Skip to content

אמש במחול: "ויטראז'" של להקת הפלמנקו הישראלית הוא חלון צבעוני למחול עכשווי

6 יצירות של 6 כוריאוגרפים בפרשנות עכשווית לפלמנקו המסורתי, במופע אסתטי שכולו קצב, מוסיקה ותנועה

אמש במחול: "ויטראז'" של להקת הפלמנקו הישראלית הוא חלון צבעוני למחול עכשווי

6 יצירות של 6 כוריאוגרפים בפרשנות עכשווית לפלמנקו המסורתי, במופע אסתטי שכולו קצב, מוסיקה ותנועה

המחול הספרדי, מתקשר בדרך כלל לריקוד הפלמנקו החושני, למרות שבפועל קיימים סגנונות רבים אחרים. הפלמנקו המסורתי נוצר אי שם במאה ה-15 ע"י צוענים שהגיעו לדרום ספרד והתפשט בקרב תושבי אנדלוסיה היהודים, הספרדים והצוענים. המופע המסורתי כולל שילוש קדוש של שירה, נגינת גיטרה וריקוד. השילוש הזה עובד בתיאום מושלם של מקצב ומוסיקה. למעשה, רקדני הפלמנקו אינם מספרים סיפור, אלא מפרשים בתנועתם את השירה, כזו שהיא עם עוצמה או עם מופנמת. תפיסות הגבריות והנשיות בג'אנר המחול הזה, שונה מגברים לנשים. תנועת הגבר מאופיינת בעבודת רגליים ופלג גוף תחתון, לעומת תנועת האישה המתמקדת בכתפיים, בזרועות, כפות ידיים ואגן. תנועות הגבר סמכותיות ותנועות האישה רכות ועגולות.

הפלמנקו המסורתי יצא מתחומי האתניות שלו רק בשנות ה-70 וה-80 והפך לסגנון מחול משולב עם המחול המודרני והמחול העכשווי בקרב להקות בעולם ובישראל כאשר המובילה ביניהן היא להקת הפלמנקו הישראלית. הלהקה מעלה הפקות רפרטואריות לצד פרויקטים קטנים יותר ושיתופי פעולה עם אמנים ועם גופים שונים. על רוב היצירה האמנותית אחראית, מיכל נתן, המייסדת והמנהלת האמנותית של הלהקה. או בידי כוריאוגרפים בעלי שם מספרד.

המופע החדש "ויטראז'" המועלה בימים אלו בסוזן דלל, הוא תוצר מיזם חדש של הלהקה שהוציאה קול קורא ליצירות מקוריות. 6 יצירות של 6 כוריאוגרפים נבחרו למופע וכל אחת שונה לחלוטין מהאחרת. המופע מכיל יצירות מקוריות של יוצרים רב תחומיים כמו, ירין מילר, רקדן, כוריאוגרף ויוצר מוזיקה ווידיאו; ראלי מרגלית, מלחינה וצ'לנית המשתפת פעולה עם אמנים מתחומים שונים; לין חדד, ספורטאית אולימפית וכוריאוגרפית להחלקה על הקרח; מיכאלה הררי, כוריאוגרפית ומנהלת סטודיו פלמנקה בירושלים; אילת שחר, רקדנית ומורה בלהקת הפלמנקו הישראלית; הדס נסטל, רקדנית במיומנה, שחקנית וכוריאוגרפית ויוצרת בתחום התיאטרון מחול. במופע קטעי וידיאו, תאורה מרהיבה, עיצוב תלבושות ססגוני, קטעי מוסיקה מעולים ומעל הכל, רקדניות ורקדנים בעלי יכולת יוצאת דופן. רבגוניות הכוריאוגרפיה ניכרת בכל יצירה. היו יצירות שהדגש בהם פולקלורי והיו יצירות שהבלט או המחול העכשווי אפיינו אותן.

אחת היצירות שובת הלב של איילת שחר "SEGUIRIYA DE LA MUERTE", מציבה במרכז היצירה, קטע סולו בביצוע יוליה טלר, רקדנית קטועת רגל. במרכז היצירה עומד מאבק פנימי של האדם בין החיים למוות, בין התרסקות לקימה מחדש ובצורך להתגבר על הקשיים והכאב. יוליה טלר, התחילה לרקוד בגיל 18, אך בגיל 21 עברה תאונת דרכים קשה בה איבדה את רגלה. למרות זאת ועם רגלה התותבת היא ממשיכה לרקוד בקטע מחול סוחף של תנועות ידיים וכתפיים וכן, גם שתי הרגליים רקעו.

