Skip to content

“אחרי האהבה”: הסיפור גדול מסך חלקיו

ביקורת סרט: דרמה חשובה ומסקרנת, המורכבת מניואנסים שקטים ואיטיים המתפתחים לסדק מוחשי וכואב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בסרט "אחרי האהבה", ג'ואנה סקנלן מככבת בתפקיד מרי, אלמנה שעוברת תקופה של אבל לאחר מותו הפתאומי של בעלה, אחמד (נאסר ממרזיה). כשהיא עוברת על חפציו, היא מגלה שאחמד ניהל חיים כפולים סודיים, בהם מעורבים אישה אחרת, ג'נבייב (נטלי רישאר) ובנה – סולומון (טליד אריס). היא מחליטה להיפגש איתם כדי לגלות את האמת ולספר להם על פטירתו של בעלה, וכי היא אשתו של אחמד. עם זאת, הנחת גילויים כאלה על ברכיהם אינה הישג קל, ועם כל הסודות והשקרים המצטברים ונקשרים לאורך זמן, העומס יגיע רק בנקודת שבירה שתשנה את חייהם לנצח.

כל המרכיבים של הסרט "אחרי האהבה" עשויים להתאחד ליצירה נוסחתית שאפשר לראות בסרט טלוויזיה אחר הצהריים. למרבה המזל, הסרט מצליח מעל למגבלותיו, בזכות הבימוי החד כתער של התסריטאי-במאי אלים חאן, וההופעות של השחקנים. אחד המרכיבים שהסרט מצליח בהם הוא איך הוא מבסס את הדרמה בניואנסים יעילים ושקטים במיוחד. מושג הדואליות מונח בקפידה, ממש משוט הפתיחה.

אנו רואים את מרי ואחמד נהנים מבוקר טיפוסי של נישואים משמחים וביתיות שלווה, ובכל זאת חדר הטלוויזיה ברקע חשוך באופן ניכר – מה שמרמז על הסיפור האפל שעתיד לבוא. אפילו תמונה של מפולת צוק לבן מרמזת על הדרמה המאופקת הראויה להערצה. למעשה, הדרמה כה מפוצלת ודיסקרטית בהסלמה שלה, עד שבכל פעם שהתקף רגש עומד לצאת, הוא מבוצע בצורה תמציתית, כך שהשקט והנימוס הבריטי האצילי מעיבים על הלב.

גם אופי הדמויות מוצק מהיסוד. תחושת החיים הכפולים חלה עליהם כשהם מציגים פרסונות שמצפים להחצין את מה שהם מרגישים בפנים. למשל, דמותו של סולומון עוברת לחץ של גיל ההתבגרות, כמו גם היעדר דמות אב והסתרת זהותו המינית – מה שגורם לו להתרחק ולהתפרץ על אמו. בכך, כל השחקנים מביאים משחק יוצא מן הכלל. ריצ'רד פנטסטית בתור ג'נבייב כשהיא מתנודדת על הגבול בין מסירותה כאם לסולומון לבין התמוטטויות רגשיות קטנות עקב חוסר התקשורת עם אחמד. אריס פנטסטי כסולומון, כשהזעם והייאוש שלו לראות את אביו מורגשים בצורה מוחשית.

ואחרונה חביבה, הנוכחות של סקנלן. משחק מיומן שיכולה להתעמק בדרמה בקלות וללא מאמץ (על אף שהופיעה בלא מעט תכנים קומיים), ועבודתה המאופקת נושאת את המשקל הרגשי של מרי בצורה כה יפה, שבמהלך רגעים רבים מן הסרט היא לא מוציאה מילה של דיאלוג, הבעות פניה סטואיות והדיכאון שופע רק מעיניה. בסך הכל, "אחרי האהבה" הוא דרמה כואבת שמתנשאת מעל סכום חלקיה, הודות לשלושת השחקנים הראשיים שלה ותסריט המבטיח הרבה רגש מאופק.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן