צפייה ישירה של הדיון בבית המשפט העליון (צילום ישיר: הרשות השופטת – לע"מ)

יותר מ-11 שעות ברצף מת קים הדיון כנגד חוק עילת הסבירות . לטענת מקרובי נתניהו התשובה לשאלה למה הדיון בבג"ץ כל כך ארוך? הנשיאה חיות סירבה לבקשת הממשלה לפצל את הדיון ליומיים.
כך או אחרת, העימות החריף ביותר בין רשויות השלטון מקום המדינה הגיע היום(שלישי)  לבג"ץ, כשהרכב מורחב וחסר תקדים של כל 15 שופטיו החל לדון ב–9:00 בשלל העתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, שביטל בפועל את עילת הסבירות. התיקון, שאושר ביולי בקולות כל חברי הקואליציה, הוא אחד מאבני היסוד של ההפיכה המשטרית שמוביל שר המשפטים יריב לוין מאז הקמת הממשלה, בראשית השנה. בג"ץ מעולם לא פסל חוקי יסוד, הנחשבים בעלי מעמד חוקתי, ושופטיו אמרו לאורך השנים כי אפשרות כזאת, אם בכלל, שמורה למקרים קיצוניים ביותר. ראש הממשלה בנימין נתניהו ורוב שריו לא התחייבו לציית לפסיקה שתתערב בחוק, ובודדים אמרו כי יעשו זאת. נתניהו שב ואמר בפומבי כי הוא מצפה מבית המשפט שלא לפסול את החוק, ולכבד את האיזון בין הרשויות שהיה נהוג מקום המדינה. אמש נערכה הפגנת המונים בה השתתפו כ-55 אלף ממתנגדי ההפיכה המשטרית ברחבת בית המשפט וחלקם צעד לעבר בית ראשה הממשלה ברחוב עזה בירושלים.

בניסיון לייעל את הדיון, הצפוי להימשך שעות ארוכות, הקציבה נשיאת העליון אסתר חיות פרקי זמן מוגבלים לכל אחד מהעותרים והמשיבים: נציג הכנסת יצחק ברט, נציג הממשלה אילן בומבך ונציג היועמ"שית ענר הלמן יטענו במשך שעה, בעוד שהעותרים והגופים שהוכרו כידידי בתי המשפט יטענו בין 10 ל–25 דקות כל אחד. יו״ר ועדת החוקה לשעבר, חה״כ קריב (העבודה) אמר הבוקר מבית המשפט העליון: ״הודעתו החצופה והמתלהמת של השר לוין נגד בית המשפט העליון היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שפניה של הממשלה לא לפשרה אלא להמשך הניסיון להחליש את מערכת המשפט ולהסיר כל רסן מעל כוחה של הממשלה".  עו"ד ברט, מהייעוץ המשפטי לכנסת, שפתח את הדיונים הודה כי לשיטתו "אופן ניהול ההליכים לא היה מיטבי". לדבריו, "ראוי היה שהדיונים בהצעת החוק יימשכו זמן רב". ברט הוסיף כי היה צריך "לדאוג שפקידים ממשלתיים ויועצים במשרדי הממשלה שזומנו לוועדה ולא הגיעו – שיגיעו". עם זאת, ברט הדגיש כי עמדתם המשפטית היא ש"הליקויים בהליך החקיקה, של חוק היסוד המתקן, לא מתקרבים לפגמים שעשויים להביא לפסילת חקיקה ראשית בהתאם לפסק הדין בעניין קווטיניסקי שהוחל על ידי בית המשפט הנכבד גם ביחס להליך של כינון חוקי יסוד".
קודם לכך, הבוקר, החליטה יחידת מגן במשרד ראש הממשלה  לתגבר את האבטחה של שר המשפטים יריב לוין, על רקע הדיון בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, הגיע הבוקר לבית המשפט העליון בירושלים ומתוך האולם הוא צייץ: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". חברי כנסת נוספים מהקואליציה, כמו גם השרה אורית סטרוק, הצטרפו אליו עם ציוצים בנוסח זהה.

