Skip to content

למה צריך להכין קרקע פורייה לפרובוקציות פוטנציאליות?

למה לקחת תלמידים להצגה "גטו"? למה לבקש מאוהדי בית"ר לציין לפני משחק כדורגל את יום מותו של רבין? הרי התוצאות יכולות להיות מבישות ומביכות לכולנו. מאת דני סידס
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

למה לקחת תלמידים להצגה "גטו"? למה לבקש מאוהדי בית"ר לציין לפני משחק כדורגל את יום מותו של רבין? הרי התוצאות יכולות להיות מבישות ומביכות לכולנו. מה, צריך בכוח? זאת הדרך היחידה להנציח אירועים חשובים במדינה? כי כתוב בפרוטוקול? כי זה מה שנהוג?

מאת דני סידס

לפעמים אני שומע בכי של תינוק במקום ציבורי, ואז יש כמה ששואלים בתסכול – מדוע להביא תינוקות למקום כזה ולהפריע לסובבים? פעם אחרת אני קורא שאוהדי בית"ר ירושלים מפריעים בדקת דומיה לזכרו של רבין. היו גם תקריות רבות של תלמידים שנסעו למחנות ההשמדה בפולין והעדיפו להשתולל ולהתפרע, כמו שכנראה הם עושים גם כאן בבית מידי פעם. אומרים שבמגזר החרדי לא כולם עומדים דום ביום השואה וביום הזיכרון. יש עוד הרבה דוגמאות, אבל העיקרון ברור.

עומדים בצפירה (צילום: דן בר-דוב)
עומדים בצפירה (צילום: דן בר-דוב)

עכשיו אני קורא שתלמידים מכמה בתי ספר תיכון ביזו את עצמם, את בתי הספר וכנראה שגם אותי ואתכם, כשצחקו, קראו קריאות איומות והפריעו במהלך ההצגה הטעונה "גטו" בערב יום השואה. משרד החינוך מעורב, מנהלי בתי ספר בוכים, כולם שולחים מכתבי התנצלות אחד לשני, והשחקנים בהצגה המומים ומודים שדבר כזה הם עוד לא חוו. מדוע לא עצרו את ההצגה, זעקו כותרות בעיתון (ושר החינוך נתן במבט ראיון, הציבור מטומטם וכו'…)

ואני שואל, מדוע בכלל להראות לתלמידי בתי ספר הצגות טעונות, ועוד כאלה שעוסקות בשואה? מדוע לבקש מאוהדי בית"ר לציין לפני משחק כדורגל את יום מותו של רבין? הרי התוצאות יכולות להיות מבישות ומביכות לכולנו. מה, צריך בכוח? זאת הדרך היחידה להנציח אירועים חשובים במדינה? מדוע להכין קרקע פורייה לפרובוקציה בפוטנציה? הרי אנחנו יודעים בכל מצב כזה עם מי יש לנו עסק ומה יכול לקרות, אז בכל זאת? מדוע, כי כתוב בפרוטוקול? כי זה מה שנהוג?

תינוק, שימו אותו במקום ציבורי – כנראה שיבכה ויפריע. אוהדי בית"ר ישמעו את השם "רבין" ולא בטוח שכולם שם ירכינו ראש בעצב. נערים בגיל הטיפש (טיפש מאוד) עשרה, עם ההורמונים והחרמנות, תשים אותם באולם תיאטרון – נראה שחלק מהם יפריעו. גם סיור במחנות ההשמדה לא ממש עושה להם את זה. לא כולם כמובן כאלה, אבל הרי מספיק אחד שיעשה את הבושות והכתם ידבק בכולם.

אני מובך ומתבייש כמו (כמעט) כולם במדינה מהתקרית בתיאטרון הקאמרי. אין לי מסקנות ברורות, אבל אני לחלוטין לא מופתע. נערים שמקיימים יחסי מין מין עם אשה במקום ציבורי לאור יום, מה זה בשבילם להפריע בהצגה העוסקת בשואה. אל תתפלאו אם השבוע הם גם יצחקקו ביום הזיכרון לחללי צה"ל ויקללו את רבין בנובמבר. אחר כך הם הולכים לצבא, בתקווה שבנוסף לתרומה למדינה ומילוי חובתם האזרחית, העלייה על מדים תיישר אותם והם ילמדו דרך ארץ, חינוך וערכים. לפעמים זה עובד ולפעמים לא….

5 Comments

  1. דותן
    25 באפריל 2012 @ 6:08

    אולי אפשר להציג את זה אחרת: במקום לנסות ולהקנות ערכים דרך הצגות ודרך בית-הספר, צריכים ההורים לקבל אחריות על החיות הרעות אשר להם הם קוראים "ילד".

    ילד לא אמור לצמוח פרא, בחלל הריק וללא כל הקשר. הוא לא אמור להיזרק בבוקר אל מוסד חינוכי, ולאחר מכן להיזרק אל החדר שלו. גם אל כלב לא מתייחסים כך, אז לילד?

    דותן

  2. בר
    24 באפריל 2012 @ 0:23

    ממש לא מסכים הדעה של כותב הטור. אי אפשר לפעול רק במתכונת של אדישות והתעלמות מהבעיות. אי אפשר להדיר נשים מהמרחב הציבורי כי זה עלול לפגוע ברגשותיהם הרכות של האברכים, אי אפשר להמשיך אורך חיים למדינה שאין קונצנזוס לגבי כך שרצח ראש ממשלה מכהן הוא מעשה נתעב. וכמו כן, אי אפשר לצפות ולהאשים את מל גיבסון ואחמדיניג'ד בהכחשת שואה, כשכאן מבית, אי אפשר לתת לתלמידי תיכון לספוג ערכים והיסטוריה מהצגה בקאמרי, שהוא תיאטרון איכותי.

    • שרית פרקול
      24 באפריל 2012 @ 10:26

      נכון, בר (אם כי אני הייתי כותבת את זה בצורה אחרת).

  3. דן
    24 באפריל 2012 @ 0:08

    למה לקחת תלמידים להצגה כמו "גטו"? לזה בדיוק קוראים חינוך והקניית ערכים.
    באותה מידה אפשר לשאול למה בכלל אנחנו חיים פה,זה נורא מרגיז את הערבים

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן