אחרי 16 שנים ולאחר שהורשע 3 פעמים ברצח הילדה זיכה בית המשפט המחוזי את זדורוב מאשמת הרצח ברוב של שני שופטים מול אחת. הפרקליטות הודיעה כי תלמד את פסק הדין ותחליט באם לערער עליו לעליון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת זיכו הבוקר (חמישי) את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה, זאת לאחר שהורשע שלוש פעמים. זדורוב זוכה בדעת רוב של שני שופטים מול אחת. ההכרעה ניתנה כמעט שנתיים אחרי שבית המשפט העליון קבע שצריך לקיים משפט חוזר, ויותר מ-16 שנה אחרי הרצח. בהכרעת שני השופטים, אב בית הדין השופט אשר קולה והשופט דני צרפתי, זוכה זדורוב בניגוד לדעתה החולקת של השופטת תמר נסים שיץ. השופטת שתמכה בדעת מיעוט בהרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה אמרה היום בעת הקראת פסיקתה כי אדיר חבני, המוכר כא"ח, העליל "בצורה בזויה" על בת זוגו לשעבר אולה קרבצ'נקו כי היא זו שרצחה את הנערה.
"איני מקבלת כלל את התרחיש האלטרנטיבי שהציגה ההגנה שקרבצ'נקו היא הרוצחת. אדיר חבני העליל בצורה בזויה", אמרה השופטת תמר נסים שי במהלך הקראת מסקנותיה בבית המשפט המחוזי בנצרת, שם זוכה זדורוב מחמת הספק. לדבריה, לא הוכח שהשערה שנמצאה בתא שבו נרצחה ראדה שייכת לרוצח, וכי גם לא ניתן לגבש קביעה ממשית כי חבני הוא מקור השערה.
בפתח הכרעת הדין וכמצוות המחוקק הקריא אב בית הדין השופט קולה, את התוצאה הסופית של זיכוי כאמור. בפתח חוות-דעתו סקר השופט קולה, את כל האירועים שבתיק עד כה, שתחילתם ביום 6.12.06, עת נמצאה גופתה של המנוחה, בשעה 19:00 לערך בתא השירותים השני שבשירותי הבנות (בקומה השנייה) בבית הספר נופי גולן שבקצרין. בית המשפט סקר בקצרה את מכלול האירועים בתיק שממועד מעצרו של רומן זדורוב ועד ההחלטה של המשנה לנשיאה (בדימוס) כב' השופט חנן מלצר שניתנה ביום 11.5.21. השופט קולה, עמד על עיקרי ההחלטה של כב' השופט חנן מלצר ועל הסיבות המרכזיות שהביאו אותו להורות על המשפט החוזר. טרם הקראת הכרעת הדין לגופה, פנו חברי ההרכב בבקשה בתקווה ובציפייה, כי הכרעת הדין תיקרא במתינות על ידי הציבור, וחיווי דעה, ככל שיהיה, ייעשה לגופו של עניין. עוד הדגיש אב בית הדין, על דעת חבריו להרכב, כי בבית משפט זה ובתיק זה, "רק הראיות מדברות". מדובר בתיק חסר תקדים בהיקפו ובו נשמעו כ-100 עדים, נכתבו כ-6000 עמודי פרוטוקול והתקיימו כ-60 ישיבות. נוכח חשיבותם של הסוגיות שאותן ביקש השופט מלצר לבדוק במסגרת המשפט החוזר, פירט אב בית הדין את הסוגיות העיקריות שעניינן : א. טביעות הנעליים הזרות הנוספות שנמצאו בתא השירותים שבו נמצאה המנוחה, ובמיוחד טביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, וכן שתי טביעות נעל חלקיות על גבי מיכל ההדחה, ועל גבי הקיר המפריד שבין תאי השירותים 2 ו-3. במסגרת זו וכזכור, קבע השופט מלצר, כי על הערכאה הדיונית לבדוק את סוגיית זליגת הדם על גבי העקבה שעל מושב האסלה, תוך בדיקת היתכנות לכך שדם זה יכול היה לזלוג גם חמש שעות לאחר שעת מותה המשוערת של המנוחה.
שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת זיכו הבוקר (חמישי) את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה, זאת לאחר שהורשע שלוש פעמים. זדורוב זוכה בדעת רוב של שני שופטים מול אחת. ההכרעה ניתנה כמעט שנתיים אחרי שבית המשפט העליון קבע שצריך לקיים משפט חוזר, ויותר מ-16 שנה אחרי הרצח. בהכרעת שני השופטים, אב בית הדין השופט אשר קולה והשופט דני צרפתי, זוכה זדורוב בניגוד לדעתה החולקת של השופטת תמר נסים שיץ. השופטת שתמכה בדעת מיעוט בהרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה אמרה היום בעת הקראת פסיקתה כי אדיר חבני, המוכר כא"ח, העליל "בצורה בזויה" על בת זוגו לשעבר אולה קרבצ'נקו כי היא זו שרצחה את הנערה.
"איני מקבלת כלל את התרחיש האלטרנטיבי שהציגה ההגנה שקרבצ'נקו היא הרוצחת. אדיר חבני העליל בצורה בזויה", אמרה השופטת תמר נסים שי במהלך הקראת מסקנותיה בבית המשפט המחוזי בנצרת, שם זוכה זדורוב מחמת הספק. לדבריה, לא הוכח שהשערה שנמצאה בתא שבו נרצחה ראדה שייכת לרוצח, וכי גם לא ניתן לגבש קביעה ממשית כי חבני הוא מקור השערה.
