.

בסרט "מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים" יש הרבה מבוכים, כבוד ודרקונים, אבל גם כיף אדיר. מצוות שחקנים שמביא איתו דמויות עם אופי ומוטיבציות ברורות, ועד לסיפור מלא בסצינות חכמות וקטעי בריחה מרתקים, זו הרפתקה מסעירה ומשעשעת, שגם צובטת את הלב באופן בלתי צפוי.

בהתבסס על משחק הפנטזיה הוותיק, הסרט הנוכחי שונה בהרבה מהעיבוד למשחק משנת 2000 (וזאת למרבה המזל, כי מוטב לשכוח את הסרט הקודם). "מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים" נשען הרבה על הומור ומבלי להתמוסס לפארסה. זו השתוללות מהנה ברוח "ווילו" מ-1988, ומתאים לכל הגילאים (אם כי יש מעט עריפת ראשים ברקע וקצת אלימות של גופות החוזרות לחיים, אם כי גם זה נעשה תוך כדי חיוך).

הבמאים ג'ון פרנסיס דיילי ו-ג'ונתן גולדשטיין, שבעבר ביימו את "לילה בטירוף" וקיבלו קרדיטים עבור התסריט של "ספיידרמן: השיבה הביתה", חברו כאן לתסריט עם מייקל גיליו ("ג'וליאן"). גם כריס מקיי, שביים את "מלחמת המחר", מקבל קרדיט על התסריט. כאמור, למרות שיש הרבה שפים לתסריט, המטבח נשאר נקי והעלילה מתקדמת ללא תקלות.

כריס פיין ו-מישל רודריגז בתפקידים הראשיים מעגנים את הסיפור בתור אדגין והולגה – חברים למשימה וגנבים מכובדים עוד יותר, או פחות כשדרכם הסוררת מכניסה אותם לכלא שכוח אל כשהסיפור נפתח. השניים מצליחים להימלט בדיוק כשהם מקבלים שחרור מוקדם, מה שממחיש את מזלם האומלל. אדגין רוצה לחדש את הקשר עם קירה (קלואי קולמן, "65"), בתו המתבגרת שהשאיר מאחור כשניסה להבריח טאבלט מכושף כדי לבטל את מותה של אשתו המנוחה. החבר הוותיק שלו, פורג' (יו גרנט, "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית"), טיפל בילדה בהיעדרו של אדגין, אבל הוא גם הרעיל את מערכת היחסים, ואמר שאדגין נטש את הילדה בשביל עושר. אדגין מרגיש נבגד, אבל מה עוד הייתם מצפים מנוכל שמנהל את הממלכה שלו עם קוסמת מפוקפקת (דייזי הד, "צל ועצם")?

מה שמתגולל הוא בעצם סיפור שוד הכולל כמה חפצים קסומים, ועלילה זו מתפתחת לתוכנית גדולה עוד יותר, בזמן שאדגין מנסה לגאול את עצמו בעיני קירה. בדרך, הוא והולגה משלבים כוחות עם סיימון (ג'סטיס סמית', "שארפר") – קוסם חסר ביטחון, ודוריק (סופיה ליליס, "המבוגרים"), המשנה צורה לחיות שונות. הם גם פוגשים מגוון של יצורים מרהיבים, כמו האקס של הולגה (הופעת אורח שעדיף לא להרוס), ופלאדין נאה (רג'י-ז'אן פייג', "ברידג'רטון") שלוקח הכל פשוטו כמשמעו. זה אמנם מגדיר בדיחות דומות להומור כמו ב-"שומרי הגלקסיה", אבל הסרט גם מביא זמן נשימה לכל דמות.

הנדיבות הזו עוברת לאורך כל הסרט, לא רק עם התסריט, אלא גם בזכות הצילום של בארי פיטרסון וצוותי האפקטים החזותיים והאפקטים המיוחדים, שמדגישים את כישוריה של כל דמות בדרכים המשלימות זו את זו וגם נותנות לה רגעים לבהוק על המסך. יש רצף נפלא שבו דוריק מתרוצצת כדי להימלט מטירה, והמצלמה מתגלגלת ומסתובבת בגובה העיניים שלה כשהיא עוברת מיצור אחד למשנהו, כחוט השערה לפני המוות. בסצנה אחרת, התמונה מסתובבת כשדמות עוברת דרך פורטל, מה שמוסיף הרבה קסם.

פיין ("אל תדאגי יקירי") ורודריגז (סרטי "מהיר ועצבני") משלימים זה את זו, כשאדגין ממציא תוכניות בזמן שהולגה מתמודדת עם יריבים, ומציינת ביובש שהוא לא עוזר הרבה. עם זאת, מתחת לביטחון העצמי של אדגין נמצא אדם מלא חרטות שנואש להפסיק לעשות שטויות, ובתוך הולגה נמצאת אישה אוהבת, האם היחידה שקירה באמת הכירה.

למרות שהבדיחות נוחתות היטב – כמו בבית קברות שבו מראיינים מתים או קרב עם דרקון שמנמן – גם רגעי הפאתוס מוצלחים, והסרט גורם לנו לדאוג לגיבורים ולהזדהות עם החיפושים שלהם. "מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים" מוכיח את עצמו כמשעשע לחלוטין, וזה לא משנה על איזו פאה תיפול הקוביה.

"מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים" | "Dungeons & Dragons: Honor Among Thieves" – עכשיו בבתי הקולנוע.