הצפייה ביצירה החדשה "פנים לבנות" במהותה, הזכירה לי במקצת את היצירה הקודמת "זעם" שאף היא עסקה בפנים השונות של האלימות המסעירה את חיינו. תמיר גינץ, המנהל האמנותי, המייסד והכוריאוגרף של הלהקה, הוא יוצר ריגשי המגיב לאירועים המתרחשים בחברה. גם ביצירה החדשה, גינץ יוצא כנגד אלימות, שנאה, רוע, השפלה ופגיעה המקיפים אותנו כחברה ישראלית. אנשים חווים "הלבנת פנים" (מקור המונח העברי הוא בכך שכאשר אדם חווה עלבון הוא מחוויר ופניו הופכות ללבנות) ברשתות החברתיות ובאינטראקציות חברתיות כדרך ענישה על שחשבו אולי אחרת. גינץ מציג את התסכול באופן הפיזי ביותר שניתן, עם רקדנים המתמסרים לתחושות באופן טוטלי.

גיל נמט שיצר את המוזיקה והווידיאו ארט ל"פנים לבנות" הפיק פס קול ייחודי המייצר אפקט של פחד מטריד. ברקע, על המסך הענק מוקרנים תקריבים של פנים וחלקי גוף. כל אלו משתלבים בעבודת הגוף הדרמטית והעוצמתית. אי אפשר להתעלם מהתלבושות שעיצבה עמליה יקיר. גברים ונשים לובשים מחוכים מעל לבגדים – האם הם מרמזים על שאיפה לשוויון או לביטול היחיד הפרטי?

"ב"פנים לבנות" נמשכתי לחקור את היחסים שבין פוגע לנפגע, את המקום שבו הגבול מטשטש וגורם לאדם אחד לפגוע באדם אחר, אפילו בכוח המילה בלבד. מסקרן אותי בעבודה הזו לנסות ולבטא את מה שזה עושה לי בנימי הגוף. בחרתי לעבוד עם ווידאו ארט ומוזיקה מקורית, שניהם פרי שיתוף פעולה עם האמן הבאר שבעי גיל נמט שמעורר בי השראה גדולה" אומר גינץ . "בנוסף, לאחר פרוץ המלחמה חשבתי מה היצירה שתגרום לקהל התרוממות נפש במופע שלנו ו"גנאווה" של נאצ'ו דואטו הייתה מיד הבחירה האולטימטיבית בעיני. נאצ'ו הוא כוריאוגרף מהיוקרתיים בעולם ולהביא יצירה  שלו לקמע זו משימה מאתגרת מאד מכל הבחינות. היצירה הועלתה על ידי להקות המחול המובילות בעולם. פניתי אליו ושיתפתי אותו במהמורות שלנו בצל המשבר הגדול בארץ. במחווה מרגשת של אמון ואהבה נאצ'ו העניק לי "במתנה" את היצירה למען להקת המחול קמע, לקהל שלנו, מתוך רצון להביע שותפות גורל אתנו".

GNAWA של נאצ'ו דואטו היא הומאז' לסביבת חייו של הכוריאוגרף הספרדי, ולנסיה שבספרד ומדינות הים התיכון ומאפייני מקצביהן. היצירה של דואטו מלווה במוזיקה ספרדית וצפון אפריקאית. GNAWA היא מוזיקה ריתמית דתית המשלבת שירה פולחנית עם מוזיקה וריקוד מסורתיים. המוזיקה מבוצעת בלילות המוקדשים לתפילה ולריפוי בעיקר במרוקו. במהלך המופע, נכנסים הרקדנים עם פנסי נרות המונחים כגדר קדושה המפרידה בין קודש לחול.

"פנים לבנות" מרכז סוזן דלל ת"א, תאריכים: 1.4.24; 2.4.24