אורין יוחנן ואילנה שרה קלייר בלסן נפגשות במופע זוגי, כישרוני ורב תחומי, בו הן מזקקות את הסטיראוטיפיים הגבריים והנשיים לידי תמצית ויזואלית של אמירה מתריסה. הן עושות זאת בשירה מופלאה, קטעי מחול מצוינים, תלבושות מאתגרות ואביזרים מינימליסטים. זהו פרפורמנס מרתק ומעורר מחשבות…

המופע נפתח בסצינה חזקה של דימוי החיזור ומעשה האהבה. נשים, מכוסות הפנים, לוקחות צד גברי ומציגות את הגבר הממוצע כבעל חיים זכר מיוחם בטבע – מרחרח, נוהם, כובש, דופק, נאנח, נרדם ונוחר. הטראנס שהן נמצאות בו כדי להעביר את החוויה האותנטית של הזכר המצוי, קורע מצחוק. אנחנו מגחכות, כי זו המציאות.

סצינה נוספת עוסקת בדימוי ה"פרחה" המצויה. לעיסת מסטיק, התייפייפות, טיפוח המראה החיצוני ומעשה הפיתוי הסקסי. גם בעיסוק במגדר הנשי, היוצרות מגחיכות התנהגויות מצויות, כולל את אלו העוסקות בהתפתלות בחיפוש העצמי המאפיין את הדור החדש השיוויוני. כל הנושאים מטופלים בכוריאוגרפיה מעולה של תנועות גוף מצוינות, בשימוש באביזרים המשרתים את הדימויים המופשטים ובבימוי משובח של שזירת הקטעים.

הבחירה בהופעה בחלל סטודיו למחול, מרחב נקי שאין בו הפרעה ויזואלית, היא מצוינת. החלל שיש בו הד, סיפק לקטעי השירה האופראית את הנפח הראוי לו. כסאות הצופים היו צמודים לאחד הקירות והיוצרות התקרבו והתערבו בין הצופים ליצירת שיתוף וקירבה.

המוכשרות הללו יוצרות, מבצעות, מעצבות, ומפיקות והן: אורין יוחנן ואילנה שרה קליר בלסן. המופע מוצג במסגרת פרויקט "עבודות כפיים" של תיאטרון קליפה, הנותן במה עצמאית ויצירתית לחברי קבוצת קליפה.