בפתח הדיון, תהתה הנשיאה אסתר חיות אם רוטמן אכן ייצג את עצמו, וזה השיב: "אני מייצג את עצמי, את התשובה ככל שיהיה צורך – ייתן בא כוחי (עו"ד אברהם משה סגל, ח"מ)". יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא אמר בפתח הדיון בעתירה: "זה רגע היסטורי. אנחנו מתייצבים כאן היום יחד עם מיליוני אזרחיות ואזרחים בכדי לעצור את ההפיכה השלטונית! יחד נשמור על הדמוקרטיה הישראלית. לא נרתע עד לניצחון!".  חברת הכנסת מהליכוד טלי גוטליב, שידועה בלשונה המשתלחת צייצה: "אני יושבת באולם בית המשפט בתחושת חוסר אמון אדיר בבגץ. כולם מעונבים מחוייכים ומנומסים ורק אותי מגעיל מופע קרקס של משחק כוחות מכוער שאין להכיר בין רשות שופטת לרשות מחוקקת. לאן הגענו. כל החורבן בחברה בגלל 15 שופטים עורכי דין לשעבר שלא נבחרו על ידי אף אחד וחטאו בחטא היוהרה והמגלומניה". יו"ר המחנה הממלכתי (כחול לבן) בני גנץ צייץ: "מותר לבקר את בית המשפט ואת פסיקותיו, אך מי שלא יכבד את החלטות בית המשפט, לא רק עלול להביא עלינו משבר חוקתי – הוא גם ישלול את הלגיטימציה שלו לקבל החלטות. אי אפשר להשלים עם העובדה, שראש הממשלה מסרב להתחייב כי יכבד את פסיקת בג״ץ. העמימות הזו מסוכנת, ואני קורא לנתניהו להודיע, שתהיה פסיקת בג״ץ אשר תהיה – הוא יפעל".

עו"ד ברט אמר כי "פירוש מצומצם של חוק היסוד המתקן, לצד פירוש מרחיב של עילות הביקורת השיפוטית האחרות יכול להביא שהשפעת חוק היסוד היא מאוד מצומצמת. תמיד עדיף לפרש חוק בצמצום מאשר לבטל אותו, זה תפקיד ביהמ"ש". השופט פוגלמן השיב: "נדע מה אנחנו רוצים לעשות אחרי שנשמע את כל הטיעונים".

שופטת העליון ענת ברון התייחסה למשמעות התיקון לחוק יסוד השפיטה, "לאחר שנציג הכנסת (עו"ד ברנט א.מ), טען שהשרים עדיין יצטרכו לפעול בסבירות. "אי-אפשר לומר שיש חובת סבירות, אבל אין ביקורת שיפוטית עליה – זה מרוקן מתוכן", הסבירה. לדבריה, הדבר עלול לחול גם על החלטות של "פקידים" שפועלים תחת השר: "אם השר נוטל את סמכותו מה אז?".
יו"ר וועדת חוקה עורך הדין שמחה אוטמן עקץ את בית השפט ושאל: "האם בית המשפט חב בסבירות? מי הדיין שיבדוק את בית המשפט?". לדברי רוטמן שופטי העליון "לא פתוחים לביקורת", הנשיאה אסתר חיות התערבה ואמרה לו: "אנחנו לא עוסקים לא בכבודו ולא במעמדנו". אבל רוטמן המשיך: "ברור לי שכבודכם חושבים שאתם פועלים כשורה. אבל אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזו היכן האיזונים והיכן הבלמים?". השופט יצחק עמית אמר במהלך טיעוניו של רוטמן: "הייתי מאוד שמח שאדוני יסיים, אלו דברים קשה". אחד העותרים התפרץ לדיון- ואז אמר עמית: "יש לנו קיבה חזקה".

