Skip to content

"חובזה" בקאמרי: מה קרה לשחקנים בדרך אל האושר?

5 סיפורים של אדגר קרת מקבלים חיים חדשים על הבמה, עבודת השחקנים יפה ותזמורת המהפכה גונבת, כרגיל, את ההצגה. אבל הפעם אין ממש הצגה. לכל היותר מדובר בחוויה תיאטרונית קלילה ולא יומרנית, שמחברת בין משחק, תנועה ומוזיקה
פחות מדקה זמן קריאה: דקות

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

קבוצת הצעירים של הקאמרי חוזרת עם פרוייקט חדש. חמישה סיפורים קצרים של אתגר קרת מקבלים חיים חדשים על הבמה. הסיפורים, שביימה רוני ברודצקי, מספרים על נהג אוטובוס שחושב שהוא אלוהים, טבח לוזר שמאוהב בלקוחה, ילד שמנסה להבין מדוע הילדים האחרים שונאים אותו, ועוד ילד שמנסה לצבוע את העולם בצבעים עליזים, וגם ילדה אחת, שהחלום שלה שיהיו לה עיניים נוצצות.

יש אנרגיה, אין דרמה. צילום: משה ציטיאת

המשותף לסיפורים מלבד ההומור האבסורדי – שכולם עוסקים בחיפוש אחר האושר. חובזה הוא מקום שאליו נוסעים כדי למצוא את האושר.

עבודת השחקנים יפה, יש אנרגיה טובה על הבמה וגם קטעי הומור, ותזמורת המהפכה גונבת, כרגיל, את ההצגה. אבל הפעם אין ממש הצגה. לכל היותר מדובר בחוויה תיאטרונית קלילה ולא יומרנית, שמחברת בין משחק, תנועה ומוזיקה.

הסיפורים כאילו מומחזים על הבמה, התנועות חוזרות על עצמן וכל האירוע נראה לפעמים כמו מופע סיום של בית ספר למשחק. אין דרמה אמיתית. בשלב מסויים זה כבר לא מעניין. ברקע – זמרת אופרה עם קול יפה, אבל מעצבן, שרה את אותה מוזיקה שוב ושוב. את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק משום מה.

לקבוצת הצעירים המוכשרת של הקאמרי וגם לתזמורת המהפכה היו פרויקטים מוצלחים יותר. ובנוגע לחובזה, האם האושר אכן קיים שם? אני משאיר לכם לנחש את התשובה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן