מפראג לווינה ומברלין להוליווד

סקירת התכניות והנגנים של הפסטיבל למוזיקה קאמרית העתיד לבוא, 9.9.2023-5.9.2023

עיקר קסמו של הפסטיבל הוא בצניעות ובחדוות העשייה של משפחת האמנים – כל אחד מהם אמן עתיר פרסים מהעידית שבעידים בעולם המוזיקה הקאמרי הכול מופיעים בהתנדבות כמשפחה חדורת חדוות עשייה מידבקת

עיצוב התכנית שנעה ממיטב יצירתו של ברהמס שוברט ומאהלר למנדלסון וברוך ומג'ורג'ה אנסקו  למרטינוו לזמלינקי ושנברג עשוי בדרך מופלאה של מלאכת מחשבת של ניגודים מוזיקאליים. עיון ברשימת האמנים של הפסטיבל מעוררת השתאות לא רק בגלל האמנים הדגולים המופיעים בה אלא גם שכן – גורמת לכל אדם להחסיר פעימה שכן היא כוללת גדולי האומנים הקאמריים שכולם באים לירושלים של מטה כמשפחה.

כבר בקונצרט הפתיחה בפסטיבל תועלה רביעיית הפסנתר החלומית של מאהלר  בלה מינור בה ינגנו ילדת הפלא הפסנתרנית יוליאנה אבידייבה, אחת מארבע הנשים הבודדות בעולם שזכו בתחרות שופן במקום הראשון (2010) הכנרת קלרה ג'ומי קנג ה"מכַשפת" בכישוריה הפלאיים. עמן ינגן הצ'לן טים פארק ילד הפלא שהתקבל כבר בגיל 11 לג'וליארד הזוכה בפרס וושינגטון וממייסדי רביעיית ארלנבוש.

על הסטרדיווריוס שלה תנגן קנג עטורת הפרסים את הסונטה מס' 4 (אופ' 39) של מייצ'יסלאב ויינברג – ידידו של שוסטקוביץ' שנמלט מפולין לברה"מ  כשעל הפסנתר תלווה אותה זוכת הפרס הראשון בתחרות בדאבלין (2015) ובפרס הסולנית הצעירה מטעם מבקרי המוזיקה (2017) נטליה מילשטיין. אתן  ינגן איוון קריזנה על צ'לו שהיה שייך לטורטלייה.

שירים מתוך "קרן הפלא של הנער" ישיר זוכה פרס המבקרים הבריטון האוסטרי גאורג ניגל.

ברוח האיזון בתכנית כל קונצרט, יועלו גם מבחר "ריקודים הונגריים" של ברהמס להם הייתה השפעה משמעותית על התפתחותן של מוסיקת ראגטיים ומוסיקה אמריקנית בכלל אפילו  סקוט ג'ופלין, שיבח את עבודתו של ברהמס.

הקלרניטן הספרדי פבלו ברגן הידוע בבחירת תכניות לא שגרתיות יהיה סולן חמישיית הקלרינט בסי מינור (אופ' 115) של ברהמס.

מקומו של ברטוק לא ייפקד ואף הפעם תועלה "ניגודים" מפרי עטו. בפסטיבל ינגנו את השלישייה הכנרת זוכת התחרות הבינלאומית ע"ש ז'ק תיבו (2018), דיאנה טישצ'נקו שהוכתרה ככוכב עולה לשנת 2022-23 ע"י איגוד אולמות הקונצרטים האירופאי. היא מנגנת על כינור שנבנה ע"י סטרדיווריוס במאה ה-17, עם הקרלניטן פבלו ברגן והפסנתרנית אבידייבה.

את משחקי הצבע הייחודיים לכתיבתו של המלחין היהודי האוסטרי אריך קורנגולד שעקר להוליווד כדי לכתוב מוזיקה לסרטים אפשר יהיה לשמוע גם בחמישיית הפסנתר (אופ' 15) ובעיקר בשיריו שיועלו בתכנית "ברלין הוליווד" בהם הוא תר אחר שפה צלילית נאו רומנטית חדשה.

שנברג כתב בתחילת דרכו מוזיקה פוסט רומנטית המזכירה את סגנונו של מורהו גוסטב מאהלר. דוגמה לכך ניתן לשמוע ביצירה "ליל זוך". ביצוע השישייה  צפוי להיות הפעם מופלא שכן בנגינתו ישתתפו הכנר הראשי של הפילהרמונית הווינאית ושל תזמורת האופרה הווינאית – ריינר הונק. אתו תנגן האישה הראשונה בפילהרמונית של ברלין הוויולנית עטורת הפרסים מדלן קארוצו'  ותלמידתו של רוסטרופוביץ – הצ'לנית קסניה ינקוביץ' מייסדת רביעיית אינספיריסמוס, הכנרת מריה יודניץ' הוויולן אדריאן לה מארקה, והצ'לן איוואן קריזנה.

