התזמורת הפילהרמונית מעלה את "לה בוהם" בביצוע קונצרטנטי,  בהשתתפות המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוזיקה בירושלים בהדרכת תם קרני ומקהלת אנקור שליד  קונסרבטוריון האקדמיה למוזיקה ירושלים בהדרכת דפנה בן יוחנן

מנצח: להב שני

היכל התרבות, 17.7.2023

כבר בפתיחה ניגנה התזמורת ללא חדות מספקת. מנגינתה נעדרה שובבות. אפילו  כשה"סטודנטים" הבעירו  אש – חסרה פיקנטיות. את הסינקופות ניגנו כלי הנשיפה ברעם ולא היו מסונכרנים עם השירה.

מי שבלטה ביפי קולה עתיר הגוונים הייתה הסופרן האיטלקייה מריה תרזה לבה שזו לה הופעתה הראשונה עם הפילהרמונית. היא היטיבה לגלם בשירתה ובמשחקה הדרמטי את תפקיד "מימי". למרות שהתזמורת כיסתה אותה לעתים – עדיין אפשר היה להתענג על יפי שירתה הזכה והלירית. הדיאלוג שלה עם הכינור ועם התזמורת הרשים ביופיו. היה לה קול גדול עם מנעד עצום, ועיצוב הדינמיקה שלה בעיקר כשירדה לפיאנו הרטיט. יפים במיוחד היו הגוונים הכהים שבקולה. התזמורת כיסתה אותה ללא חמלה אבל כלי הנשיפה, למשל החליל, עיטרו את שירתה. המענה בכינור לאריה שלה היה יפה. ההאטות בתזמורת היו מופלגות ומעט "קיטשיות". התזמורת כיסתה אותה ללא חמלה אבל כלי הנשיפה, למשל החליל, עיטרו את שירתה.

 הטנור מתאו ליפי גילם את תפקיד רודולפו ב"התבכיינות" קלה.  את התזמורת שמעו בקושי – היא הייתה קצת חיוורת. לא היה דיאלוג בין הסולנים לתזמורת. אבל ההתאדות עם הנבל הייתה רבת קסם.

הליווי התזמורתי בעיקר של כלי הנשיפה תמך באריה שלו. קצת גרעה מיפי שירתו נטייתו לאנפוף. הוא שר בתשוקה אבל לא בניקיון. העיטורים של החלילים וכלי הנשיפה לאריה שלו היו יפים.

את הסינקופות ניגנו כלי הנשיפה בצליל רועם ולא יחד עם השירה. מי שהצטיינה בשירתה מלאת החיים הייתה מקהלת האופרה. מקהלת הילדים שרה בלכידות והייתה מצוינת,- ריתמית ומדויקת. היא שבתה את הלב כשטופפה בצעדי תהלוכה קצביים – גם בתוככי הקהל.

מי שהרשימה בקולה העשיר ובמשחקה הדרמטי הייתה זמרת הסופרן ליווניה ביני שהיטיבה לגלם את מוזטה אך שרה בגודש ויבראטו ולא ביחד עם התזמורת. הי  קצת "קשה" אבל במכוון והצחוק המתגלגל שלה סחף. בהעפילה לגבהים שרה בצווחנות קלה. היא שרה בקול דעתני וביכולת משחק נהדרת אבל הייתה גם מאד לירית.

אפילו כשהתזמורת ליוותה את הבריטון אליסיו ורנה שהפגין נוכחות והיטיב לגלם ולשיר את תפקיד מרצ'לו (הצייר).  הם היו "בזה אחר זה".

מרשימים היו גם הבאס גבריאלה סגונה בתפקיד הפילוסוף קולין והבריטון בנג'מין צ'ו שהיטיב לגלם את המוזיקאי שונאר; אך מי שהתעלה על כולם היה הבאס יורי קיסין. הוא גילם את תפקיד בנואה והמוכס אלצ'ינדורו בכישרון רב.

כשהעפילה התזמורת בקרשצ'נדו התחילה לגבות את הסולנים ולחלופין העניקה גם  ניגוד בליווי. הבריטון אליסיו ורנה היטיב לשחק את תפקיד מרצ'לו הצייר. הוא שר בניקיון מרשים.

הגם שקצרו תשואות כשצעדו בסך בלב הקהל – הליווי של המצעד לא היה מסונכרן עם השירה — איש איש לנפשו.

הטנור סיימון קריכלי הרשים בגילום תפקידו של מוכר הצעצועים – פרפיניול. ההאטות של המנצח כדי להעצים את המלודרמה היו במקומן.

החצוצרות ניגנו בהעדר ברק מנוקד, והתזמורת הייתה מאד מגושמת ולא ניגנה בלכידות אפילו עם המקהלה. לעומת זאת מקהלת הילדים הייתה מצוינת,- ריתמית ונקייה.

