ב-7 באוקטובר, עם פלישת כוח חמאס לישראל ומעשי הטבח, הואנס והרצח הזוועתיים פרצה מלחמת 'רבות ברזל'. בשלב זה הכניס שר המשפטים יריב לוין את מערכת בתי-המשפט בישראל לפגרה כפויה שטרם הסתיימה. כבר ביום הפלישה חתם לוין על החלת תקנות בתי המשפט (מצב חירום מיוחד), ובכך הגביל את פעילות בתי-המשפט לדון במעצרים, עתירות דחופות, סעדים דחופים ועוד מגוון הליכים המפורטים בתקנות. ברם, מדינת ישראל, ככל משדינה מתוקנת לא יכלה לקיים את חייה הדמוקרטיים ללא מערכת המשפט וכך גם עלה מישיבת וועדת חוק ומשפט שהתקיימה ביום ראשון שעבר, בראשות ח"כ שמחה רוטמן שלחץ להמשך הליכים פליליים בבתי המשפט. ברם – בתשעת השבועות שחלפו מאז התרחבו והלכו השירותים שמספקת מערכת המשפט לציבור, אולם דיוני הוכחות באלפי ההליכים המתנהלים בכל בתי-המשפט בישראל טרם חודשו וככל הנראה לא יחודשו לפחות עד סוף החודש. ביניהם לא התרחש והתקיים דיון נוסף ואולי החשוב מכולם, המשכו של ההליך פלילי 67104-01-20, מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני מוזס), הקרוא גם "משפט המו"לים".
בישיבת הוועדה שהתקיימה, לחץ יו"ר הוועדה, רוטמן על פתיח נרחבת ככל שניתן להמשך פעילות בתי המשפט ולטענה כי 60 אחוז ממשמר בתי המשפט גויסו למילואים, גרס שניתן לבקש מפיקוד העורף עזרה של חיילים שיבצעו שמירה היקפית בבתי המפשט. אם כך, מדוע משפטו הפלילי החשוב ביותר של נתניהו המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים איננו על הפרק?.

הדיון האחרון בבית המשפט המחוזי בירושלים, החל עם פתיחת שנת המשפט החדשה, לאחר הפסקה של חודש וחצי לפגרת בתי המשפט. המשפט נפתח בינואר 2020, באפריל החלה שמיעת הראיות בתיק, ועל-פי ההערכות, בתחילת 2024 צפויה להסתיים פרשת התביעה. בדיון האחרון  איש התקשורת ינון מגל, שהיה עורך אתר וואלה והיום מגיש בערוץ 14, המשיך בעדותו, שהחלה ביולי.  כאן המקום לציין כי נוכחותו של נתניהו בבית המשפט אינה נדרשת, כך שאינו יכול לטעון לחוסר זמן בשל אילוצי המלחמה למיניהם.

בפרשת התביעה נותרו 60 עדים, מתוכם 30 עדים בתיק 4000 (בזק-yes), בהם עורך "וואלה" לשעבר, אבי אלקלעי; ראש מערך ההסברה בלשכת נתניהו לשעבר, רן ברץ; מנכ"ל yes לשעבר, רון אילון; מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, הראל לוקר; עמיקם שורר, לשעבר סמנכ"ל הפיתוח העסקי בבזק; היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו; ודוד שמרון, בן דודו של נתניהו ועורך דינו. בנוסף יעידו חוקרי משטרה. על פי ההערכות דאז, ניתן היה לומר כי בשנת המשפט הקרובה צפויה להסתיים פרשת התביעה, ותחל פרשת ההגנה. העד הראשון שאמור להעיד מטעם ההגנה הוא ראש הממשלה נתניהו עצמו. עדות זו צפויה להיות אחד מרגעי השיא של המשפט, כשנתניהו יידרש לספק את גרסתו לאירועים ולתת הסברים לראיות שהוצגו נגדו. אם כך נשאלת השאלה: מדע משפטו הפלילי של נתניהו נותר קפוא על שמריו? בעת, שמערכת בתי המשפט פועלת, הנפשות שמעידות במשפט על נאשמיו אינן במילואים, כמו גם הפרקליטים מצד התביעה והסנגורים, ועל אחת כמה וכמה הנאשם המרכזי בפרשה, בנימין נתניהו חי ופועל כשגרה. מהפרקליטות נמסר: "טרם התקבלה החלטה על ידי הגורמים המוסמכים לכך על קיום דיוני הוכחות בבתי משפט בתקופת מצב החירום". אך מול זאת סברו הנוכחים בישיבת וועדת חוק ומשפט ואף החליטו בהיוועצות עם נציגי הפרקליטות שמערכת המשפט בעת הזו ממשיכה לתפקד ולשפוט במשפטים פליליים.
כל הסייגים הללו אינם תופסים בכל האמור למשפט המו"לים. ודאי אין קושי למצוא מספיק מאבטחים על מנת לאפשר קיומו של הליך אחד באולם אחד. נוכחותו של נתניהו אינה נדרשת והוא ממילא לא מגיע לדיונים. בפרקליטות, ראינו לעיל, קיימת נכונות עקרונית לחדש משפטים דחופים, בשל משכם או חשיבותם. ומה עם צד ההגנה? עורכי-הדין הפרטיים משוועים לחידוש הדיונים, כיוון שהשבתת מערכת בתי-המשפט פוגעת אנושות בהכנסותיהם. ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, קרא במהלך הוועדה להחזיר את מערכת בתי המשפט לעבודה מלאה. "הבנקים פתוחים, המשק עובד, הפיננסים. הבריאות, שרותי החינוך. הכל עובד תחת פתיחה", אמר עו"ד בכר, "צריך להחיל את זה גם ברמה הציבורית על בתי-המשפט". לדברי עו"ד בכר, הצורך בכך נובע בין היתר מהעובדה ש"סקטור עורכי-הדין" נמצא "תחת לחץ כלכלי גדול מאוד" בשל היעדר הדיונים.
על פי אתר העין השביעית, עורכי-הדין בעז בן-צור ועמית חדד, המייצגים את ראש הממשלה נתניהו, לא הגיבו לשאלת האתר לגבי עמדתם ועמדת מרשם בדבר חידוש מידי של דיוני ההוכחות במשפט המו"לים. עו"ד ז'ק חן, המייצג את בני-הזוג אלוביץ', מסר לעין השביעית כי התשובה לשאלת חידוש המשפט "מורכבת" ובכל מקרה יספק אותה לבית-המשפט אם וכאשר יתבקש לכך. עו"ד נוית נוגב, באת-כוחו של מוזס, מסרה כי לא יגיבו לפניית העין השביעית.