את ההתרפקות הרומנטית על שומאן ומנדלסון תפתח זמרת הסופרן הדרמטית דורותיאה רושמן שתחזור לפסטיבל כדי לשיר את "זר השירים" (אופ' 39) מפרי עטו ואת לקט שיר הקברט העליזים ברטל לידר של שנברג.

מקום מיוחד מקצה הפסטיבל להנצחת זכרם של המלחינים שנרצחו בשואה. לראשונה יגיע לפסטיבל זמר הבריטון האוסטרי המחונן סמאול האסלהורן הצעיר (32) זוכה הפרס הראשון בתחרות המלכה אליזבט איש האופרה הממלכתית של וינה שהחל את דרכו ב-"Wiener Sanger knaben"  וקנה לעצמו שם כווירטואוז. הוא ישיר את "אדם ויומו" של ויקטור אולמן  – המלחין היחיד בטרזין שקיבל פטור מעבודות כפייה בליוויה של הפסנתרנית אלנה בשקירובה. הפעם תועלה הפסקליה והפוגה של הנס קראסה מלאת העומק התלת ממדי המחשמל, מרתק יהיה להאזין לשישיית המיתרים המחשמלת בריתמיות שלה של ארווין שולהוף מלחין האוונגרד שנספה בוורצבורג. מיד אחרי היצירה הנועזת ישיר האסלהורן את "השירים התנ"כיים" של דבוז'אק את רביעיית הפסנתר במי במול מז'ור (אופ' 87) מפרי עטו ינגנו הכנר רנה קפוסון שמנגן על כינור גווארנרי משנת 1737 שהיה שייך לאייזק שטרן עם הוויולן הוותיק ז'ראר קוסה והצ'לן איוואן קריזנה שמנגן על הצ'לו של טורטלייה עם הפסנתרנית יוליאנה אבדייבה. וכך הופכת ההנצחה לאינהרנטית – חלק מהחיים.

מפראג ווינה לברלין ולהוליווד.

תכנית ייחודית תוקדש למלחינים שנסיבות חייהם הובילו אותם אותם מאירופה הנאצית להוליווד וכפו עליהם כתיבת מוזיקה לסרטים. וכך תושמענה יצירות של אריך וולפגאנג קורנגולד, ילד פלא וינאי בסדר גודל של מוצרט, שהקריירה המטאורית שלו בברלין שלפני המלחמות נקטעה עם עליית הנאצים והגלות בארה"ב, בהוליווד. בפסטיבל תושמענה שתי יצירות של  קורנגולד המלחין שזכה פעמיים באוסקר על המוסיקה לסרטים שלו. וכך יוכל הקהל של הפסטיבל להינות משפתו הססגונית בחמישיית הפסנתר (אופ' 15) והשירים שישיר גיאורג ניגל "ברלין הוליווד" מפרי עטו בהם ברא שפה צלילית חדשה.

מקומו של ברטוק לא ייפקד ואף השנה תועלה יצירתו "ניגודים" משחקי הניגודים בצבע בין הכלים כשהקלרניטן הספרדי פבלו ברגן ינגן עם הכנרת דיאנה טישצ'נקו והפסנתרנית יוליאנה אבדייבה.

יפה תהיה ההתרפקות על שומאן ומנדלסון וכך תבוצענה  שלוש רומנסות של קלרה שומאן  (אופ' 22) ורביעיית המיתרים של פאני מנדלסון במי במול מז'ור (ה"א 277) ו"זר שירים" של רוברט שומאן וחמישיית המיתרים בסי במול מז'ור (אופ' 87) של מנדלסון.

ובנימה בוהמית ממגדל הפעמונים בכפר יגיע לפסטיבל מרטינוֹ שלמרות שנדד לארה"ב יותר משהיה מודרניסט נותר נאמן לשלל הסגנונות הניאו קאלסיים. את שלישיית הפסנתר פרי עטו (מס' 1, ה' 193), ינגנו הכנרת מריה יודניץ', הצ'לן טים פארק והזוכה הצעיר ביותר בתחרות הפסנתר בלידס מזה 40 שנה הפסנתרן הקוראני סאנווק קים. הוא ניגן גם עם גיא בראונשטיין בברלין וניצח על הפילהרמונית של סיאול בקונצרט יום העצמאות ה-77 של קוריאה.

כל אחד מהאמנים המשתתפים מרשים על-פי דרכו. כך למשל הוויולן הבלגי אדיראן לה מארקה המנגן בתזמורת הפילהרמונית המלכותית של לייז', שניגן בבכורה עולמית את הקונצ'רטו לוויולה מאת גריסי שנכתב במיוחד בשבילו ונוסח לוויולה ולתזמורת של רומיאו ויוליה מאת פרוקופייב (הוא מנגן בוויולה מעשה ידי ניקולה ברגונזי (קרמונה, 1780), בהשאלה מקרן בואובו).