מרשים היה הקרשצ'נדו הריתמי עם המקהלה, והאקצ'לרנדו היה סוחף.

לביצוע חסרה חיות תוססת והוא נשמע אוניפורמי למעט ה"צביטה" בתזמורת.

התזמורת כיסתה אותם ברעם ולא תמיד בניקיון אבל גם גיבתה אותם וניהלה אתם דיאלוג.  ההאטות היו במקומן. בשירת המקהלה הנקייה שמעו את כל הקולות. מרשימה הייתה הדרך בה "התהלכו" בקהל וצעדו בסך.

המערכה השלישית נפתחה בפיאנו מבטיח בתזמורת. מעל הכול הרשים החליל. המענה התזמורתי בעיקר של הכינורות והחליל הרשים ביופיו.

יותר מכל  הרשימה בשירתה המקהלה הנהדרת – בעיקר הטנורים!

הירידה לפיאנו מחשמל של המנצח להב שני הייתה כובשת ביופייה.

מהפיאנו העפילה התזמורת לנושא הלירי בכינורות.

הקרשצ'נדו גם התזמורתי היה משכנע ובעיקר הייתה יפה הירידה בתזמורת. המענה של החליל והכינורות לאריה של מימי היה מאד לירי אך ההאטה של המנצח הייתה קצת קיצ'ית.

התזמורת סייעה להעצמת הדרמה בסינקופות המנוקדות שלה. בקוורטט היה עיצוב יפה של דינמיקה והגיבוי הריתמי של המקצבים המנוקדים תרם לזרימה ולדרמה.

הקרשצ'נדו גם התזמורתי היה משכנע ויותר מכך הירידה לפיאנו.  המענה של הכינורות והחליל לאריה של מימי היה מאד לירי בעיקר ברדתה לפיאנו.

במערכה השלישית – התזמורת הייתה מאד ריתמית בקדמה ומאד לירית בליווי הכינורות שחיקה את האריות מלאות התוגה. הירידה לפיאנו והסגירה של הפסקאות בתזמורת הייתה יפה. הליווי הריתמי המנוקד בתזמורת העצים את הדרמה אך לעתים כיסתה התזמורת את הסולנים. הבלט היה מאד קומי.

לסופרן מריה תרזה לבה בתפקיד מימי היה מנעד עצום וגוונים כהים יפים. כשהעפילה לגבהים הפעילה לחץ. היה לה כישרון משחק דרמטי. המענה התזמורתי לאריה שלה הרשים ביופיו – התזמורת חיקתה את הסולו שלה. כשירדה לפיאנו חרישי דווקא בעלייה הייתה במיטבה.

הבריטון אליסו ורנה גילם את תפקיד הצייר מרצ'לו בניקיון ובליריות. החיקוי שלו בתזמורת היה יפה. הסופרן ליווניה ביני שרה את תפקיד מוזטה בדרמטיות – וההשלמה שלה בתזמורת הרשימה ביופייה. הליווי באבוב ובכלי הנשיפה ובכינורות שחיקו את השירה היו יפים. ההאטות היו במקומן אם כי קצת "שמאלציות". יפה מאד הדרך בה התזמורת חזרה על האריות והדיאלוגים והעצימה את הדרמה באקצ'לרנדו. ההאטות בליווי התזמורתי היו קצת מופלגות.

הטנור מתאו ליפי גילם את תפקיד רודולפו בליריות. אף הדיאלוג בין לוויניה ביני כמוזטה לבריטון אלסיו ורנה בתפקיד מרצ'לו הרשים בליריות שלו. החיקוי שלהם בתזמורת הוסיף לדרמה.

את המערכה הרביעית פתחה התזמורת בדרמטיות. הבריטון בנג'מין צ'ו שר בניקיון ובדרמטיות משוחררת והמענה התזמורתי היה מלא הומור. ההפסקות בתזמורת היו מוגזמות — הכול היה מלודרמטי ולירי. המענה של התזמורת שחתמה את הפראזות היה יפה. בנגינתה דרבנה את העלילה והעצימה את ההומור בחיקוי של האריות למרות שכינורות "צרחו" מעט כשעיבו את הדרמה.

התזמורת תגברה את המתח והכינה את האריות והייתה גם מאד דרמטית כמלווה.  המענה שלה היה מאד חד ומאידך גם רך ועגול — להב שני הבליט את הניגודים בין הנושאים. הפתיחה למערכה הרביעית הייתה מאד ריתמית. ההאטות של התזמורת היו קצת מופלגות.

היה זה ביצוע לאופרה דרמטית בו בלטו סולנים שמשכמם ומעלה