לאחר הפסקה של רבע שעה. עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, אמר כי הדיון הוא על "שאלה כבדה וסוגייה חשובה ביותר מתחילת היותינו. מה שמונח פה על הכף, עד עכשיו הייתי בטוח שזה לא קיים, זו האפשרות שבית המשפט הנכבד לראשונה בתולדותיו יתערב בחקיקת יסוד – ללא בדל של סמכות ואחיזה של סמכות".
השופט אלכס שטיין אמר כי לא ניתן היה להניח תשתית לחקיקת יסוד ללא הכרזת העצמאות, ועו"ד בומבך השיב: "37 האנשים שחתמו עליה לא נבחרו ולא מייצגים של החברה הישראלית באותו זמן. זה לא עולה על הדעת". שטיין השיב כי "לפעמים יש יתרון של הראשונים, הם קובעים חוקה. כך גם ארצות הברית. לאבות המיייסדים לא היה הרבה מושג מה יקרה בעוד 200 שנה".
השופט יצחק עמית אמר לבומבך כי הוא אינו חושש מ"תרחישי אימה", אך ציין כי "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות – אלא בשורה של צעדים קטנים", ואז חברת הכנסת טלי גוטליב – שנכחה בדיון – התפרצה בצעקות: "הכנסת מקדשת את הדמוקרטיה ושומרת עליה". הנשיאה חיות העירה לה. בומבך, ענה ואמר כי שופטי העליון "מדברים על תרחיש קיצון". עם זאת, הוא ציין: "הממשלה והכנסת מצפים שהעליון יסמוך עליהם. שלא יעשו שימוש במה שעלול להיחשב בנשק גרעיני – העתירות נגד חוק יסוד זה נשק יום הדין". השופט יצחק עמית טען בדיון כי הגיב לבומבך ואמר כי בית המשפט העליון בישראל הוא "המרוסן ביותר בעולם". הוא פנה לנציג הממשלה בומבך ואמר: "אנחנו בית המשפט המרוסן בעולם, 1.6 החלטות בשנה (על סמך עילת הסבירות – ג"מ). אז בוא תסביר לי למה? למה צריך את התיקון הזה?". הם חזרו לדיון "אם אין דין אין דיין?" – ונציג הממשלה אמר: "הדין הוא הבוחר". עמית השיב לו: "הדין זו עילת הסבירות". נשיאת העליון אסתר חיות הסבירה לנציג הממשלה על חשיבות עילת הסבירות וציינו כי היא "קיימת עשרות שונים, יש שיאמרו מאז קום המדינה או לפחות 40 שנה – ואתם חוסמים את כל בתי המשפט להעניק לסעד לבעלי דין ואומרים שבית משפט לא יכול לדון". לדבריה, "יש אלפי החלטות פרטניות ששרים מקבלים ומאצילים סמכות שנוגעים לאזרחים ליום-יום שלהם ובאים ומלינים על החלטות לא סבירות. אין להם ראיות להוכיח שיש שיקולים זרים או עילות אחרות, ואומרים התוצאה לא סבירה". עם זאת היא ציינה: "ברוב המקרים אנחנו לא מתערבים, אבל החוק חוסם את האפשרות הזו מכל בתי המשפט בארץ".