בפתח הכרעת הדין וכמצוות המחוקק הקריא אב בית הדין השופט קולה, את התוצאה הסופית של זיכוי כאמור. בפתח חוות-דעתו סקר השופט קולה, את כל האירועים שבתיק עד כה, שתחילתם ביום 6.12.06, עת נמצאה גופתה של המנוחה, בשעה 19:00 לערך בתא השירותים השני שבשירותי הבנות (בקומה השנייה) בבית הספר נופי גולן שבקצרין. בית המשפט סקר בקצרה את מכלול האירועים בתיק שממועד מעצרו של רומן זדורוב ועד ההחלטה של המשנה לנשיאה (בדימוס) כב' השופט חנן מלצר שניתנה ביום 11.5.21. השופט קולה, עמד על עיקרי ההחלטה של כב' השופט חנן מלצר ועל הסיבות המרכזיות שהביאו אותו להורות על המשפט החוזר. טרם הקראת הכרעת הדין לגופה, פנו חברי ההרכב בבקשה בתקווה ובציפייה, כי הכרעת הדין תיקרא במתינות על ידי הציבור, וחיווי דעה, ככל שיהיה, ייעשה לגופו של עניין. עוד הדגיש אב בית הדין, על דעת חבריו להרכב, כי בבית משפט זה ובתיק זה, "רק הראיות מדברות". מדובר בתיק חסר תקדים בהיקפו ובו נשמעו כ-100 עדים, נכתבו כ-6000 עמודי פרוטוקול והתקיימו כ-60 ישיבות. נוכח חשיבותם של הסוגיות שאותן ביקש השופט מלצר לבדוק במסגרת המשפט החוזר, פירט אב בית הדין את הסוגיות העיקריות שעניינן : א. טביעות הנעליים הזרות הנוספות שנמצאו בתא השירותים שבו נמצאה המנוחה, ובמיוחד טביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, וכן שתי טביעות נעל חלקיות על גבי מיכל ההדחה, ועל גבי הקיר המפריד שבין תאי השירותים 2 ו-3. במסגרת זו וכזכור, קבע השופט מלצר, כי על הערכאה הדיונית לבדוק את סוגיית זליגת הדם על גבי העקבה שעל מושב האסלה, תוך בדיקת היתכנות לכך שדם זה יכול היה לזלוג גם חמש שעות לאחר שעת מותה המשוערת של המנוחה.
ב. כתם הדם של תאיר ז"ל שנמצא על מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי (להבדיל ממה שנקבע בחוו"ד ששימש בסיס במשפט הקודם ולפיהן כתם הדם נמצא בתא השירותים השני). ג. סוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי שלגביה נמצאו ממצאים כאלה ואחרים, על גבי שערות שנתגלו על גופתה של המנוחה, ואשר לא שללו מעורבותו של אדיר חבני.
בפתח הכרעת הדין לגופה, התייחס שמולה, אב בית הדין לסוגיות שהוצבו וקבע, כי הוכח בפניו שלא היו מחלצים אלמונים או אנשים בלתי מורשים ובלתי ידועים שנכנסו לתא השירותים ושהטביעו את טביעות נעליהם על גבי מושב האסלה. לעניין זה הוסיף וקבע אב בית הדין, כי הוכח בפניו שמדובר אכן בטביעות נעליים ולא ב"סימנים" אקראיים אחרים כפי אשר טענה המאשימה. עוד נקבע, כי אין היתכנות מעשית לזליגת דם על גבי העקבה שעל מושב האסלה כחמש שעות לאחר הירצחה של המנוחה, ומשכך סביר להניח שטביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, אשר בוודאות אינה שייכת לזדורוב, הינה טביעת נעל של מי שהיה בתא הרצח, במועד הרצח, ובסבירות גבוהה טביעת הנעל של הרוצח. על יסוד זאת נקבע, כי גם טביעות הנעל הזרות הנוספות שנמצאו בתא (ע"ג מיכל ההדחה, על גבי הקיר המפריד ועל רצפת התא) הינן בסבירות גבוהה של מי שהיה נוכח כאמור בתא בשעת הרצח, שעה שלא הייתה מחלוקת שטביעות הנעל הנ"ל, אינן של הנאשם, הרי שממילא ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, שהנאשם לא נכח בתא במועד הרצח או בסמוך לו. על בסיס האמור גם נקבע, כי יש סבירות גבוהה למסקנה, כי הרוצח נמלט לתוך תא השירותים מספר 3 (ולא קפץ מעל דלת תא מספר 2, אל תוך מבואת השירותים, כפי ששחזר הנאשם) כשחיזוק למסקנה זו נמצא בכך שאכן על מתקן נייר הטואלט שבתא מספר 3, נמצאו כתמי דם של המנוחה. השופט א. קולה נימק ופירט מסקנותיו גם לגבי שאר הראיות בתיק, תוך שקבע, כי סופו של יום אשמתו של רומן זדורוב ברצח לא הוכחה. בין השאר, קבע כב' השופט, כי אין היתכנות מעשית לגרסת זדורוב בפני המדובב או בפני חוקרי המשטרה באשר לפגישתו של זדורוב עם המנוחה וכי השחזור אשר נערך על ידי זדורוב כמו גם התוודותו בפני המדובב, אינם תואמים לממצאי הזירה, ויש בפרטים הסותרים כדי להטיל ספק של ממש במשקל הודאותיו של הנאשם. עוד סקר אב בית הדין בקצרה את פרשת אולה קרבצ'נקו, אדיר חבני וסוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי וקבע שגם בסוגיות אלו, יש כדי לעורר ספק סביר באשמו של זדורוב. השופט צרפתי הקריא אף הוא תקציר מחוות דעתו וקבע, כי הוא מצרף דעתו לדעתו של אב בית הדין, תוך שהוסיף נימוקים משלו, שעניינם בחינת אישיותו של זדורוב, בחינת מכלול השיחות שבין הנאשם למדובבים השונים ובחינת מכלול החקירות של זדורוב. בחינת כל אלו, הביאו את צרפתי למסקנה שהסבירות שהודאתו של זדורוב הייתה הודאת שווא, עולה בסבירותה על הסבירות ולפיה, מדובר בהודאת אמת. השופט צרפתי אף נתן את דעתו לאישיותו של זדורוב כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך צפיותיו הרבות בנאשם, הן במהלך הדיונים בבית המשפט, לרבות חקירותיו בפני ההרכב, הן במהלך חקירותיו במשטרה והן בשיחותיו הרבות שבין כותלי בית הכלא. השופט סקר אף הוא את הפרטים המוכמנים אותם מצאה פרקליטות המדינה, המאשימה כמחזקים את אשמו של הנאשם, וקבע כי חלק ניכר מהפרטים, הינם דווקא פרטים סותרים וחלקם לא היו מוכמנים כלל. צרפתי נתן דעתו בעיקר להתוודות בפני המדובב אשר לטענת המאשימה הייתה אותנטית וגדושת פרטים, ומצא כי אין בהתוודות זו פרט כלשהו התואם לזירת הרצח, או לשחזור הרצח. לדעתו של השופט צרפתי והוא אף מצא חיזוקים לכך, לא מדובר בהתוודות אותנטית, אלא ב"התוודות" שכל פרטיה נמסרו למעשה לנאשם על ידי ארתור שלושה ימים קודם לכן.
