הוראות חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה והוראות חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קובעות כי ימים אלו נחשבים כימי עבודה רגילים במשק.  קיימים מקומות עבודה, בהם נחתמו הסכמים קיבוציים עם ההסתדרות אשר קבעו כי ימים אלו יוגדרו כ"ימי בחירה

עו"ד נעמי לנדאו, מומחית בדיני עבודה

 הוראות חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה והוראות חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קובעות כי ימים אלו נחשבים כימי עבודה רגילים במשק.

כמו כן, הוראות חוק יום הזיכרון, מאפשרות לעובד שיש לו קרוב משפחה שמוגדר כחלל מערכות ישראל, להיעדר ממקום העבודה ביום זה, ועל המעסיק לשלם לו שכר עבודה בגין יום ההיעדרות כאמור. על פי הוראות החוק, מוגדר קרוב משפחה, כהורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.

בדרך כלל, רוב מקומות העבודה במשק נוהגים לסיים את יום העבודה ביום הזיכרון, בשעה מוקדמת יותר, וזאת ככל הנראה עקב סמיכות הזמנים ליום העצמאות ועקב הוראות חוק יום העצמאות, הקובעות כי זהו יום שבתון לכלל העובדים במשק. לכן נראה, כי קיצור יום העבודה ביום הזיכרון, נובע מהעובדה כי מועד סיומו הוא גם מועד תחילתו של יום העצמאות.

בנוסף להוראות חוק אלו, מגדירות הוראות חוק חופשה שנתית את הימים הללו ו– 40 ימים נוספים כ"יום בחירה". כלומר, העובדים רשאים להיעדר ממקום עבודתם במהלך יום השואה ויום הזיכרון, בכפוף לכך שהודיעו למעסיקם 30 ימים לפני כן. בגין היעדרות זו כאמור ישולם להם שכר, בתמורה לקיזוז יום חופשה מיתרת ימי החופשה הצבורים לזכותם.

קיימים מקומות עבודה מסוימים, חלקם במגזר הציבורי, בהם נחתמו הסכמים קיבוציים עם ההסתדרות אשר קבעו כי ימים אלו יוגדרו כ"ימי בחירה", ועל ידי כך אפשרו לעובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי, לבחור האם רצונם להגיע לעבודה כרגיל בימים אלו, או להיעדר ממקום העבודה תוך תשלום שכר בגין יום עבודה כאמור וזאת מבלי שיקוזז להם יום חופשה מיתרת ימי החופשה הצבורים לזכותם במקום העבודה.