למרות הצהרותיו של נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד בדבר יכולת העמידה של ארצו בפני הגזירות הכלכליות המוטלות עליה, נראה כי, למרות עתודות הנפט הגדולות שברשותה, איראן מתקשה יותר ויותר להתמודד עם הסנקציות

מאת נמרוד זגגי

כמה חודשים לאחר החרפת הסנקציות על איראן, נראה כי הלחץ מתחיל לעשות את שלו: מייד לאחר הכרזת האיחוד האירופי על הצטרפותו לסנקציות נגד תעשיית הנפט האיראנית, פתחו באיראן במסע תעמולה שנועד להוכיח שאיראן אינה מושפעת יתר על המידה מצעדים אלה. כך במהלך החודשים האחרונים, הופיעו כתבות שונות באמצעי התקשורת באיראן שנועדו להראות שאיראן אינה מושפעת מצעד זה וכי אירופה היא זו שתשלם את המחיר של הטלת החרם. בכירים במשטר ובתעשיית הנפט האיראנית, מיהרו להצהיר כי איראן תוכל במהרה להשלים את חלקו של השוק האירופי על ידי ייצוא למדינות באסיה דוגמת יפן, הודו וסין.

על מנת ולהוכיח את חוסנה הכלכלי למרות הסנקציות, איראן לא חיכתה למועד החלת הסנקציות ביולי אלא הודיעה כבר במהלך החודשים האחרונים על הפסקת ייצוא נפט גולמי למדינות שונות כאשר האחרונה שבהן הייתה יוון (שכשליש מהנפט שלה יובא מאיראן). אלא שלמרות כל זאת, נראה כי לאיראן תהיה בעיה רצינית להסתמך על "חזית הנפט האסייתית".

ראשית, חרם הנפט האירופי יחד עם ניתוקה של איראן ממערכת סליקת האשראי של חברת סוויפט, הביא לכך שעל מנת לבצע חלק מעסקאות הנפט שלה, נאלצת המדינה יותר ויותר לערוך עסקאות בארטר (סחר חליפין). למשל, בתמורה ליבוא נפט איראני, שולחת פקיסטאן אורז לאיראן. הסדר דומה מקיימת איראן גם עם סין. בהקשר זה, הצהיר נגיד הבנק המרכזי האיראני שלמרות שארצו יכולה לבצע סחר חליפין עם מדינות אחרות בהילכים אחרים זולת הדולר האמריקני, מדינות העולם יכולות לסחור עם איראן בזהב או אפילו במטבע המקומי. להודו, שאליה מייצאת איראן נפט בהיקף של כ-12 מיליארד דולר בשנה, הציע נגיד הבנק האיראני כי בתמורה לנפט איראני, היא תספק חיטה.

כיום, איראן סוחרת בנפט שלה במטבעות זרים דוגמת היין היפני והרופי ההודי, אולם, ככל שתתגברנה הסנקציות כנגדה, יהיה לה קשה יותר ויותר להמשיך לסחור בצורה זו. בהתחשב בעובדה שכשמונים אחוזים מעתודות מטבע החוץ של איראן מגיעות ממכירות הנפט, הבעיה העיקרית שלה כרגע היא להשיג ולהעביר מטבע חוץ לתוך המדינה. 

בנוסף, לאיראן יש קשיים לשנע את הנפט  ללקוחותיה האסייתיים: בתחילת אפריל הודיעה אחת מחברות הביטוח הימי הגדולות בסין כי תפסיק לבטח את מיכליות הנפט האיראניות. אל החברה הסינית הצטרפו גם חברות ביטוח אירופיות ויפניות שהפסיקו או הגבילו את השירותים שאותן הן מספקות לחברות ספנות איראניות.

אולם הפגיעה הקשה ביותר באיראן עוד צפויה להגיע בהמשך: בשבועות האחרונים הודיעו יפן, סין, דרום קוריאה והודו, לקוחותיה העיקריים של איראן בשוק האסייתי, כי הן מורידות את שיעור יבוא הנפט הגולמי מאיראן. הודעה זו הצטרפה להצהרותיהן של חברות נפט מסרי לנקה, טאיוואן ומלזיה כי גם הן מפחיתות את היקף עסקיהן עם איראן. אישור חלקי לפגיעה זו בשוק הנפט האיראני הגיע מפיו של מוחסן קמסרי, האחראי למסחר הבינלאומי של חברת הנפט הלאומית האיראנית , שהודה בשבת האחרונה כי יפן אכן הפחיתה מכמות הנפט שאותו היא מייבאת מאיראן.

אם כן, למרות הצהרותיה ולמרות הניסיונות להראות שהסנקציות המוטלות על המדינהה לא מהוות מטרד משמעותי לדידה, נראה כי המשטר האיראני, כמו גם כלכלת המדינה ומוסדותיה, ניצבים בפני אתגרים קשים שאותותיהם כבר ניכרים בשטח. לא מן הנמנע כי אחד הסימנים לקשיים אלה הוא הסכמתה של איראן לשוב לשולחן הדיונים בסוגית תכנית הגרעין שלה, בשיחות שתחלנה השבוע באיסטנבול.