אשר להודאה בפני החוקרים קבע כב' השופט ד. צרפתי, כמו גם אב בית-הדין, השופט א. קולה, כי הודאה זו על הפרטים שנמסרו בה, הייתה הודאה אך ורק כדי ליהנות מההקלה שהובטחה לנאשם, הניתנת למי המודה בלב נקי וכי חסרים בה פרטים מהותיים ויש בה פרטים סותרים. השופטת נסים-שי חלקה כאמור על דעת חבריה. לדעתה, כפי שבאה לידי ביטוי בתקציר אשר הקריאה במעמד הכרעת הדין, מדובר בהתוודות, בשחזור ובהודאות אותנטיות המחזקות האחת את רעותה, ובמצטבר משקלן גבוה עד מאוד. לטעמה, לא נמצאו סתירות של ממש בין מכלול ההודאות לבין ממצאי הזירה וכי התנהלותו של הנאשם לאחר הרצח, הייתה התנהלות מפלילה, אשר גם בה יש כדי להיות חיזוק וסיוע לאשמתו. נסים-שי הדגישה, כי ההתוודות לכשעצמה שכנעה אותה ולדבריה, לא תימצא התוודות אשר משקלה גבוה יותר מזו של הנאשם. עוד קבעה השופטת, כי לצד השחזור והודאות הנאשם, היא מצאה גם כי זדורוב ידע למסור פרטים מוכמנים רבים, שמחזקים את משקל הודאותיו. השופטת הפנתה את תשומת לבה גם לשקריו הרבים של הנאשם, אשר גם בהם מצאה היא חיזוק וסיוע לאשמתו. לעניין פרשת אולה קרבצ'נקו וסוגיית הד.נ.א. המיטוכונדריאלי, קבעה נסים-שי שאין בכך משום הטלת ספק כלשהו באשמתו של הנאשם.
בדברי הסיום ציין אב בית הדין שהוא כמו גם חבריו פעלו אך ורק כדי להגיע לחקר האמת והוסיף מילות השתתפות נחמה לגב' אילנה ראד, אמה של תאיר ז"ל, תוך שסיכם את הכרעת הדין במילים הבאות "…יכול שתאיר ז"ל כשנקטפה בדמי ימיה והאירה בחייה הקצרים את העולם, לקחה את סודה אלי קבר" וסיים בדברי הנחמה העתיקים "תאיר יקרה, נוחי בשלום על משכבך ותהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים, ובלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה על כל פנים".
בתום הדיון הגיב זדורוב על זיכויו, ואמר כי "האמת ניצחה, אני מאושר. הייתי כלוא בבית, עכשיו אקח את הילדים לטייל". הוא העביר מסר לאמה של תאיר: "אני מחזק את אילנה ראדה. אמרתי לה מההתחלה, אני לא הרגתי את הבת שלך". פרקליטו של זדורוב הוסיף ואמר בתום הדין ואמר כי הוא מקווה שהפרקליטות תלמד את פסק הדין ותחליט שלא לערער.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי "במהלך 16 השנים האחרונות שישה שופטים בשלוש ערכאות שונות קבעו שרומן זדדורוב הוא הרוצח של הילדה תאיר ראדה ז"ל. היום החליט בית המשפט המחוזי בנצרת, בדעת רוב של שני שופטים מול שופטת אחת, לזכות את רומן זדורוב מאשמה ברצח, בהחלטה ממנה עולה מחלוקת של ממש בין שופטי ההרכב ביחס לאשמתו של זדורוב". עוד נמסר כי "הראיות שהציגה פרקליטות המדינה לבית המשפט מצביעות על אשמתו של זדורוב ברצח, ולכן הייתה זו חובתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום ולנהל את המשפט החוזר". הפרקליטות אף הסתמכה בתגובתה על דעת המיעוט: "כפי שניתן לראות מהכרעת הדין, כך גם סברה השופטת תמר ניסים-שי, שכתבה את דעת המיעוט. לשיטתה, ההחלטה לנהל את התיק הייתה יותר ממוצדקת והראיות שהוצגו לבית המשפט מוכיחות את אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר:"מצאתי, כי ה'יש' הראייתי שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה". עוד טענה הפרקליטות כי "אשר לראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר כתבה השופטת: "ככל שבראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר היה פוטנציאל להעמיד היתכנות לקיומו של ספק סביר, המלמד על חפותו של הנאשם או לפחות סודק את המארג הראייתי לחובתו, הרי שפוטנציאל זה לא מומש. ראיות אלו לא התגבשו, ולו בדוחק, לתרחיש חלופי ממשי לאירוע הרצח". בפרקליטות סוברים כי תפקיד פרקליטות המדינה, כגוף התביעה המייצג את מדינת ישראל, הוא להגן על האינטרס הציבורי ולחתור לגילוי האמת, באמצעות בחינה וניתוח של חומר הראיות שנאסף בחקירת המשטרה. המבחן המשפטי להגשת כתב אישום הוא בשאלה האם ישנו סיכוי סביר להרשעה. "עם קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון על קיומו של משפט חוזר, הוקם בפרקליטות המדינה צוות של פרקליטים בכירים, מיומן ואיכותי, שאיש מחבריו לא עסק בתיק בעבר. הצוות למד ובחן ביסודיות את התיק מתחילתו, לרבות כל הראיות וטענות ההגנה. בנוסף, הצוות למד ביסודיות את ההחלטות הקודמות, שבהן שישה מתוך שבעת השופטים במחוזי ובעליון שדנו עד היום בעניינו של זדורוב, סברו שהוא הרוצח והרשיעו אותו. הוא בחן היטב את הפוטנציאל לשינוי ההכרעה, כפי שראה אותו כבוד השופט מלצר שהורה על עריכת משפט חוזר. בסופו של יום, המלצת הצוות שהוגשה לפרקליט המדינה, הייתה שכמות הראיות בתיק, טיבן ועוצמתן, מבססים סיכוי סביר להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל". לאחר דיונים נרחבים בעניין אימץ פרקליט המדינה, את ההמלצה שהובאה בפניו לנהל משפט חוזר נגד רומן זדורוב. אבל "במשך כל ניהול ההליך המשפטי, הפרקליטות בחנה את ההתפתחות בראיות, ובכלל זה את האופן שבו העידו העדים והמומחים. לא נעלמו מעיני הפרקליטות הערות חלק מהרכב השופטים, כמו גם קשיים שונים שעלו לאורך הדרך. עם זאת, עמדת הפרקליטות באשר לאשמתו של זדורוב נותרה בעינה". לטענת הפרקליטות "לאורך כל הדרך פרקליטות המדינה פעלה, ללא לאות, להגיע לחקר האמת, מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה לאינטרס הציבורי, שלומו וביטחונו. עשינו כל שלאל ידינו כדי לנהל משפט באופן מקצועי, ישר והגון, כמו בכל תיק אחר שאנו מנהלים". בכל הנוגע לערעור על פסק הדין המזכה הודיעה הפרקליטות כי "בימים הקרובים הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין לעומק ותחליט בשאלת הערעור."
שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת זיכו הבוקר (חמישי) את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה, זאת לאחר שהורשע שלוש פעמים. זדורוב זוכה בדעת רוב של שני שופטים מול אחת. ההכרעה ניתנה כמעט שנתיים אחרי שבית המשפט העליון קבע שצריך לקיים משפט חוזר, ויותר מ-16 שנה אחרי הרצח. בהכרעת שני השופטים, אב בית הדין השופט אשר קולה והשופט דני צרפתי, זוכה זדורוב בניגוד לדעתה החולקת של השופטת תמר נסים שיץ. השופטת שתמכה בדעת מיעוט בהרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה אמרה היום בעת הקראת פסיקתה כי אדיר חבני, המוכר כא"ח, העליל "בצורה בזויה" על בת זוגו לשעבר אולה קרבצ'נקו כי היא זו שרצחה את הנערה.
"איני מקבלת כלל את התרחיש האלטרנטיבי שהציגה ההגנה שקרבצ'נקו היא הרוצחת. אדיר חבני העליל בצורה בזויה", אמרה השופטת תמר נסים שי במהלך הקראת מסקנותיה בבית המשפט המחוזי בנצרת, שם זוכה זדורוב מחמת הספק. לדבריה, לא הוכח שהשערה שנמצאה בתא שבו נרצחה ראדה שייכת לרוצח, וכי גם לא ניתן לגבש קביעה ממשית כי חבני הוא מקור השערה.
בפתח הכרעת הדין וכמצוות המחוקק הקריא אב בית הדין השופט קולה, את התוצאה הסופית של זיכוי כאמור. בפתח חוות-דעתו סקר השופט קולה, את כל האירועים שבתיק עד כה, שתחילתם ביום 6.12.06, עת נמצאה גופתה של המנוחה, בשעה 19:00 לערך בתא השירותים השני שבשירותי הבנות (בקומה השנייה) בבית הספר נופי גולן שבקצרין. בית המשפט סקר בקצרה את מכלול האירועים בתיק שממועד מעצרו של רומן זדורוב ועד ההחלטה של המשנה לנשיאה (בדימוס) כב' השופט חנן מלצר שניתנה ביום 11.5.21. השופט קולה, עמד על עיקרי ההחלטה של כב' השופט חנן מלצר ועל הסיבות המרכזיות שהביאו אותו להורות על המשפט החוזר. טרם הקראת הכרעת הדין לגופה, פנו חברי ההרכב בבקשה בתקווה ובציפייה, כי הכרעת הדין תיקרא במתינות על ידי הציבור, וחיווי דעה, ככל שיהיה, ייעשה לגופו של עניין. עוד הדגיש אב בית הדין, על דעת חבריו להרכב, כי בבית משפט זה ובתיק זה, "רק הראיות מדברות". מדובר בתיק חסר תקדים בהיקפו ובו נשמעו כ-100 עדים, נכתבו כ-6000 עמודי פרוטוקול והתקיימו כ-60 ישיבות. נוכח חשיבותם של הסוגיות שאותן ביקש השופט מלצר לבדוק במסגרת המשפט החוזר, פירט אב בית הדין את הסוגיות העיקריות שעניינן : א. טביעות הנעליים הזרות הנוספות שנמצאו בתא השירותים שבו נמצאה המנוחה, ובמיוחד טביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, וכן שתי טביעות נעל חלקיות על גבי מיכל ההדחה, ועל גבי הקיר המפריד שבין תאי השירותים 2 ו-3. במסגרת זו וכזכור, קבע השופט מלצר, כי על הערכאה הדיונית לבדוק את סוגיית זליגת הדם על גבי העקבה שעל מושב האסלה, תוך בדיקת היתכנות לכך שדם זה יכול היה לזלוג גם חמש שעות לאחר שעת מותה המשוערת של המנוחה.
ב. כתם הדם של תאיר ז"ל שנמצא על מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי (להבדיל ממה שנקבע בחוו"ד ששימש בסיס במשפט הקודם ולפיהן כתם הדם נמצא בתא השירותים השני). ג. סוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי שלגביה נמצאו ממצאים כאלה ואחרים, על גבי שערות שנתגלו על גופתה של המנוחה, ואשר לא שללו מעורבותו של אדיר חבני.
בפתח הכרעת הדין לגופה, התייחס שמולה, אב בית הדין לסוגיות שהוצבו וקבע, כי הוכח בפניו שלא היו מחלצים אלמונים או אנשים בלתי מורשים ובלתי ידועים שנכנסו לתא השירותים ושהטביעו את טביעות נעליהם על גבי מושב האסלה. לעניין זה הוסיף וקבע אב בית הדין, כי הוכח בפניו שמדובר אכן בטביעות נעליים ולא ב"סימנים" אקראיים אחרים כפי אשר טענה המאשימה. עוד נקבע, כי אין היתכנות מעשית לזליגת דם על גבי העקבה שעל מושב האסלה כחמש שעות לאחר הירצחה של המנוחה, ומשכך סביר להניח שטביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, אשר בוודאות אינה שייכת לזדורוב, הינה טביעת נעל של מי שהיה בתא הרצח, במועד הרצח, ובסבירות גבוהה טביעת הנעל של הרוצח. על יסוד זאת נקבע, כי גם טביעות הנעל הזרות הנוספות שנמצאו בתא (ע"ג מיכל ההדחה, על גבי הקיר המפריד ועל רצפת התא) הינן בסבירות גבוהה של מי שהיה נוכח כאמור בתא בשעת הרצח, שעה שלא הייתה מחלוקת שטביעות הנעל הנ"ל, אינן של הנאשם, הרי שממילא ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, שהנאשם לא נכח בתא במועד הרצח או בסמוך לו. על בסיס האמור גם נקבע, כי יש סבירות גבוהה למסקנה, כי הרוצח נמלט לתוך תא השירותים מספר 3 (ולא קפץ מעל דלת תא מספר 2, אל תוך מבואת השירותים, כפי ששחזר הנאשם) כשחיזוק למסקנה זו נמצא בכך שאכן על מתקן נייר הטואלט שבתא מספר 3, נמצאו כתמי דם של המנוחה. השופט א. קולה נימק ופירט מסקנותיו גם לגבי שאר הראיות בתיק, תוך שקבע, כי סופו של יום אשמתו של רומן זדורוב ברצח לא הוכחה. בין השאר, קבע כב' השופט, כי אין היתכנות מעשית לגרסת זדורוב בפני המדובב או בפני חוקרי המשטרה באשר לפגישתו של זדורוב עם המנוחה וכי השחזור אשר נערך על ידי זדורוב כמו גם התוודותו בפני המדובב, אינם תואמים לממצאי הזירה, ויש בפרטים הסותרים כדי להטיל ספק של ממש במשקל הודאותיו של הנאשם. עוד סקר אב בית הדין בקצרה את פרשת אולה קרבצ'נקו, אדיר חבני וסוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי וקבע שגם בסוגיות אלו, יש כדי לעורר ספק סביר באשמו של זדורוב. השופט צרפתי הקריא אף הוא תקציר מחוות דעתו וקבע, כי הוא מצרף דעתו לדעתו של אב בית הדין, תוך שהוסיף נימוקים משלו, שעניינם בחינת אישיותו של זדורוב, בחינת מכלול השיחות שבין הנאשם למדובבים השונים ובחינת מכלול החקירות של זדורוב. בחינת כל אלו, הביאו את צרפתי למסקנה שהסבירות שהודאתו של זדורוב הייתה הודאת שווא, עולה בסבירותה על הסבירות ולפיה, מדובר בהודאת אמת. השופט צרפתי אף נתן את דעתו לאישיותו של זדורוב כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך צפיותיו הרבות בנאשם, הן במהלך הדיונים בבית המשפט, לרבות חקירותיו בפני ההרכב, הן במהלך חקירותיו במשטרה והן בשיחותיו הרבות שבין כותלי בית הכלא. השופט סקר אף הוא את הפרטים המוכמנים אותם מצאה פרקליטות המדינה, המאשימה כמחזקים את אשמו של הנאשם, וקבע כי חלק ניכר מהפרטים, הינם דווקא פרטים סותרים וחלקם לא היו מוכמנים כלל. צרפתי נתן דעתו בעיקר להתוודות בפני המדובב אשר לטענת המאשימה הייתה אותנטית וגדושת פרטים, ומצא כי אין בהתוודות זו פרט כלשהו התואם לזירת הרצח, או לשחזור הרצח. לדעתו של השופט צרפתי והוא אף מצא חיזוקים לכך, לא מדובר בהתוודות אותנטית, אלא ב"התוודות" שכל פרטיה נמסרו למעשה לנאשם על ידי ארתור שלושה ימים קודם לכן.
אשר להודאה בפני החוקרים קבע כב' השופט ד. צרפתי, כמו גם אב בית-הדין, השופט א. קולה, כי הודאה זו על הפרטים שנמסרו בה, הייתה הודאה אך ורק כדי ליהנות מההקלה שהובטחה לנאשם, הניתנת למי המודה בלב נקי וכי חסרים בה פרטים מהותיים ויש בה פרטים סותרים. השופטת נסים-שי חלקה כאמור על דעת חבריה. לדעתה, כפי שבאה לידי ביטוי בתקציר אשר הקריאה במעמד הכרעת הדין, מדובר בהתוודות, בשחזור ובהודאות אותנטיות המחזקות האחת את רעותה, ובמצטבר משקלן גבוה עד מאוד. לטעמה, לא נמצאו סתירות של ממש בין מכלול ההודאות לבין ממצאי הזירה וכי התנהלותו של הנאשם לאחר הרצח, הייתה התנהלות מפלילה, אשר גם בה יש כדי להיות חיזוק וסיוע לאשמתו. נסים-שי הדגישה, כי ההתוודות לכשעצמה שכנעה אותה ולדבריה, לא תימצא התוודות אשר משקלה גבוה יותר מזו של הנאשם. עוד קבעה השופטת, כי לצד השחזור והודאות הנאשם, היא מצאה גם כי זדורוב ידע למסור פרטים מוכמנים רבים, שמחזקים את משקל הודאותיו. השופטת הפנתה את תשומת לבה גם לשקריו הרבים של הנאשם, אשר גם בהם מצאה היא חיזוק וסיוע לאשמתו. לעניין פרשת אולה קרבצ'נקו וסוגיית הד.נ.א. המיטוכונדריאלי, קבעה נסים-שי שאין בכך משום הטלת ספק כלשהו באשמתו של הנאשם.
