.

סרטי מסע, מה שמכונה 'רוד טריפ', הם בידור זול ומהנה. לא משנה כמה טיפשיים או פראיים הם הופכים להיות, תמיד מפתיע לצפות בהם. יש שיגידו שהכל כבר נעשה ובוצע, אבל לסרט "סעי בובה" של אית'ן כהן יש יותר כישרון מרובם. הסרט הוא חווית צפייה מענגת, בעיקר בגלל שזהו הפיצ'ר הראשון שכהן כתב וביים בלי אחיו (ג'ואל כהן). התוצאה מצחיקה לרוב, כשהעלילה והדמויות מסקרנות מספיק כדי לשמור על מעורבות והזדהות הצופים לאורך כל הדרך. חשוב לציין כי, זה בהחלט לא הסרט החזק ביותר של האח/ים כהן, אבל הוא מובל על ידי משחק מעולה של ג'רלדין ויסוואנתן ותסריט נהדר.

מריאן (ויסוואנתן) היא הדמות שאפשר להזדהות איתה ולהבין אותה הכי הרבה. היא גם הדמות היחידה שמגיבה בצורה הנכונה לכל מה שמגוחך בסרט – ובכוונה תחילה. מריאן שעוברת מסע אמיתי לאורך הסרט, והופכת ממישהי שאינה פתוחה רגשית או מינית, למישהי שמחליטה לזרום. זה, במידה רבה, הודות לחברתה, ג'יימי (מרגרט קואלי).

ויסוואנתן ("חינוך רע") תמיד נהדרת באיזון בין הומור, סרקזם ודרמה רגשית, והיא נעה במומחיות בין כל התכונות האלה במהלך הסרט. הדמות של קואלי לא מביאה הרבה עומק, ויש שיגידו כי נכתבה בצורה סטריאוטיפית, רק כדי להציג את הצד הפרוע של הדברים בפני מריאן. זה עשוי להיות קצת מוגזם כשמבינים שאין לה יותר מדי סיפור רקע, והמשחק של קואלי הוא יותר יפה וסקסי מאשר עמוק ומלא רגש. כמובן, זה לא אומר שקואלי לא מקבלת כמה צחוקים טובים ורגעים מהנים. היא טובה למדי בסצנות שלה עם ויסוואנתן.

"סעי בובה" הוא בסופו של דבר חוויה שלוקחת אותנו למסע מהימן, ולפעמים מרתיע, אך שגם נופל באמינותו בכמה מקרים. כהן ניסה ליצור בשיתוף אשתו – טרישה קוק, רעיון קצת אבסורדי, גס ופרוע, אבל יש פערים סגנוניים ובחירות עריכה קצת מפוקפקות, שמעכבות את הסרט מלהגיע למלוא הפוטנציאל שלו.

"סעי בובה" הוא אמנם 84 דקות של מגניבות, אבל זה מרגיש לעיתים מעט ארוך. החוויות המגוונות והמשכנעות של ג'יימי ומריאן מונעות ממנו ליפול לתוך דמיון מופרז. יחד עם זאת, הרומנטיקה הקווירית שבמרכז הסרט הייתה יכולה להיות הרבה יותר משכנעת, ובמקום זאת משקיע את העלילה בהצגת אירועים מוזרים או גסים, אך בצורה מענגת ומשעשעת.

תפקידים קטנים יותר, אך עם זאת בלתי נשכחים, בגילומם של מאט דיימון ו-פדרו פסקל סוללים את הדרך לכמה מהרגעים המסקרנים והבלתי תלויים בסרט, שבוודאי גורמים לצחוק הצופים מספר פעמים. אם כי רוב ההתרגשות של הסרט נובעת מהטיפשות שמחלחלת לכל דבר. "סעי בובה" הוא לא לגמרי סרט מסע טיפוסי, אבל יש לו את המאפיינים של אחד כזה. יש בו הרבה שטויות, ואולי לא מתאים לכולם (בטח שלא לילדים), אבל זה גם מה שמניע את הסרט – בעיקר עד סופו המשעשע.

"סעי בובה" | "Drive-Away Dolls" – עכשיו בבתי הקולנוע.
(function(d, sc, u) {
var s = d.createElement(sc), p = d.getElementsByTagName(sc)[0];
s.type = 'text/javascript';
s.async = true;
s.src = u + '?v=' + (+new Date());
p.parentNode.insertBefore(s,p);
})(document, 'script', '//cf.bstatic.com/static/affiliate_base/js/flexiproduct.js');