אלפי אופנוענים יצאו הבוקר מחוף הכרמל ורכבו יחד במסע דרומה אל מתחם הנובה – חניון רעים, כשבדרך ביצעו עצירה וסיור בכיכר החטופים בת"א. האופנובה הוא מסע תמיכה והחלמה ולמען החטופים, הנרצחים והשורדים. במתחם הנובה התקיים טקס הסיום בו הופיעו הזמרים עומרי גורן ועידן יניב.

שורדת השבי מורן סטלה ינאי: "אני לא מאמינה שאני עומדת פה ומדברת איתכם. אני לא מאמינה שחזרתי לכאן. לפעמים אני לא מאמינה שחזרתי. כשהייתי שם לא הצלחתי להאמין כל יום שאחזור, אבל אחרים האמינו, אתם האמנתם וזה התגשם. לכן אני מאמינה שמי שעדיין שם, מי שעדיין בגיהינום של עזה עוד יחזור. לפני חצי שנה בשבת בבוקר, נתפסתי פה. הם הכניסו אותי לרכב וחטפו אותי לעזה. חצי שנה מאז שהנהג הסתובב, הסתכל עליי ואמר לי Welcome to GAZA"" ואני כאן איתכם. ואתם כאן ואנחנו רגע לפני חג החירות ועכשיו כל מה שחשוב זה שכולם יצאו. שכולם יצאו הביתה לחופשי, שכולנו נצא לחופשי. כשיצאתי לא הבנתי את המבטים של כולם. לא הבנתי שהמבטים זה לראות נס גלוי. כשחזרתי לא הבנתי את זה. אבל עבר חודש, ועוד חודש, והנס הזה לא חזר. ואנחנו זקוקים לנס גדול. אני יכולה לספר לכם שלמי שיחזור יקח הרבה זמן להבין מה קרה, יקח הרבה זמן,, אבל הם יראו את המבט, ההתרגשות, השמחה והדאגה והם יבינו ורק שיקרה נס כבר.

קוראים לנו שורדים, השורדים של הנובה, השורדים של השבי, השורדים של המלחמה, אבל אנחנו מי שכאן, מי שעבר את זה, אנחנו מחלימים ולא שורדים.

מי ששם במנהרות הם השורדים והגיבורים אבל אי אפשר לחשוב שיש להם עוד זמן אין להם הם צריכים לעבור משורדים למחלימים, משבויים לחופשיים, הם צריכים להיות איתנו. אני שולחת להם את החיזוק הכי גדול שאני יכולה והלוואי שהם שומעים אותנו".

אילן דלאל, אביו של החטוף גיא גלבוע דלאל: "אני אילן, אבא של גיא גלבוע דלאל, שלפני 189 ימים הגיע לכאן למתחם הזה יחד עם עוד חברים ואלפי אנשים יפים שבאו לרקוד, לחגוג את החיים ולפזר אהבת חינם. הם היו בגן עדן עד שהגיע אליהם הגיהינום והאושר העילאי הפך לפחד מוות. גיא הגיע למסיבה עם עוד שלושה מחבריו. אף אחד מהם לא חזר הביתה. רון צרפתי ועידן הרמתי זוג טרי אוהב נרצחו ביחד כשניסו להתחבא מהמחבלים.

גיא שלי ואביתר דוד, חברו מגן הילדים, נחטפו יחד ומצאו עצמם באותה מנהרה בעזה כפותים ומפוחדים בחושך כפי שנראו בסרטון שפורסם כבר בצהריים של ה7.10. מאז אין לנו מידע לגבי מצבו ולגבי מצבם של עוד הרבה חטופים שנמצאים ממש כאן מרחק קצר מאיתנו.

בעוד שבוע וקצת, אנחנו אמורים לשבת מסביב לשולחן הסדר בחג הפסח, חג החירות. איך יהיה אפשר לשבת לשולחן החג כשהאהובים שלנו נמצאים במנהרות? איך עם ישראל יכול לחגוג את החג כש133 מבניו ובנותיו נמקים בשבי חמאס בלי אוכל, שתייה ותנאים בסיסיים כבר 189 ימים?

זהו, זה העת לחירותם. רק איתם נוכל לציין את חג החירות. רק איתם נוכל לשמוח הגיע הזמן לגאולת עמנו לכבוד החג.

המסע שעשיתם היום לכאן מסמל את אחדות העם בדרישה לשחרור החטופים. אתם הכח שלנו להמשיך עד שכולם חוזרים הביתה. שום דבר לא חשוב יותר מפדיון שבויים".

איתי וילנר, נציג ניצולי הנובה: "המסע הזה הוא למען כל אלה שלא הצליחו לחזור הביתה ובשבילנו ובשביל כולנו, לסגור את המעגל הזה, משפחות שכולות ומשפחות חטופים, משפחות מהצפון ועד אילת נמצאות כאן היום וחולקות כבוד".

סתיו קיפר, אחות של סביון חן קיפר שנרצחה ב07.10: "העולם כולו הפסיד את 400 הנשמות שנרצחו כאן בנובה, אני מבקשת לציין בשם כל המשפחות השכולות גם את 800 המלאכים הנוספים שנרצחו ביום ההוא, מאות החטופים ובני משפחותיהם, גם את שורדי המסיבות שהצליחו להימלט מהתופת, כולנו נצעד את החיים