בדברי הסיום ציין אב בית הדין שהוא כמו גם חבריו פעלו אך ורק כדי להגיע לחקר האמת והוסיף מילות השתתפות נחמה לגב' אילנה ראד, אמה של תאיר ז"ל, תוך שסיכם את הכרעת הדין במילים הבאות "…יכול שתאיר ז"ל כשנקטפה בדמי ימיה והאירה בחייה הקצרים את העולם, לקחה את סודה אלי קבר" וסיים בדברי הנחמה העתיקים "תאיר יקרה, נוחי בשלום על משכבך ותהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים, ובלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה על כל פנים".
בתום הדיון הגיב זדורוב על זיכויו, ואמר כי "האמת ניצחה, אני מאושר. הייתי כלוא בבית, עכשיו אקח את הילדים לטייל". הוא העביר מסר לאמה של תאיר: "אני מחזק את אילנה ראדה. אמרתי לה מההתחלה, אני לא הרגתי את הבת שלך". פרקליטו של זדורוב הוסיף ואמר בתום הדין ואמר כי הוא מקווה שהפרקליטות תלמד את פסק הדין ותחליט שלא לערער.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי "במהלך 16 השנים האחרונות שישה שופטים בשלוש ערכאות שונות קבעו שרומן זדדורוב הוא הרוצח של הילדה תאיר ראדה ז"ל. היום החליט בית המשפט המחוזי בנצרת, בדעת רוב של שני שופטים מול שופטת אחת, לזכות את רומן זדורוב מאשמה ברצח, בהחלטה ממנה עולה מחלוקת של ממש בין שופטי ההרכב ביחס לאשמתו של זדורוב". עוד נמסר כי "הראיות שהציגה פרקליטות המדינה לבית המשפט מצביעות על אשמתו של זדורוב ברצח, ולכן הייתה זו חובתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום ולנהל את המשפט החוזר". הפרקליטות אף הסתמכה בתגובתה על דעת המיעוט: "כפי שניתן לראות מהכרעת הדין, כך גם סברה השופטת תמר ניסים-שי, שכתבה את דעת המיעוט. לשיטתה, ההחלטה לנהל את התיק הייתה יותר ממוצדקת והראיות שהוצגו לבית המשפט מוכיחות את אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר:"מצאתי, כי ה'יש' הראייתי שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה". עוד טענה הפרקליטות כי "אשר לראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר כתבה השופטת: "ככל שבראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר היה פוטנציאל להעמיד היתכנות לקיומו של ספק סביר, המלמד על חפותו של הנאשם או לפחות סודק את המארג הראייתי לחובתו, הרי שפוטנציאל זה לא מומש. ראיות אלו לא התגבשו, ולו בדוחק, לתרחיש חלופי ממשי לאירוע הרצח". בפרקליטות סוברים כי תפקיד פרקליטות המדינה, כגוף התביעה המייצג את מדינת ישראל, הוא להגן על האינטרס הציבורי ולחתור לגילוי האמת, באמצעות בחינה וניתוח של חומר הראיות שנאסף בחקירת המשטרה. המבחן המשפטי להגשת כתב אישום הוא בשאלה האם ישנו סיכוי סביר להרשעה. "עם קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון על קיומו של משפט חוזר, הוקם בפרקליטות המדינה צוות של פרקליטים בכירים, מיומן ואיכותי, שאיש מחבריו לא עסק בתיק בעבר. הצוות למד ובחן ביסודיות את התיק מתחילתו, לרבות כל הראיות וטענות ההגנה. בנוסף, הצוות למד ביסודיות את ההחלטות הקודמות, שבהן שישה מתוך שבעת השופטים במחוזי ובעליון שדנו עד היום בעניינו של זדורוב, סברו שהוא הרוצח והרשיעו אותו. הוא בחן היטב את הפוטנציאל לשינוי ההכרעה, כפי שראה אותו כבוד השופט מלצר שהורה על עריכת משפט חוזר. בסופו של יום, המלצת הצוות שהוגשה לפרקליט המדינה, הייתה שכמות הראיות בתיק, טיבן ועוצמתן, מבססים סיכוי סביר להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל". לאחר דיונים נרחבים בעניין אימץ פרקליט המדינה, את ההמלצה שהובאה בפניו לנהל משפט חוזר נגד רומן זדורוב. אבל "במשך כל ניהול ההליך המשפטי, הפרקליטות בחנה את ההתפתחות בראיות, ובכלל זה את האופן שבו העידו העדים והמומחים. לא נעלמו מעיני הפרקליטות הערות חלק מהרכב השופטים, כמו גם קשיים שונים שעלו לאורך הדרך. עם זאת, עמדת הפרקליטות באשר לאשמתו של זדורוב נותרה בעינה". לטענת הפרקליטות "לאורך כל הדרך פרקליטות המדינה פעלה, ללא לאות, להגיע לחקר האמת, מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה לאינטרס הציבורי, שלומו וביטחונו. עשינו כל שלאל ידינו כדי לנהל משפט באופן מקצועי, ישר והגון, כמו בכל תיק אחר שאנו מנהלים". בכל הנוגע לערעור על פסק הדין המזכה הודיעה הפרקליטות כי "בימים הקרובים הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין לעומק ותחליט בשאלת הערעור."
