דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

נינה היא רווקה צעירה יחסית, שמכורה לניקיון בבית ולקומדיות רומנטיות בטלוויזיה. לנינה יש בעיה: היא לא יצאה מהדירה שלה כבר שלוש שנים. למה? בעיות רומנטיות. יום אחד מגיע לדירה גבר זר – בנה של בעלת הדירה. בחור צעיר וחתיך, תסריטאי חסר בית, שמבלגן לנינה את הדירה ואת החיים.

כך נפתח המחזה המקורי והשנון "מעבר לדלת", שכתב אורי אוריין (דרמטורגיה – שחר פנקס). הבמאי גמא פריד הפך את הסיפור הבנאלי לכאורה לקומדיית מצבים רומנטית, שברגעים הטובים שלה, נוגעת בחיים עצמם.

"מעבר לדלת" היא סיפור פשוט על בדידות ועל אהבה, על מציאות קשה ועל הבריחה לסרטים כדי לחוות מציאות אלטרנטיבית. זה קורה לא רק לנינה. זה קורה לכולנו.

יעל לבנטל, קומיקאית בדרך כלל, מצליחה לגלם נינה אנושית, משעשעת ומתוסבכת ואפילו מעוררת הזדהות. היא מסתכלת לבדידות בעיניים ופשוט מתחשק לחבק אותה. גיא אריאלי – "הגבר הזר", כריזמתי, נוכח ומשכנע. גבר גבר שכל אמא היתה רוצה לשדך לבת שלה. טוב, לא כל אמא.

דוית גביש נוגעת ללב בתפקיד אחותה הגדולה של נינה. גביש אחראית לקטעים הפחות משעשעים והיותר עמוקים בהצגה והיא עושה זאת היטב. אורי הוכמן (לסירוגין עם עמי סמולרצ'יק) משלים את הרביעיה בתפקיד המחזר המאוכזב של נינה.

"מעבר לדלת" – קומדיה אנושית רגישה, משעשעת ולא יומרנית, שתעניק לכם בריחה מהמציאות העצובה מסביב ושעה וחצי של משב רוח מרענן בימים חמים אלה. קחו אותה בקלות. וגם אם תזילו דמעה בסיום, זה בסדר. אלה החיים.