לטענת המדינה, עומדת לה הגנת "פעולה מלחמתית" והריסת הלולים התחייבה מצורך צבאי להרוס מנהרות שנחפרו תחתיהם. השופט: יש להצטער על בעלי החיים שקיפחו את חייהם, על רכוש שאבד, וכמובן על אזרחים שספגו פגיעה קשה בקניינם ובעמל כפיהם. אולם לא מדינת ישראל היא הנמענת הנכונה של התרעומת

מאת אבירם זינו

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע, כי לישראל אין חובת פיצויים בנזיקין שנגרמו כתוצאה מ"מבצע גשמי קיץ" ב-2006. פסק הדין של השופט פרידלנדר דן באופן פנוראמי במספר הבטים של הסוגיה, שבמסגרתה הוגשו וצפויות להיות מוגשות תביעות רבות, בעקבות המבצע ובכלל. בנוסף לזווית הנזיקית הסטנדרטית – פסק הדין דן גם בפיצויים בגין פגיעה בקניין במשפט הבינלאומי ההומניטארי ובפיצוי לפנים משורת הדין. השופט הציע לתובעות להפנות את תביעתן כלפי המחבלים וממשלת החמאס.

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה של חברת מסרי גבון וחברת הפרחים לאפרוחים, שבבעלותן לולים הרשומים ברצועת עזה. החברות תבעו 8 מיליון שקל מהמדינה. לטענתן, ב-16 וב-19 לאוגוסט 2006 נפגעו הלולים כ"תוצאה מהפצצות מהאוויר ו/או פעולות קרקעיות של כוחות צה"ל", ולאחר מספר ימים, הם נפגעו שוב על ידי דחפורים של כוחות הביטחון וכניסת כוחות צה"ל לרצועה. לטענתם, "לא היה כל צידוק מבצעי להריסת הלולים, לפיכך אין תחולה לסייג לאחריות המדינה בנזיקין בהקשר של פעולה מלחמתית".

המדינה טענה מנגד כי אכן עומדת לה הגנת "פעולה מלחמתית", וכי הריסת הלולים התחייבה מצורך צבאי להרוס מנהרות שנחפרו תחתיהם.

השופט ציין בהחלטתו, כי הלולים נהרסו כתוצאה מ"פעולות מלחמתיות" לשם הריסת המנהרות תחתם, שיועדו לפעילות עוינת נגד ישראל ולכן קמה למדינה ההגנה הנדרשת מפיצוי. השופט אף ציין כי, "ייאמר כי הפעולות לא בוצעו ברשלנות. יש להצטער על בעלי החיים שקיפחו את חייהם, על רכוש שאבד, וכמובן על אזרחים שספגו פגיעה קשה בקניינם, בפרנסתם ובעמל כפיהם. אולם לא מדינת ישראל היא הנמענת הנכונה של התרעומת. יוליכו נא התובעות את תרעומתן, ואת דרישתן לפיצוי, אל נמעניהן הנכונים; קרי- אל המחבלים, שולחיהם ועוזריהם- האחראיים לחפירת המנהרות; ואל המשטר השורר באזור חבל עזה- שהתנהלותו קלעה את התובעות, לכף הקלע של פעולה מלחמתית".