ברוב של 6 שופטים מהרכב בן 11 שופטים קבעו כי היות והחוק בהיותו תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת. לא יחול בכנסת הנוכחית. בית המשפט העליון קבע היום בדעת רוב (6 מתוך 11 שופטים) כי יש להורות על דחיית תחולתו של תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה בעניין הסדר נבצרות ראש הממשלה, כך שייכנס לתוקף במועד תחילת כהונת הכנסת ה-26. זאת, בהיותו תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת. בדיון שנערך בבג"ץ ב-28 בספטמבר 23, שישה שופטים הביעו הסתייגות מהחוק, וחמישה התבטאו באופן שעלה ממנו כי לא יהיו נכונים להתערב בו. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, אסתר חיות, אמרה אז כי "כשלחוקי יסוד יש השלכות משטריות, כמו במקרה של חוק הנבצרות, עדיף שהם לא יחולו באופן מיידי", והוסיפה כי "מסתמן שהצעת החוק נועדה לאפשר לממשלה, בזכות שליטתה החזקה במה שהכנסת מחוקקת, לדאוג לשריין את מעמדה".

2412-23 לקריאת פסק הדין לחצו כאן

בחודש מרץ 2023 נחקק תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה ששינה את ההסדר בחוק היסוד בכל הנוגע לנבצרותו של ראש הממשלה. ההסדר המתוקן קבע, בין היתר, כי נבצרות ראש ממשלה תהיה בשל "אי-מסוגלות פיזית או נפשית" בלבד ונקבע בו מנגנון מורכב להכרזה על נבצרותו של ראש הממשלה. נגד חוקתיות התיקון הוגשו שתי עתירות, שבמסגרתן נטען, בעיקרם של דברים, כי התיקון נחקק מטעמים פרסונליים ונועד לשרת את האינטרסים האישיים של ראש הממשלה המכהן. נזכור כי התיקון לחוק נעשה מחששו של נתניהו שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מארה, עלולה לתבוע את נבצרותו של נתניהו מחשש של ניגוד עניינים. בפסק הדין הובהר כי אין הוא עוסק בשאלת קיומה של עילה להכרזה על נבצרות ראש הממשלה המכהן או בהסדר ניגוד העניינים שלו ודרכי אכיפתו. בפסק הדין נקבע בדעת רוב (מפי ממלא מקום הנשיא פוגלמן ובהסכמת הנשיאה (בדימ') חיות, והשופטים עמית, ברק-ארז, ברון (בדימ') וגרוסקופף) כי בחוקקה את תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, עשתה הכנסת שימוש לרעה בסמכותה המכוננת, מאחר שהחלתו המיידית של התיקון היא פרסונלית ולא כללית. מרבית שופטי הרוב קבעו כי חקיקת התיקון נועדה לשרת תכלית פרסונלית מובהקת – קידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה והסרת כבלי המגבלות המשפטיות שחלו עליו, בשים לב להליך הפלילי המתנהל נגדו. נפסק כי על תכלית זו ניתן ללמוד, בין היתר, מאמירותיהם המפורשות של חברי הכנסת בהליך חקיקת התיקון; מכך שהתיקון הונח על שולחן הכנסת מיד לאחר שהוגשו עתירות בעניין נבצרותו של ראש הממשלה וחקיקתו הסתיימה זמן קצר לפני מועד הגשת התגובה לעתירות אלה; מתחולתו המידית של התיקון; ומדבריו המפורשים של ראש הממשלה זמן קצר לאחר שאושר התיקון בכנסת. השופטת ברק-ארז סברה כי תיקון מס' 12 הוא תיקון פרסונלי מאחר שהוא חל על ראש הממשלה במועד שבו זהותו כבר ידועה, כאשר מתנהל הליך פלילי בעניינו וישנן עתירות תלויות ועומדות להכרזה על נבצרותו. במצב דברים זה, לגישתה, יש לראות בתיקון ככזה שנתפר למידותיו של ראש הממשלה, ודי בכך. על כן, קבעו שופטי הרוב כי הסעד המתאים הוא דחיית המועד שבו ייכנס התיקון לתוקפו, ובכך יינתן מענה לעיקר הפגם הפרסונלי שנפל בו.  מנגד השופטים נ' סולברג, ד' מינץ, י' אלרון, י' וילנר וא' שטיין סברו כי דין העתירות להידחות. מפגיני המחאה – כוח קפלן הגיבו לפסיקת בג"צ: "טוב עשו השופטים שדחו את החוק לכנסת הבאה. מדובר בחוק פרסונלי ועלוב שמסמל יותר מהכל את השנה האחרונה: עיסוק אובססיבי של נתניהו בעצמו ולא באזרחים. למדינת ישראל מגיעה הנהגה שלא עסוקה בחקיקה למען עצמה ובהבטחת שלטונה, אלא הנהגה שדואגת לאזרחים, לביטחון, לכלכלה, כזאת שעוסקת בחיים עצמם של האזרחים ולא של נתניהו".