את שלישיית הקלרינט ברה מינור שחיבר מורהו של שנברג  אלכסנדר זמלינסקי שאף הוא עקר מווינה לניו-יורק ינגנו הקלרניטן פבלו ברגן הצ'לן הוותיק  פרנס הלמרסון והפסנתרן סאנווק קים.

השבת האחרונה תוקדש ליצירתו של שוברט – סמואל האסלהורן הבריטון האוסטרי ישיר מבחר משיריו ותועלה שלשיית הפסנתר בסי מול מז'ור (ד' 898)

אלת האהבה הפסנתרנית פלמנה מנגובה שקסם צליל מגעה מופלא תשוב לפסטיבל ותנגן עם הכנר מרק בוצ'קוב את הסונטה ברה מז'ור לכינור ולפסנתר, ד' 384 של שוברט ועם מייסדת רביעיית מיכלאנג'לי, הכנרת מיכאלה מרטין תנגן את הסונטה של אנסקו לכינור מס' 3 בלה מינור, (אופ' 25) (מיכאלה מנגנת על עינור מתוצרת ג.ב.ב גוואדנידני משנת ) 748.   היא תשתתף בנגינת "הפתיחה על נושאים עבריים של פרוקופייב" (אופ' 34) יצירה בעל מבנה בלתי שגרתית בתזמורה לקלרינט ורבעיית מיתרים  ופסנתר.  יחד עם כלת הפרס הראשון בתחרות פנדרצקי לצ'לו, אסטריג סירונסייאן שהקלטותיה זכו בפרסים רבים והייתה סולנית עם תזמורות מובילות תחת שרביטם של דניאל בארנבוים, זובין מהטה וסר סיימון ראטל הקלטותיה לקונצ'רטי של פנדרצקי וחצ'טוריאן זכו בפרסים רבים. ב-2016 מונתה למנהלת האמנותית של פסטיבל Les Musicades המשלב מוסיקה, אמנות וגסטרונומיה. ב-2019 יסדה תכנית חינוך לתמיכה במוסיקאים צעירים בארמניה ובלבנון.

את הסוויטה מתוך "מעשה בחייל" של סטרווינסקי ינגנו הפסנתרן והמנצח בנג'מין הוכמן הקלרניטן פבלו ברגן ומיד אחריה את וברוח רומנטית יותר ינגן הכנר המרשים מרק בוצ'קוב את השלישייה האלגית ברה מינור (מס' 9) של רחמנינוב – הפנינה היפה בעולם.  וכמה מילים על בוצ'קוב:  ב-2017 זכה אלבום הבכורה שלו בפרס דיאפזון וב-2018 מגזין גרמופון כלל אותו בכתבה על מוסיקאים ש"שווה לעקוב אחריהם". (בוצ'קוב הוא פרופסור בקונסרבטואר המלכותי בלייז'. הוא מנגן בכינור מעשה ידי ברגונזי (1744), בהשאלת Edwulstrad RMIC בע"מ)  הוא ינגן עם ילד הפלא הפסנתרן הרוסי דניס קז'וחין  והצ'לנית קסניה ינקוביץ'.

את שלישיית הקלרינט ברה מינור (אופ' 3)  של אלכסנדר זמלינסקי שהספיק לברוח לניו יורק ינגנו הפסנתרן דניס קוז'וחין  הקלרניטן הספרדי פבלו ברגן

והכנר רנו קפוסון ינגן על גווארנרי משנת 1737 שהיה שייך לאייזק שטרן.

נגן הקונטרבס הראשי של תזמורת הפילהרמונית הצעירה עומר פרג'ון בשארה המרבה להופיע עם הפילהרמונית ילווה את מיכאלה מרטין, קלרה-ג'ומי קנג כינור ואת הצ'לן טים פארק בנגינת הסונטה לארבעה כלי מיתר מס' 3)  בדו מז'ור של רוסיני.

בנימה רומנטית יותר את רביעיית הפסנתר במי במול מז'ור (2), אופ' 87 של דובז'אק ה"מנחמת"  אחרי שולהוף וקראסה יוביל הכנר רנו קפוסון הוויולן המופלא ז'ראר קוסה, הצ'לן איוו קריזנה והפסנתרנית יוליאנה אבידייבה.

היום האחרון יחתום הפסטיבל במבחר מיצירתם של בלוך ומנדלסון: הקונצרט ייפתח בסיור במערות פינגל של מנדלסון וייחתם בניגון בעל שם של בלוך. מייסד שלישיית ענבר – הכנר עטור הפרסים אורי דרור שלמד בווינה בהדרכת רביעיית אלבן ברג ישתתף עם מארק בוצ'קוב, מארק קרלינסקי, סרגי ברסלר, הוויולנים ז'ראר קוסה ומדלן קארוצו והצ'לנים קסניה ינקוביץ' ואיוואן קריזנה בנגינת השמינייה החותמת.

יהא זה פסטיבל מופלא בו יוכל הקהל הירושלמי להתענג על ביצועי מופת של פסגת הנגנים הקאמריים