקדים בכירים, מפקדים זוטרים ומחיילים על ההחלטה לקדם את המג״ד והמח״ט זמן קצר לאחר האירוע הטרגי. החלטת הרמטכ״ל מהחודש, למנות את המג״ד לתפקיד מח״ט בדרגת אל״ם מעצימה תחושה זו. חיילים ומפקדים מביעים לפניי את אובדן אימונם בפיקוד הבכיר של צה״ל שבשבילם אינו מהווה עוד דוגמה אישית. פיקוד זה מעביר מסר האומר: לא הנורמות, הערכים, דוגמה אישית וקבלת אחריות חשובים לקידומכם כקצינים בכירים בצה"ל, אלא ההשתייכות למעגל האנשים הנכון.

אם כוכבי לא ישנה את הגישה הוא יגלה שמורשתו תהיה תרבות של חוסר אמינות וכסת״ח

צבא שבו קצינים בכירים שסרחו ממשיכים תהליך של קידום, צבא אשר באירוע זה אין שום משקל לתחקירים, להמלצות ולמסקנות, הוא צבא שמאבד את אמון הציבור. יתירה מזו, הגענו למצב בו אי אפשר לסמוך על חלק מתחקירי הצבא אשר רבים מהם שקריים ולא אמינים. לא מפתיע אפוא שבסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, שליש מהנשאלים נתנו ציון שלילי לצה"ל בכל הנוגע ליחס לחיילים ולטיפול בבעיותיהם. אם כוכבי לא ישנה גישה זאת בהקדם, הוא יגלה שמורשתו תהיה תרבות של חוסר אמינות וכסת״ח.

מן הראוי להביא כאן משהו ממסקנות ועדת וינוגרד (הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006). הוועדה קבעה כי "מצאה בעיקר בכוחות היבשה על כל דרגותיו, נטייה חזקה לאלתור, ולזלזול בחשיבותה של היערכות מוקפדת ומוקדמת. וראתה "בחומרה מיוחדת בחולשה שמצאנו בצה"ל כמערכת ידע לומדת. הימנעות ממושכת מתהליכים מסודרים של הפקת לקחים העצימה במידה רבה את הליקויים"

"מלחמת לבנון יצרה שבר בין צה״ל ובין החברה בישראל. לתיקונו של השבר הזה לא יהיה די בחזרה על האמיתות בדבר החיוניות של צה"ל לקיומה ולביטחונה של ישראל ושל תושביה. צה"ל צריך לשדר לחברה בישראל כי הוא מבין את גדול המשימה וכי הוא מקבל על עצמו את האחריות לכך שתפקודו יהיה מיטבי." (עמ' 427).

העולה מכל האמור כאן הוא כי 15 שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה, לא רק שלא יושמו הלקחים שצוינו בדו"ח ועדת וינוגרד, אלא שהמצב אף החמיר, הן בעצם התהליכים שעוברים על הצבא והן בשבר האמון בין הפיקוד הבכיר בצבא לחיילים ולמפקדים ולחברה בישראל.

בחרתי להציג מספר דוגמאות בלבד, אבל ברשותי דוגמאות רבות נוספות חמורות מאוד המסמרות שער. משהו חמור מאד קורה בפיקוד הבכיר של צה״ל ובלשכת הרמטכ״ל – קווים אדומים הולכים ונחצים בהתמדה; מפקדים בכירים לא לוקחים אחריות; מתקבלות החלטות לא נורמטיביות וחמורות. התנהלות זו מדרדרת את כל אותם ערכים שעליהם גדלו לוחמים שהקריבו את חייהם למען המולדת. לא זכור לי כבר שנים רבות מאוד צבר החלטות כזה שפוגע קשות באמון הציבור במטכ״ל ובמפקדו. לא מדובר באירוע אחד, אלא ברצף אירועים המלמדים על מגמה ושיטה. חשוב שנתעורר, כי בנפשנו הדבר.

מדובר דוגמאות מייצגות, במהלך השנים האחרונות באים אלי רבים מאד – בכירים וזוטרים מתוך הצבא ( סדיר ומילואים), שמציגים אירועים שחוו אותם ושדרך ביצוע התחקיר והטיפול בתוצאות גרם להם חוסר אמון במערכת, הם חושבים שאין מה ולמי לפנות בתוך המערכת ולטענתם זו הדעה הרווחת . אותי מטרידה שאלת דרך הטיפול העניינית  וכשל התיקון, ולא פחות-ההידרדרות הערכית באמון  של מפקדים בתוך המערכת בדרג הפיקודי העליון ובוודאי ערעור באמון הציבור בצה״ל ובראשו.