הורים רבים משדרים לילדיהם מסרים כפולים הגורמים בלבול רב ולחוסר הבנה של מהו טוב ומהו רע. שבע  עצות מה עושים כדי להתמודד. 

מאת: שרה נייס

כולנו גאים בילדים החכמים והנבונים שלנו. מתברר, שרובם נבונים עד כדי כך, שקשה מאוד להסתיר מהם מסרים כפולים גם אם ננסה לטשטש אותם בתירוצים שונים. למשל, לומר לילד "אני סומכת עליך", אך בפועל לא לתת לו שום אחריות, זה מסר כפול. הילדים עם חושיהם המפותחים, רואים, שומעים ומרגישים אותנו באופן כזה שכדאי לנו להיות ערים ומודעים למה שאנחנו אומרים, עושים ומשדרים להם, באופן עקיף וגם  ישיר.

האמירה "אתה מתנהג בדיוק כמו אבא/אמא שלך" היא מאוד נכונה, ומתארת בדיוק את טענתנו. ילדים מחקים את הוריהם. כך שהתשובה לשאלה "איפה למדת להתנהג כך?" טמונה לעיתים קרובות בתוך הבית שבו הם גדלו; ביחסים בין ההורים לבין עצמם, בין ההורים להוריהם, לחבריהם וכן בין ההורים לילדיהם. הכול מתחיל במשפחה.

שימו לב, כמה מההתנהגויות שלכם הן גם ההתנהגויות שראיתם, חוויתם או לקחתם מבית אבא ואמא שלכם.

הורים אומרים פעמים רבות "אני רואה את עצמי עושה בדיוק כמו אמא שלי" (זאת, על אף שהבטחתי לעצמי לא להיות כמו אמי, ולא לנהוג כמוה מתברר ש"אני פדנטית כמו אימא שלי"; "אני יקה כמו אבא שלי…").

זו הסיבה שאם אנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו ערכים, הרגלים, מנהגים, כדאי שגם אנחנו כהורים נתנהג על פיהם ולא רק נדבר עליהם. כלומר, יש סיכוי טוב שהורים שמכבדים את הורים ואחרים, גם הילדים שלהם יכבדו אותם ואחרים;  כך גם הורה שעושה פעילות גופנית, יש סיכוי רב יותר שגם בנו ובתו יהיו פעילים מבחינה גופנית. בבית שקוראים בו סביר שהילדים גם יקראו. בית שאוכל אוכל בריאות, גם הילדים יאכלו אוכל מזין.

יש סיכוי אמרתי. כי ייתכן שהילדים יבחרו אחרת, וגם את זה צריך לכבד. הילד לא אוהב לקרוא, אך אוהב מוזיקה, זה בסדר גמור. אנחנו נותנים כבוד לבחירה של הילד, כי אנחנו סומכים עליו!

הדברים עובדים גם מן הכיוון ההפוך. הורים שצועקים, מכים, משקרים, לא מכבדים זה את זה או את הזולת, לא יכולים לצפות מילדיהם להימנע מהתנהגות דומה. מדוע? כי ההורים הם המודל המשמעותי ביותר עבור ילדיהם, ופעמים רבות הם אף 'עולים' על הוריהם בהתנהגותם הלא רצויה. הורה אומר  "נכון, אני מדי פעם משקר/צועק/מקלל, אבל הבת/הבן שלי עושה זאת כל הזמן".

 יקח דוגמה נפוצה ביותר למסר כפול: "אסור לשקר".

לצערנו, איך שלא נסתכל על הביטוי הזה, זוהי אמירה המבוססת על השקר עצמו, וילדים קולטים את המסר. לומר לילד "אסור לשקר" ובאותה נשימה לומר לו "תגיד שאני לא בבית", זה מסר כפול שמחנך את הילד לשקר, וגורם לבלבול פנימי: האם לשקר זה בסדר או לא בסדר? והגרוע מכול "אמא שלי שקרנית".

מדוגמה זו אפשר להמשיך לעוד עשרות דוגמאות מחיי היום-יום.

 שבע עצות – מה עושים כדי להתמודד?

1. בדיקת ערכים – כדאי לערוך רשימה של הערכים החשובים שעל פיהם נרצה לחיות ולהתנהל. הרשימה תהיה שונה מבית אחד למשנהו על-פי ערכיו. חשוב לדעת כי על-פי הערכים שנקבעו ייקבעו החוקים בבית. למשל, התחשבות בזולת, זה להודיע שמאחרים, וזה יהיה גם החוק לגבי כולם, הורים וילדים.

2. הזדמנות – הצורך ללמד את הילדים דרך ארץ מרענן את הערכים הטובים שעליהם גדלנו, ומאפשר גם לנו לחדול מהתנהגות שלילית שאימצנו לעצמנו שאותה לא נרצה להעביר הלאה לילדינו. למשל, לנהוג בזהירות ולא בפראות, לזרוק אשפה רק במקום המיועד לכך במקום להשליך בסביבה ללא אבחנה, לא לקטוף פרחים, ועוד.

3. מודל לחיקוי – אתם המודל לחיקוי עבור הילדים. זכרו שהעיניים של ילדיכם עוקבות אחריכם כל העת. גם אם הם אינם לוטשים עין אליכם, הם מאזינים, חשים, והם יודעים הכול, כל רגע וכל שעה. כך הם לומדים לחקות אתכם. תנו להם דוגמה ראויה ומכובדת, למשל, אל תידחפו בתור, כבדו את הקשישים, כדי שהם עצמם יהפכו לבני-אדם ראויים.

4. עקביות – אם החלטתם על מזון בריאות בבית, היצמדו להחלטה זו בכל מחיר, גם אם זה לפעמים לא נוח. הימנעו מלהכניס הביתה חטיפים לא בריאים לשעת חירום, גם אם נדרש מכם לעמוד שעתיים במטבח להכין  תחליפים.

5 לעצור – לפני כל הכרזה או אמירה כדאי לעצור ולחשוב. האם מה שאני עומד לומר עלול להרחיק אותי מהמטרה שלי כהורה. האם לקלל את הנהג החצוף ש"חתך" אותי בכביש יהיה נכון אם אני רוצה ללמד סובלנות וסבלנות.

6 גמישות – חשובה העקביות אך לעיתים דרושה גם גמישות. אם אין ברירה ויש לנהוג באופן חריג ובניגוד לערכים החשובים לנו, יש להיות גלוי ולומר לילד, "בדרך-כלל אנחנו מקפידים לא לאכול אוכל מן הסוג הזה, אך היום אין לנו ברירה". "בדרך-כלל הולכים לישון ב-20.00, אך היות שהערב יש לנו אורחים אפשר ללכת יותר מאוחר".

7. כבוד – לעיתים הילדים בוחרים ערכים שונים משלנו, ועלינו לכבד את בחירתם כל עוד היא אינה גורמת עוול לאחרים. נניח שספורט הוא ערך שחשוב לנו, אך לא נכפה אותו על ילדינו, ונכבד את הערכים שלהם. וכן, חשוב לומר את זה בגלוי: "הייתי רוצה שתעשה/תעשי פעילות ספורטיבית, אך אני מכבד את הבחירה שלך".

הכותבת: מאמנת אישית ומשפחתית ומנחה קבוצות הורים, חברה בצוות המטפלים של "מה הבעיה", ייעוץ פסיכולוגי מיידי בטלפון ובסקייפ.