Skip to content

"הבשורה" בתיאטרון דימונה: הבנו את המסר, אבל איפה הבשורה?

המסר מטלטל, אבל ההצגה לא מצליחה להביא אותו לידי ביטוי עוצמתי על הבמה. הבמה מסורבלת וההצגה עמוסה בדימויים ומשלבת סגנונות שונים – עד שהלכתי לאיבוד בתוך ים האירועים והמסרים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

תיאטרון בדימונה זו כבר בשורה. התיאטרון הזה חי ולפעמים בועט, ועכשיו מעלה הצגה חדשה – "הבשורה". מהי הבשורה? דת חדשה שמבטיחה לנו אושר אישי ושלום עולמי. בתנאי שהאח הגדול ישלוט עלינו ועל מחשבותינו. אין חופש ביטוי, אין חופש מחאה. והתרבות? מי צריך אותה בכלל. היא רק מפריעה אם אינה משרתת את השלטון.

האח הגדול כבר כאן. צילום: יוסי צבקר

זה המסר של "הבשורה", שכתבו נעמה שפירא ואורי וידיסלבסקי שגם ביים. בהחלט מסר מטלטל (למרות שאינו חדש), שקיים לא רק במשטרים טוטליטארים, אלא תופס אחיזה גם במדינות דמוקרטיות לכאורה, כולל באיזו מדינה קטנה במזרח התיכון.

המסר מטלטל, אבל ההצגה לא מצליחה להביא אותו לידי ביטוי עוצמתי על הבמה. הבמה מסורבלת וההצגה עמוסה בדימויים ומשלבת סגנונות שונים – עד שהלכתי לאיבוד בתוך ים האירועים והמסרים. הטקסט מלווה גם בהסברים מיותרים, שרק מכבידים על העלילה. הקהל מספיק חכם להבין מה רוצים ממנו.

הסברים מיותרים, שמכבידים על העלילה. צילום: יוסי צבקר

השחקנים של תיאטרון דימונה מעוררים סימפטיה וראויים להערכה על השליחות שהם ממלאים. מגיע להם להתמודד עם טקסטים קומוניקטיבים יותר. לא חייבים להמציא את התיאטרון מחדש, אם אין כלים מתאימים לכך. עדיף להתמודד עם חומרים מוכרים, בדרך מקורית וחדשנית.

"הבשורה" של תיאטרון דימונה היא הצגה מעוררת למחשבה על הכוחות האדירים, ששולטים בחיינו. אבל אינה מביאה בשורה חדשה, נועזת או מקורית בתחום התיאטרון.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן