אין זה סוד כי היחסים בין ישראל לארצות הברית מהווים במידה רבה את סוד עוצמתה של ישראל. לצד תמיכה בישראל בזירה הבינלאומית ישראל מקבלת מארה"ב סיוע צבאי חיוני. להבדיל מהסיוע הפוליטי התלוי במידה רבה בממשל האמריקאי, כלומר בנשיא, הקצאת הסיוע הצבאי טעונה את אישור הקונגרס. מפת האינטרסים המורכבת ממילא מסתבכת עוד יותר בשנת בחירות. מחד, מתמודדים אמריקאים מעוניינים בקול היהודי, הסיוע הביטחוני הוא למעשה מערכות נשק המיוצרות בארה"ב ומהווים דרך לקדם את התעשייה האמריקאית. מנגד, חברי קונגרס רפובליקנים לא יתנדבו לתמוך בנשיא מהמפלגה הדמוקרטית  ועלולים לנקוט בעמדות לעומתיות לממשל ואילו המפלגה הדמוקרטית אינה עשויה מקשה אחת וחברים בה משמאל עלולים להתנגד לתמיכה בישראל אם יחשבו כי תמיכה זו מנוצלת לרעה.

חברי קונגרס כגון אנדרה קארסון מהאגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, הביעו לאחרונה דאגה מהאפשרות לפיה ישראל משתמשת בכספי הסיוע האמריקאי לפגיעה בזכויות אדם בעזה. קארסון הביע כבר בעבר חשש כי מעשי ישראל בגדה, כגון הירי בעיתונאית אל ג'זירה שירין אבו עקלה במאי 2022 מהווים הפרה של חוק לייהי האמור. מקרה מטריד נוסף, היה הריגתו של האזרח הפלסטיני ממוצא אמריקאי בן ה 78 עומר אסאד בידי חיילי גדוד נצח יהודה. הריגה שמשרד החוץ האמריקאי הגדיר במונח העדין "מטרידה"  ואילו צה"ל, בעקבות תחקיר פנימי הצביע על כשל מוסרי מצד החיילים בשטח. בחודש מאי האחרון חברת הקונגרס בטי מקולם יצאה בהודעה לעיתונות בקריאה למניעת מימון אמריקאי למעשי הכיבוש הישראלי בשטחי הגדה המערבית. היא אמרה אסור שאפילו דולר אמריקאי אחד ישמש להפרות זכויות אדם, הריסת בתים, וסיפוח שטחים פלסטינים. כל זאת עוד לפני מלחמת אוקטובר האחרונה. חברת הקונגרס אף החלה בהליכי חקיקה בתמיכת 16 חברי מפלגה דמוקרטים בדבר איסור מימון פעולות ישראל בגדה כיוון שהן מהוות הפרת זכויות אדם לפי חוק לייהי. לאחרונה היא סירבה להשיב האם היא תנסה להרחיב את תחולת החוק (שעדיין לא התקבל) גם לשטחי עזה.

לאחרונה, בנאום בקונגרס, הסנטור האמריקאי ברני סנדרס תיאר את המצב הקשה ברצועת עזה וגרס שאיננו יכולים להתעלם עוד מהמשבר ההומניטרי שם וכי על ארצות הברית לדרוש מישראל שמירה על זכויות האדם ברצועה. עם זאת, ברני סנדרס וחמישה דמוקרטים אחרים הביעו תמיכתם בתוכנית הסיוע של ביידן בסך 106 ביליון דולר לישראל, אוקראינה, ושאר בנות ברית של ישראל וזאת בתנאי סכום דומה יוקצה לנושאי רווחה שונים בארצות הברית.

הממשל האמריקאי מודע היטב לבעיית זכויות האדם בשטחים ועוד יותר מכך למצב המתהווה ברצועת עזה כיום. בהתאם, בתחילת המלחמה נשלחו לישראל ציוותי מודיעין אמריקאי, כולל רחפנים, במטרה מוצהרת לאיתור החטופים. יש הטוענים כי מטרתם האמיתית של כוחות אלה הייתה לאתר מטרות צבאיות של החמאס כך שישראל תתקוף אותן בדיוק רב יותר ותימנע מפגיעה באזרחים.

עד כמה האיום בהגדרת פעולות ישראל בגדה ובעזה ככאלו המונעות סיוע לפי חוק היילי ממשי? קשה לדעת. בסתיו 2022 עצר ה FBI את אימוניו של קצין המשטרה ההודי טאהיר אשרף בהאטי כיוון שניהל מתקני מעצר וחקירות בעינויים בג'אמו וקאשמיר. האם ישראל תזכה ליחס דומה בשנת בחירות כאשר המתח הבין גושי מתבטא במקומות ואופנים שונים ברחבי הגלובוס? האם ארה"ב תקשה על בת בריתה כנגד האיום האיראני בצורותיו המגוונות בתימן, עיראק, כורדיסטאן, סוריה ולבנון על אינטרסים מערביים ממשי מאי פעם? כיצד תוכל ארצות הברית לגבש מענה לציר הרשע הרוסי, סיני איראני, צפון קוריאני מבלי להפוך לאחת מהן?

ושאלה חשובה יותר לעצמנו, האם אנו ניתן לכיבוש להפוך אותנו למדינה הפועלת באמות מידה של מדינות ציר הרשע, היש תועלת במעשי העוול שההתנחלות מביאה?