עורך הדין ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שמייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. לשופטים אמר: "אנו מודאגים מבקשת הממשלה לייצוג נפרד, כי היא טוענת שאין סמכות לבית המשפט הנכבד. ראינו דוגמה מדהימה – באה הכנסת ואומרת, 'האם יש סמכות לבית המשפט? הממשלה תחליט'. הטענה שלנו שהרשות המבצעת, באמצעות שליטתה ברשות המכוננת, מקדמת את המדיניות שלה ויש לזה כמה השלכות: למשל, בנושא ניגוד עניינים מוסדי. לא הכנסת מחוקקת לעצמה, אלא שהרשות המבצעת דרך הכנסת מבצעת עבור עצמה. שמעתי את חבריי האחרים ואמרתי 'יש כאן צבע אדום'. אם יש משהו שצריך להפחיד את כולנו – זה שבאים ואומרים עלינו 'סמכו עלינו, לא נפגע בחוקי היסוד'. זה אומר שכולנו צריכים להיזהר מאוד מאוד". עו"ד הלמן הסביר את חשיבות עילת הסבירות: "היא המכשיר העיקרי. החלפת שומרי סף היא דבר בלתי הפיך. כשראש מערכת מפטר מישהו שלא כדין, אז הבא בתור אחריו יודע שאם לא יעשה מה שרוצים, הוא יוחלף. כבודכם, זה יושב כאן". הוא הוסיף: "עילת הסבירות היא כלי לשמירת טוהר המידות, שמונע שירות ציבורי מושחת כי זה מהותי לדמוקרטיה". עו"ד הלמן הסביר כי "לדעתנו כבר עכשיו ב-26 לחודש, נגרמה פגיעה חמורה מאוד בגרעין הדמוקרטי של המדינה. הפגיעה קיימת אבל ניתן לזהות אותה בשלב יותר מאוחר". השופט סולברג הפנה שאלה לעו"ד הלמן: "כלומר, אנחנו לא חיים בדמוקרטיה ביום הזה ממש?". עו"ד הלמן השיב: "המבחן הוא שנפגעו יסודות גרעיניים של הדמוקרטיה". השופטת חיות: "גם עוצמת הפגיעה צריכה להיות אנושה, שאדוני יסביר למה התיקון הזה הוא פגיעה מסוג זה". עו"ד הלמן השיב: "סעיף 3 לחוק יסוד השפיטה יוצר חור שחור נורמטיבי בשיטת המשפט הישראלי". בתוך כך ציין השופט סולברג ציין כי "עילת הסבירות הייתה במצע של מפלגת הציונות הדתית, איפה היו אז שומרי הסף?". עו"ד הלמן השיב: "יש פער עצום כשמפלגה כותבת את זה במצע מול הזכות הבסיסית בדמוקרטיה לבחור ולהיבחר. אין דין פסילה כדין ביטול העילה. הנזק הוא שונה לגמרי". הלמן סיים וסיכם את טיעוניו: "זה תיקון חוקתי שאינו חוקתי. זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. יש פה בסוף ממשלה וזו לא מילת גנאי, שרוצה, כפי היא אומרת, להחליש את הרשות השופטת, והיא עושה את זה מידית. היא רק פוטרת את עצמה כשמישהו יגיד לה שהיא לא בסדר".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד שרגא אמר כי נציג הממשלה בדיון, עו"ד בומבך, "אמר כי אין משמעות למגילת העצמאות". השופטת חיות השיבה: "זה לא מה שהוא אמר". סולברג: "כולנו מחסירים פעימה שאוחזים במגילת העצמאות, אבל בחלקו השלישי מדובר על זכויות האדם, אך אין שרטוט של גבולות הרשויות בטקסט. איזה אחיזה יש לדבר הזה?". עו"ד שרגא השיב: "מדובר על סמכות המכונן, הדבר הזה לא פתור אנליטית. הוא לא יכול מחר בבוקר לחוקק את חוק יסוד הדיקטטורה". עו"ד שרגא הסביר את מהלכי הממשלה, שלדבריו מחלישים את הרשות השופטת, ואילו השופטים מבקשים ממנו להתייחס ספציפית לביטול עילת הסבירות. שרגא: "הלכת דפי זהב זה יפה. אבל זה לא הסיפור. יודעים למה נערך התיקון – להחזיר את דרעי לממשלה, גם לזרוק את היועמ"שית מתפקידה, וגם בכדי לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. אנחנו מכירים את האירוע". אמר שרגא.

עו"ד שרגא אמר כי לשיטתו אי אפשר לבחון את החוק לביטול עילת הסבירות בלי להתייחס לחוקים הנוספים שעליהם הצהירה הממשלה. "אי אפשר לטפל בתיק הזה בלי להזכיר שמרגע כינונה של הממשלה הזאת – אנו נמצאים במהלך שלם של הפיכה משטרית. אי אפשר להתייחס רק לסיפור של עילת הסבירות בלי לראות את כל המעטפת השלמה, כאשר ההפיכה השלטונית בנויה מאותה תוכנית לפרק את מבנה הרשויות במדינת ישראל; לפרק את המבנה האופקי של משולש הזהב בעל שלושה קודקודים: רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת". השופט סולברג הבהיר כי לשיטתו "הוויכוח שלנו כאן נסוב סביב הקושי שמתעורר – שרטוט הגבולות בין הכנסת, בית המשפט והרשות המבצעת. איזו אחיזה בטקסט של מגילת העצמאות יש לדבר הזה?"