צילום: רונן רוזנבלט

יצירה נוספת ראויה לציון, "BABYLON", עם קטע וידיאו מרהיב ששילב ידין מילר בתוך המחול, עוסקת בחיבור החברתי אנושי ובפיזורו (לאחר המבול).

צילום: רונן רוזנבלט

היצירה של לין חדד "ALIAH", היא מחווה לזמרת לסה דה סלה, אמריקאית ממוצא רב תרבותי שפעלה בצרפת, אך נפטרה בגיל צעיר. לסה שרה בשפות שונות ופס הקול שבחרה לין חדד ליצירה שלה, מאפיין את נושא הרב תרבותיות במדינת ישראל. חדד מציגה ביצירה סגנונות ריקוד שונים כמו טנגו ומחול עכשווי.

צילום: רונן רוזנבלט

את החלק האנדלוסי למופע, "SULTANA", תורמת הכוריאוגרפית מיכאלה הררי. המוסיקה האנדלוסית מימי הביניים, מלווה קטעי מחול פלמנקו קלאסיים בליווי קסטנייטות. עוד בין היצירות, שיתוף פעולה של מוסיקה וקונספט של הצ'לנית ראלי מרגלית עם אילת שחר והלהקה מתקיים ביצירה "THAT NIGHT". נושא האלימות כלפי נשים מועלה ביצירה "ELLA" המושפעת משירו של נועם חורב שנכתב לזיכרה של דיאנה רז.

צילום: רונן רוזנבלט

רעיון נחמד בקונספט המופע, היה הצגת מעברונים הומוריסטים של דקות ספורות בין קטעי המחול, עליהם אחראית הדס נסטל.

חלק בלתי נפרד ממחול הפלמנקו הם התלבושות. מעצבת התלבושות של הלהקה, ורוניקה שור ראויה לתשואות רבות. ביצירה בבילון חבר אליה ביה"ס לעיצוב אמנויות הבמה. ביצירה אותה רוקדת יוליה טלר, עיצוב התלבושות נעשה בידי גלינה גולצמן.

צילום: שרה פלד

להקת הפלמנקו הישראלית, הוקמה בשנת 1997 על ידי מיכל נתן, המנהלת האמנותית והכוריאוגרפית של הלהקה. הלהקה פועלת במסגרת העמותה לקידום תרבות הפלמנקו בישראל (ע"ר) ונתמכת על ידי משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב.

המופע הוצג במרכז סוזן דלל בתאריך 25.12.2021.

קרדיט תמונה ראשית: רונן רוזנבלט

המחול הספרדי, מתקשר בדרך כלל לריקוד הפלמנקו החושני, למרות שבפועל קיימים סגנונות רבים אחרים. הפלמנקו המסורתי נוצר אי שם במאה ה-15 ע"י צוענים שהגיעו לדרום ספרד והתפשט בקרב תושבי אנדלוסיה היהודים, הספרדים והצוענים. המופע המסורתי כולל שילוש קדוש של שירה, נגינת גיטרה וריקוד. השילוש הזה עובד בתיאום מושלם של מקצב ומוסיקה. למעשה, רקדני הפלמנקו אינם מספרים סיפור, אלא מפרשים בתנועתם את השירה, כזו שהיא עם עוצמה או עם מופנמת. תפיסות הגבריות והנשיות בג'אנר המחול הזה, שונה מגברים לנשים. תנועת הגבר מאופיינת בעבודת רגליים ופלג גוף תחתון, לעומת תנועת האישה המתמקדת בכתפיים, בזרועות, כפות ידיים ואגן. תנועות הגבר סמכותיות ותנועות האישה רכות ועגולות.

הפלמנקו המסורתי יצא מתחומי האתניות שלו רק בשנות ה-70 וה-80 והפך לסגנון מחול משולב עם המחול המודרני והמחול העכשווי בקרב להקות בעולם ובישראל כאשר המובילה ביניהן היא להקת הפלמנקו הישראלית. הלהקה מעלה הפקות רפרטואריות לצד פרויקטים קטנים יותר ושיתופי פעולה עם אמנים ועם גופים שונים. על רוב היצירה האמנותית אחראית, מיכל נתן, המייסדת והמנהלת האמנותית של הלהקה. או בידי כוריאוגרפים בעלי שם מספרד.