הדיון והזיכוי: צילום: הרשות השופטת
ב. כתם הדם של תאיר ז"ל שנמצא על מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי (להבדיל ממה שנקבע בחוו"ד ששימש בסיס במשפט הקודם ולפיהן כתם הדם נמצא בתא השירותים השני). ג. סוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי שלגביה נמצאו ממצאים כאלה ואחרים, על גבי שערות שנתגלו על גופתה של המנוחה, ואשר לא שללו מעורבותו של אדיר חבני.
בפתח הכרעת הדין לגופה, התייחס שמולה, אב בית הדין לסוגיות שהוצבו וקבע, כי הוכח בפניו שלא היו מחלצים אלמונים או אנשים בלתי מורשים ובלתי ידועים שנכנסו לתא השירותים ושהטביעו את טביעות נעליהם על גבי מושב האסלה. לעניין זה הוסיף וקבע אב בית הדין, כי הוכח בפניו שמדובר אכן בטביעות נעליים ולא ב"סימנים" אקראיים אחרים כפי אשר טענה המאשימה. עוד נקבע, כי אין היתכנות מעשית לזליגת דם על גבי העקבה שעל מושב האסלה כחמש שעות לאחר הירצחה של המנוחה, ומשכך סביר להניח שטביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, אשר בוודאות אינה שייכת לזדורוב, הינה טביעת נעל של מי שהיה בתא הרצח, במועד הרצח, ובסבירות גבוהה טביעת הנעל של הרוצח. על יסוד זאת נקבע, כי גם טביעות הנעל הזרות הנוספות שנמצאו בתא (ע"ג מיכל ההדחה, על גבי הקיר המפריד ועל רצפת התא) הינן בסבירות גבוהה של מי שהיה נוכח כאמור בתא בשעת הרצח, שעה שלא הייתה מחלוקת שטביעות הנעל הנ"ל, אינן של הנאשם, הרי שממילא ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, שהנאשם לא נכח בתא במועד הרצח או בסמוך לו. על בסיס האמור גם נקבע, כי יש סבירות גבוהה למסקנה, כי הרוצח נמלט לתוך תא השירותים מספר 3 (ולא קפץ מעל דלת תא מספר 2, אל תוך מבואת השירותים, כפי ששחזר הנאשם) כשחיזוק למסקנה זו נמצא בכך שאכן על מתקן נייר הטואלט שבתא מספר 3, נמצאו כתמי דם של המנוחה. השופט א. קולה נימק ופירט מסקנותיו גם לגבי שאר הראיות בתיק, תוך שקבע, כי סופו של יום אשמתו של רומן זדורוב ברצח לא הוכחה. בין השאר, קבע כב' השופט, כי אין היתכנות מעשית לגרסת זדורוב בפני המדובב או בפני חוקרי המשטרה באשר לפגישתו של זדורוב עם המנוחה וכי השחזור אשר נערך על ידי זדורוב כמו גם התוודותו בפני המדובב, אינם תואמים לממצאי הזירה, ויש בפרטים הסותרים כדי להטיל ספק של ממש במשקל הודאותיו של הנאשם. עוד סקר אב בית הדין בקצרה את פרשת אולה קרבצ'נקו, אדיר חבני וסוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי וקבע שגם בסוגיות אלו, יש כדי לעורר ספק סביר באשמו של זדורוב. השופט צרפתי הקריא אף הוא תקציר מחוות דעתו וקבע, כי הוא מצרף דעתו לדעתו של אב בית הדין, תוך שהוסיף נימוקים משלו, שעניינם בחינת אישיותו של זדורוב, בחינת מכלול השיחות שבין הנאשם למדובבים השונים ובחינת מכלול החקירות של זדורוב. בחינת כל אלו, הביאו את צרפתי למסקנה שהסבירות שהודאתו של זדורוב הייתה הודאת שווא, עולה בסבירותה על הסבירות ולפיה, מדובר בהודאת אמת. השופט צרפתי אף נתן את דעתו לאישיותו של זדורוב כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך צפיותיו הרבות בנאשם, הן במהלך הדיונים בבית המשפט, לרבות חקירותיו בפני ההרכב, הן במהלך חקירותיו במשטרה והן בשיחותיו הרבות שבין כותלי בית הכלא. השופט סקר אף הוא את הפרטים המוכמנים אותם מצאה פרקליטות המדינה, המאשימה כמחזקים את אשמו של הנאשם, וקבע כי חלק ניכר מהפרטים, הינם דווקא פרטים סותרים וחלקם לא היו מוכמנים כלל. צרפתי נתן דעתו בעיקר להתוודות בפני המדובב אשר לטענת המאשימה הייתה אותנטית וגדושת פרטים, ומצא כי אין בהתוודות זו פרט כלשהו התואם לזירת הרצח, או לשחזור הרצח. לדעתו של השופט צרפתי והוא אף מצא חיזוקים לכך, לא מדובר בהתוודות אותנטית, אלא ב"התוודות" שכל פרטיה נמסרו למעשה לנאשם על ידי ארתור שלושה ימים קודם לכן.
אשר להודאה בפני החוקרים קבע כב' השופט ד. צרפתי, כמו גם אב בית-הדין, השופט א. קולה, כי הודאה זו על הפרטים שנמסרו בה, הייתה הודאה אך ורק כדי ליהנות מההקלה שהובטחה לנאשם, הניתנת למי המודה בלב נקי וכי חסרים בה פרטים מהותיים ויש בה פרטים סותרים. השופטת נסים-שי חלקה כאמור על דעת חבריה. לדעתה, כפי שבאה לידי ביטוי בתקציר אשר הקריאה במעמד הכרעת הדין, מדובר בהתוודות, בשחזור ובהודאות אותנטיות המחזקות האחת את רעותה, ובמצטבר משקלן גבוה עד מאוד. לטעמה, לא נמצאו סתירות של ממש בין מכלול ההודאות לבין ממצאי הזירה וכי התנהלותו של הנאשם לאחר הרצח, הייתה התנהלות מפלילה, אשר גם בה יש כדי להיות חיזוק וסיוע לאשמתו. נסים-שי הדגישה, כי ההתוודות לכשעצמה שכנעה אותה ולדבריה, לא תימצא התוודות אשר משקלה גבוה יותר מזו של הנאשם. עוד קבעה השופטת, כי לצד השחזור והודאות הנאשם, היא מצאה גם כי זדורוב ידע למסור פרטים מוכמנים רבים, שמחזקים את משקל הודאותיו. השופטת הפנתה את תשומת לבה גם לשקריו הרבים של הנאשם, אשר גם בהם מצאה היא חיזוק וסיוע לאשמתו. לעניין פרשת אולה קרבצ'נקו וסוגיית הד.נ.א. המיטוכונדריאלי, קבעה נסים-שי שאין בכך משום הטלת ספק כלשהו באשמתו של הנאשם.
בדברי הסיום ציין אב בית הדין שהוא כמו גם חבריו פעלו אך ורק כדי להגיע לחקר האמת והוסיף מילות השתתפות נחמה לגב' אילנה ראד, אמה של תאיר ז"ל, תוך שסיכם את הכרעת הדין במילים הבאות "…יכול שתאיר ז"ל כשנקטפה בדמי ימיה והאירה בחייה הקצרים את העולם, לקחה את סודה אלי קבר" וסיים בדברי הנחמה העתיקים "תאיר יקרה, נוחי בשלום על משכבך ותהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים, ובלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה על כל פנים".
בתום הדיון הגיב זדורוב על זיכויו, ואמר כי "האמת ניצחה, אני מאושר. הייתי כלוא בבית, עכשיו אקח את הילדים לטייל". הוא העביר מסר לאמה של תאיר: "אני מחזק את אילנה ראדה. אמרתי לה מההתחלה, אני לא הרגתי את הבת שלך". פרקליטו של זדורוב הוסיף ואמר בתום הדין ואמר כי הוא מקווה שהפרקליטות תלמד את פסק הדין ותחליט שלא לערער.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי "במהלך 16 השנים האחרונות שישה שופטים בשלוש ערכאות שונות קבעו שרומן זדדורוב הוא הרוצח של הילדה תאיר ראדה ז"ל. היום החליט בית המשפט המחוזי בנצרת, בדעת רוב של שני שופטים מול שופטת אחת, לזכות את רומן זדורוב מאשמה ברצח, בהחלטה ממנה עולה מחלוקת של ממש בין שופטי ההרכב ביחס לאשמתו של זדורוב". עוד נמסר כי "הראיות שהציגה פרקליטות המדינה לבית המשפט מצביעות על אשמתו של זדורוב ברצח, ולכן הייתה זו חובתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום ולנהל את המשפט החוזר". הפרקליטות אף הסתמכה בתגובתה על דעת המיעוט: "כפי שניתן לראות מהכרעת הדין, כך גם סברה השופטת תמר ניסים-שי, שכתבה את דעת המיעוט. לשיטתה, ההחלטה לנהל את התיק הייתה יותר ממוצדקת והראיות שהוצגו לבית המשפט מוכיחות את אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר:"מצאתי, כי ה'יש' הראייתי שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה". עוד טענה הפרקליטות כי "אשר לראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר כתבה השופטת: "ככל שבראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר היה פוטנציאל להעמיד היתכנות לקיומו של ספק סביר, המלמד על חפותו של הנאשם או לפחות סודק את המארג הראייתי לחובתו, הרי שפוטנציאל זה לא מומש. ראיות אלו לא התגבשו, ולו בדוחק, לתרחיש חלופי ממשי לאירוע הרצח". בפרקליטות סוברים כי תפקיד פרקליטות המדינה, כגוף התביעה המייצג את מדינת ישראל, הוא להגן על האינטרס הציבורי ולחתור לגילוי האמת, באמצעות בחינה וניתוח של חומר הראיות שנאסף בחקירת המשטרה. המבחן המשפטי להגשת כתב אישום הוא בשאלה האם ישנו סיכוי סביר להרשעה. "עם קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון על קיומו של משפט חוזר, הוקם בפרקליטות המדינה צוות של פרקליטים בכירים, מיומן ואיכותי, שאיש מחבריו לא עסק בתיק בעבר. הצוות למד ובחן ביסודיות את התיק מתחילתו, לרבות כל הראיות וטענות ההגנה. בנוסף, הצוות למד ביסודיות את ההחלטות הקודמות, שבהן שישה מתוך שבעת השופטים במחוזי ובעליון שדנו עד היום בעניינו של זדורוב, סברו שהוא הרוצח והרשיעו אותו. הוא בחן היטב את הפוטנציאל לשינוי ההכרעה, כפי שראה אותו כבוד השופט מלצר שהורה על עריכת משפט חוזר. בסופו של יום, המלצת הצוות שהוגשה לפרקליט המדינה, הייתה שכמות הראיות בתיק, טיבן ועוצמתן, מבססים סיכוי סביר להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל". לאחר דיונים נרחבים בעניין אימץ פרקליט המדינה, את ההמלצה שהובאה בפניו לנהל משפט חוזר נגד רומן זדורוב. אבל "במשך כל ניהול ההליך המשפטי, הפרקליטות בחנה את ההתפתחות בראיות, ובכלל זה את האופן שבו העידו העדים והמומחים. לא נעלמו מעיני הפרקליטות הערות חלק מהרכב השופטים, כמו גם קשיים שונים שעלו לאורך הדרך. עם זאת, עמדת הפרקליטות באשר לאשמתו של זדורוב נותרה בעינה". לטענת הפרקליטות "לאורך כל הדרך פרקליטות המדינה פעלה, ללא לאות, להגיע לחקר האמת, מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה לאינטרס הציבורי, שלומו וביטחונו. עשינו כל שלאל ידינו כדי לנהל משפט באופן מקצועי, ישר והגון, כמו בכל תיק אחר שאנו מנהלים". בכל הנוגע לערעור על פסק הדין המזכה הודיעה הפרקליטות כי "בימים הקרובים הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין לעומק ותחליט בשאלת הערעור."