עו"ד חגי קלעי, שמייצג 44 עותרים נוספים, בהם אנשי ביטחון ועסקים ובהם סתיו שפיר ואלוף במיל' טל רוסו הציג את הפגמים, לטענתו, בחוק. "השאלה האם הכותרת 'חוק יסוד' נוספה לנורמה על מנת לעקר את הביקורת השיפוטית?", תהה עו"ד קלעי. השופטת חיות השיבה: "זה לא דומה, זה לא שולל את סמכות בית המשפט לדון. אדוני מערב פה מושגים".

עורך הדין גלעד ברנע, שמייצג את העותרים נגד החוק מטעם תנועת "דרכנו", טען כי הממשלה מנצלת לרעה את הסמכות המכוננת שיש בידה, ותהה מדוע החוק לא הובא במשאל עם. "צריכים להביא חוקה שלמה, אי אפשר להביא קטעים קטעים. יש גם חוסר קוהרנטיות: עושים משאל עם על מסירת חלקי מולדת, אבל על שינוי בסיסי של מוסדות לא צריכים? זה לא הגיוני".

עורך הדין גלעד שר, מנציגי העותרים מטעם תנועת "דרכנו". התייחס בדבריו להופעתו בדיון של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). לדבריו, "הדמוקרטיה מתה בצעדים קטנים. בעולם המציאות, בשנה האחרונות הדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה מתגוננת. אי אפשר להסתפק בדיון אקדמי רק על תיקון מספר 3 (חוק ביטול עילת הסבירות) עו"ד שר פירט שורה של פגיעות אפשריות כתוצאה מחקיקת המהפכה המשפטית. לדבריו, 28 מהם נועדו לפגוע בחופש הביטוי, 26 בסדרי בחירות ו-83 בעצמאות בית המשפט. השופטת חיות העירה: "אלה הצעות חוק או תזכירים?". עו"ד שר השיב: "שום דבר לא תיאורטי, חלקן הגדול יוזמות חוק פרטיות וחלקן ממשלתיות". השופט סולברג אמר: "אני תמה מה אנחנו יכולים לעשות עם הדבר הזה, אם חבר כנסת מהקואליציה אמר דבר משהו כזה או אחר. אדוני מכניס אותנו למגרש משחקים שאין לנו לשחק בו". השופט כאבוב שאל: "אתה מציע לראות תמונה יותר כוללת של גדיעת סמכות בית המשפט?".

עורך דין נדב ויסמן עו"ד נדב וייסמן, שמייצג את לשכת עורכי הדין אמר: "סמכות הביקורת השיפוטית היא אבן פינה בדמוקרטיה, ומשקפת את שלטון החוק הפורמלי. כל רשויות השלטון כפופים לביקורת שיפוטית. החוקים הם מודלים לשמירת זכויות האדם. זו העילה העיקרית, זה קמצוץ מסמכויות השרים שאספנו על קצה המזלג. כל שר יוכל להחליט כל תוכנית". על כך  העיר השופט שטיין: "אתה מעלה טענה אפוקליפטיות".

בתוך כך הזהירה תנועת הליכוד כי ביטול חוק עילת הסבירות הוא צעד קיצוני כנגד הדמוקרטיה. בהודעת המפלגה נכתב: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. הכנסת מקבלת את סמכותה מהעם. הממשלה מקבלת את סמכותה מהכנסת. בית המשפט מקבל את סמכותו מחוקי היסוד שהכנסת מחוקקת. אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד, הוא הופך את עצמו לריבון במקום העם. צעד קיצוני זה יערער את יסוד הדמוקרטיה. זהו קו אדום שאותו אסור לחצות".