המופע החדש "ויטראז'" המועלה בימים אלו בסוזן דלל, הוא תוצר מיזם חדש של הלהקה שהוציאה קול קורא ליצירות מקוריות. 6 יצירות של 6 כוריאוגרפים נבחרו למופע וכל אחת שונה לחלוטין מהאחרת. המופע מכיל יצירות מקוריות של יוצרים רב תחומיים כמו, ירין מילר, רקדן, כוריאוגרף ויוצר מוזיקה ווידיאו; ראלי מרגלית, מלחינה וצ'לנית המשתפת פעולה עם אמנים מתחומים שונים; לין חדד, ספורטאית אולימפית וכוריאוגרפית להחלקה על הקרח; מיכאלה הררי, כוריאוגרפית ומנהלת סטודיו פלמנקה בירושלים; אילת שחר, רקדנית ומורה בלהקת הפלמנקו הישראלית; הדס נסטל, רקדנית במיומנה, שחקנית וכוריאוגרפית ויוצרת בתחום התיאטרון מחול. במופע קטעי וידיאו, תאורה מרהיבה, עיצוב תלבושות ססגוני, קטעי מוסיקה מעולים ומעל הכל, רקדניות ורקדנים בעלי יכולת יוצאת דופן. רבגוניות הכוריאוגרפיה ניכרת בכל יצירה. היו יצירות שהדגש בהם פולקלורי והיו יצירות שהבלט או המחול העכשווי אפיינו אותן.

אחת היצירות שובת הלב של איילת שחר "SEGUIRIYA DE LA MUERTE", מציבה במרכז היצירה, קטע סולו בביצוע יוליה טלר, רקדנית קטועת רגל. במרכז היצירה עומד מאבק פנימי של האדם בין החיים למוות, בין התרסקות לקימה מחדש ובצורך להתגבר על הקשיים והכאב. יוליה טלר, התחילה לרקוד בגיל 18, אך בגיל 21 עברה תאונת דרכים קשה בה איבדה את רגלה. למרות זאת ועם רגלה התותבת היא ממשיכה לרקוד בקטע מחול סוחף של תנועות ידיים וכתפיים וכן, גם שתי הרגליים רקעו.

צילום: רונן רוזנבלט

יצירה נוספת ראויה לציון, "BABYLON", עם קטע וידיאו מרהיב ששילב ידין מילר בתוך המחול, עוסקת בחיבור החברתי אנושי ובפיזורו (לאחר המבול).

צילום: רונן רוזנבלט

היצירה של לין חדד "ALIAH", היא מחווה לזמרת לסה דה סלה, אמריקאית ממוצא רב תרבותי שפעלה בצרפת, אך נפטרה בגיל צעיר. לסה שרה בשפות שונות ופס הקול שבחרה לין חדד ליצירה שלה, מאפיין את נושא הרב תרבותיות במדינת ישראל. חדד מציגה ביצירה סגנונות ריקוד שונים כמו טנגו ומחול עכשווי.

צילום: רונן רוזנבלט

את החלק האנדלוסי למופע, "SULTANA", תורמת הכוריאוגרפית מיכאלה הררי. המוסיקה האנדלוסית מימי הביניים, מלווה קטעי מחול פלמנקו קלאסיים בליווי קסטנייטות. עוד בין היצירות, שיתוף פעולה של מוסיקה וקונספט של הצ'לנית ראלי מרגלית עם אילת שחר והלהקה מתקיים ביצירה "THAT NIGHT". נושא האלימות כלפי נשים מועלה ביצירה "ELLA" המושפעת משירו של נועם חורב שנכתב לזיכרה של דיאנה רז.

צילום: רונן רוזנבלט

רעיון נחמד בקונספט המופע, היה הצגת מעברונים הומוריסטים של דקות ספורות בין קטעי המחול, עליהם אחראית הדס נסטל.

חלק בלתי נפרד ממחול הפלמנקו הם התלבושות. מעצבת התלבושות של הלהקה, ורוניקה שור ראויה לתשואות רבות. ביצירה בבילון חבר אליה ביה"ס לעיצוב אמנויות הבמה. ביצירה אותה רוקדת יוליה טלר, עיצוב התלבושות נעשה בידי גלינה גולצמן.

צילום: שרה פלד

להקת הפלמנקו הישראלית, הוקמה בשנת 1997 על ידי מיכל נתן, המנהלת האמנותית והכוריאוגרפית של הלהקה. הלהקה פועלת במסגרת העמותה לקידום תרבות הפלמנקו בישראל (ע"ר) ונתמכת על ידי משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב.

המופע הוצג במרכז סוזן דלל בתאריך 25.12.2021.

קרדיט תמונה ראשית: רונן רוזנבלט

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן