נתפסו בירושלים שני מכסים של ארונות קבורה עתיקים, שהכילו בעבר מומיות מצריות והוברחו לישראל. המכסים העתיקים עשויים עץ ומצופים בשכבת טיח, ועליה עיטורים מרהיבים וציורים בכתב הירוגליפי מצרי עתיק. לאחר שנבדקו על ידי מומחים, נקבע שמדובר בפריטים בני אלפי שנים

מאת כתב מגפון

מפקחי רשות העתיקות תפסו לאחרונה שני מכסים של ארונות קבורה מצריים, "סרקופגים", שהכילו

בתוכם בעבר מומיות עתיקות. המכסים נתפסו על ידי מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות במהלך פעילות פיקוח בחנויות בשוק בעיר העתיקה בירושלים. המכסים העתיקים עשויים עץ ומצופים בשכבת טיח, ועליה עיטורים מרהיבים וציורים בכתב הירוגליפי מצרי עתיק. הם נוסרו לשניים כדי להקל על הברחתם. הארונות נתפסו לבדיקה, בחשד שמדובר ברכוש גנוב. שלטונות מצרים מבקשים להשיב אליהם את החפצים הגנובים.

לאחר בדיקות מומחים, שכללו בין השאר בדיקת תיארוך בשיטת פחמן 14 לקביעת גיל העץ, נקבע חד-משמעית שמדובר בפריטים אותנטיים בני אלפי שנים: מכסה אחד מתוארך בין המאה ה-8 ל-10 לפנה"ס (תקופת הברזל), והשני מתוארך בין המאה ה-14 למאה ה-16 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).

 כיוון שמדובר בפריטים נדירים העשויים חומר אורגאני, הם מוחזקים בשלב זה למשמורת במעבדות רשות העתיקות בירושלים בתנאי בקרת אקלים. ארונות קבורה מעץ מהסוג הזה נמצאו עד כה רק במצרים, והשתמרו אודות לאקלים המדברי היבש השורר שם.

על פי החשד, שודדי עתיקות מצריים בזזו קברים עתיקים באזור המדבר המערבי במצרים, ולאחר מכן אלמונים הבריחו את מכסי העץ ממצריים לדובאי, ומשם הם מצאו את דרכם לישראל דרך מדינה שלישית באירופה. עדות להברחה היא ניסור המכסים לשני חלקים, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לפריטים העתיקים, ככל הנראה כדי להקטין את ממדי המכסה ולהקל על הסתרתו והובלתו במזוודה סטנדרטית.

מכסים מסוג זה כיסו בדרך כלל ארון עץ בגודל כשני מטרים עשוי מעץ דקל, שהכיל גווית אדם חנוטה. לא ברור מה עלה בגורל המומיה והארון עצמו.

מרשות העתיקות נמסר, שעד לאחרונה ניצלו סוחרי עתיקות וגורמים אחרים, פרצות בחוק – באמצעותן הכניסו עתיקות לישראל במטרה "להלבין אותן". עתיקות אלו, שעל פי החשד נבזזו במדינות המזרח התיכון והוצאו מתחומן שלא כחוק, יובאו לישראל על ידי סוחרי עתיקות מקומיים. בישראל קיבלו הפריטים העתיקים הגנובים מסמכים, שאפשרו לייצא ולמכור אותם בחו"ל לכל המרבה במחיר. הסוחרים נהגו לדווח על עתיקות אלו בתהליך השיווק והמכירה כעתיקות שמקורן הוא בארץ ישראל.

לאחרונה תוקנו תקנות יבוא העתיקות לישראל. התקנות החדשות, שייכנסו לתוקף לקראת סוף חודש אפריל 2012, מחייבות הצהרת מכס על יבוא עתיקות ובדיקה מקדימה של העתיקות על ידי רשות העתיקות לצורך קבלת אישור יבוא.

 רשות העתיקות, בשיתוף רשות המכס והמיסים, ימנעו את הכנסתן לישראל של עתיקות שיגיעו לארץ ללא מסמכים המעידים על הוצאתן כחוק ממדינות המקור, ובכך יצומצם תהליך "הלבנת העתיקות" השדודות, ויצומצם הסחר בעתיקות גנובות במזרח התיכון.

לדברי שי בר-טורא, המפקח על המסחר בעתיקות ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, אומר כי "החל ב-20 לאפריל המציאות של הסחר בעתיקות בישראל תשתנה. התיקון החדש ייתן לנו כלים כדי למנוע הכנסה לארץ של עתיקות שנגנבו או נשדדו בארצות אחרות וכך נוכל לסכל את מעגל השוד והסחר הבינלאומי בחפצים ארכאולוגיים גנובים."

לאחרונה התקבלה בקשה משלטונות מצרים להשבת מכסי ארונות הקבורה הגנובים. בקשת המצרים נבחנה על ידי רשות העתיקות, בשיתוף משטרת ישראל ומשרד החוץ, וכעת נבדקות הדרכים החוקיות להשבת החפצים לארץ המקור.