אמש (שלישי) הגיעה משלחת מהאיחוד האירופאי בהשתתפות נציגים משגרירויות דנמרק ושוודיה בישראל לביתם של משפחת סאלם שבשיח ג'ארח ומשפחת סוב לאבן שברובע המוסלמי. ביתה של משפחת סוב לאבן נועד להריסה מחר וזאת על פי צו הריסה שיצא מעיריית ירושלים לאחר פסיקת בית משפט.
בין מארגני הביקור היו אנשי עמותת עיר עמים התומכת במאבק התושבים גם בעניין זה. ייחודו של הביקור הוא בכך שהפעם ניתנה תמונה כוללת המצביעה על מגמה כללית של מה שנתפס בעיני המארגנים והמשתתפים כטיהור בכלל מזרח ירושלים מבלי להיצמד למקרה בודד. כך, לצד משפחות סאלם, וסוב לאבן ניתן היה להבחין במר זוהייר ראג'בי פעיל מרכזי בסילוואן ויו"ר ועד שכונת בטן אל-הווא.

החיים במזרח ירושלים תזזתיים ודקות לפני ביקור הדיפלומטיים מופיע צוו הריסה ליחידת הדיור של הגברת פאטמה סאלם המצוי במתחם המשפחתי. נציין כי הצו הגיע ללא תאריך וחתימה עיתוי ההריסה כה קרוב לחג הרמאדן (תוך 21 יום) מפתיע גם הוא.
מעיריית ירושלים נמסר כי:  "מדובר בתהליך פרוצדורלי בו מתריעים בפני בעלי הבית כי יש בכוונת הרשויות לקיים את החלטת בית המשפט ולהרוס את הבית. מתום 21 ימי ההתראה אורך התהליך הוא כמספר שבועות. לכן, מדובר בתהליך של מספר חודשים והטענה האמורה בדבר עיתוי ההריסה, שגויה ואינה נכונה".

הדיפלומטים מכירים היטב את שתי המשפחות ותלאותיהם ומופתעים כל פעם מחדש מהסחבת בטיפול במקרה שלהם, הם גם מודעים לפגיעה המתמשכת בזכויות האדם הפלסטיני הנוצרת כאשר מערכת החוק הישראלי מטפלת בבעיה לאומית מדינית ורואים בהתנהלות הישראלית גורם מעכב בפתרון הסכסוך. בעניין סאלם נציין כי המשפחה מיצתה כבר לפני כשנה את כל הדרכים המשפטיות להתנגד לפינוי ומאז נתלית בטענות טכניות כדי לעכב את הפינוי, דיון  בעניינם היה אמור להתקיים ב 9/3/2023 ונדה עקב מחלת עורך דינם, טרם נקבע מועד חלופי.

Ketil Karlsen ראש נציגות האו"מ המטפל בגדה המערבית (West bank protection consortium צילום: שי קנדלר)

משם המשיכו הדיפלומטים לבית סוב לאבן המצוי ברובע המוסלמי בסמוך חשוק הכותנה בפינת הרחובות נעלות אל-חאלדיה פינת מעלות הסראיה. מבקר ברובע המוסלמי יופתע מכמות הדגלים הישראלים התלויים ברחבי הרובע שמחלק מחלונות בתיו ניתן להבחין במסגד אל-אקצא עניין שעבור מוסלמים רבים מהווה עניין משמעותי ביותר המצדיק מגורים בתנאים קשים והטרדות מצד מתנחלים שעל כל אלה הקירבה למסגד מפצה.

מקומי שהתלווה לסיור הסביר כי עמותות ישראליות שמות ידהן על נכסים ברובע במגוון דרכים שונות ומשונות. במקרה של סוב לאבן וסאלם מדובר בבתים של יהודים בהם התיישבו פליטי 48 ברשותו של המלך הירדני שראה בכך הזדמנות לפתרון בעיה של חלק מהפליטים. תהליך דומה עבר על הפליטים היהדים מהמלחמה אשר התיישבו בבתי הערבים בשטחי ישראל שאחרי מלחמת 48. לאחר מלחמת 67 עברו נכסי היהודים הפליטים שבמזרח ירושלים לידי האפוטרופוס הכללי אשר העניק לדיירים הפלסטינים מעמד של דייר מוגן.

לפני כארבעים וחמש שנה הועברה הבעלות על הנכס לעמותה יהודית אשר מנסה מאז לדחוק אותם מביתם בתואנות שונות. בית המשפט הישראלי התיר לבני הזוג סוב לאבן לגור בביתם כדיירים מוגנים בהגבלות שונות, לדוגמה אסור להם לשכן בביתם את בני משפחתם ואסור להם לעזוב את ביתם כי אז יאבדו את הזכות למגורים. לרוע מזלה, אם המשפחה נוהה סוב לאבן חלתה ונאלצה לצאת מביתה לתקופת החלמה, דבר שאיפשר לעמותה היהודית להוציא צו לפינוי המשפחה. המועד האחרון למימוש הצוו נקבע למחר, נסיון העבר מלמד כי נסיונות פינוי שכאלה מעוררים גל מחאות קשה, לכל אלה מתווספים הקרבה לחג הרמאדן והקיטוב בעם סביב המחלוקות בעניין ההפיכה המשטרית.