"למרות שחיילי צה"ל לא מבצעים פשעי מלחמה – יש סכנה של העמדתם לדין פלילי. במשפט הבינלאומי יש עיקרון משלים מכוח אמנת רומא שייסדה את בית הדין בהאג. העקרונות הללו קובעים שבית המשפט הבינלאומית יש סמכות שיפוט רק במקום שמדינת האזרחות של החשוד בביצוע פשע מלחמה לא מתקיימות חקירות ומערכת האכיפה אינה עצמאית וחזקה. עד היום עקרון המשלימות היה כיפת הברזל המשפטית של לוחמי צה"ל". סבוראי ציטט מדבריו של היועץ המשפטי של הממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שבדבריו הוא מתאר את הדמוקרטיה הישראלית והחולשות שלה. "אין לה בתי נבחרים, אין לה חוקה, הרשות המבצעת שולטת במחוקקת, היעדר מנגנוני הגנה בסיסיים, ולמרות זאת מדינת ישראל זוכה להערכה רבה על חוסן הדמוקרטיה, רק בגלל סיבה אחת – עצמאות מערכת המשפט של מדינת ישראל", אמר סבוראי. הוא הוסיף: "החוק הזה פוגע אנושות בשלטון החוק, והוא פוגע אנושות בעצמאות שיקול דעתם של שומרי הסף". "ככה מפקירים את חיילי צה"ל?", שאל עורך הדין. "חיילי צה"ל יעצרו בהאג, אבל את ממשלת ישראל זה לא מעניין", סיים סבוראי.

בתוך כך הזהירה תנועת הליכוד כי ביטול חוק עילת הסבירות הוא צעד קיצוני כנגד הדמוקרטיה. בהודעת המפלגה נכתב: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. הכנסת מקבלת את סמכותה מהעם. הממשלה מקבלת את סמכותה מהכנסת. בית המשפט מקבל את סמכותו מחוקי היסוד שהכנסת מחוקקת. אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד, הוא הופך את עצמו לריבון במקום העם. צעד קיצוני זה יערער את יסוד הדמוקרטיה. זהו קו אדום שאותו אסור לחצות".
מתנועת יש עתיד נמסר בתגובה: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. לא הממשלה. ריבונותו של העם מוגנת בזכות הפרדת הרשויות, האיזונים והבלמים, והגנתו של בית המשפט מפני עריצותו של השלטון. הודעת הליכוד מדאיגה ומסוכנת, מפני שהיא מוכיחה פעם נוספת שמפלגת השלטון הישראלית איבדה את מחוייבותה לערכים הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל". ארון המחאה כוח קפלן מסר בבתגובה להודעת נתניהו והליכוד: "מלאך החבלה של הדמוקרטיה ממשיך לאיים תוך כדי דיון על שופטי בג״ץ. התכנית של נתניהו להפוך את ישראל לדיקטטורה משיחית נתקלת בחומה בלתי עבירה של מיליוני אזרחים והמערכות שלא ייתנו לו לגרוס את מגילת העצמאות על ערכיה. נתניהו נחשף היום כמי שלא מכיר במסמך הייסוד של מדינת ישראל, שמתכחש לערכיה של מגילת העצמאות".

"טוענת הממשלה שלבתי המשפט יש יותר מידי כוח", אמר עורך הדין גל מור מטעם התנועה לזכויות האדם, "אנחנו לא סבורים כך והתיקון הזה מוסיף וגורע אפילו לבחון את הברים של הרשויות, אנחנו מאוד מודאגים מחוק הזה". "חובת הסבירות בעינינו היא חובה להגן על זכויות האדם, כמו להגן על זכויות הילד". "שר הפנים מעורב באופן אישי לא פעם על החלטה בזכויות האזרח. פגיעה בזכויות של מבקשי מקלט, פגיעה בזכויות פלסטינים", "לכן מה שאנחנו בעצם מראים שיש בתיקון הזה ניצול של חור שחור בפגיעה בזכויות אדם והנזק הכולל שמתגבש הוא נזק קשה בזכויות האדם".

"יש אפשרות לדוגמא לגבות  סכומים מאוד גדולים בכניסה לחופים, התיקון הזה לכשעצו פוגע, אבל ההשפעה העיקרית נוגעת בעיקר לכל המקרים בהם מגיע היועץ המשפטי ומעיר לשר שיש חשש בהחלטתו שהיא פוגעת בסבירות,", אמר עורך הדין אלי בן ארי המייצג את ארגון אגם, טבע ודין. "עתיד של דמוקרטיה, כשבאים ואומרים שי פה 3 רשויות שאחת מהן אנו מחלישים ושהרשות המחוקקת תעשה על כל העולה על רוחה". "לעניות דעתנו היא שלא רק צריך לפסול את החוק הזה, אלא גם אמירה של בית המשפט למחוק שגם אם בעתיד יעשה מעשה כזה אנחנו נפסול אותו".