הבג"ץ דן הבוקר בבקשת המדינה לא לקיים את ההחלטה להרוס חמישה בניינים משותפים בשכונה, דיירי השכונה הצטרפו כמשיבים לדיון. לטענתם – החלטת בג"ץ נשענת על שתי הנחות מוטעות. אין ודאות באשר לבעלות על הקרקע, והממשלה מעולם לא החליטה להרוס את הבתים בשכונה. עוד שואלים התושבים שאלות על תום הלב של הארגונים שמסייעים לעותרים על הקרקע

מאת טובה אבן חן

שופטי בג"ץ ביקרו בחריפות הבוקר (א') את נציגי המדינה במהלך דיון בבקשה לדחות את פינוי שכונת האולפנא בבית אל. השופט עוזי פוגלמן: "אתם בעצם רוצים לשנות מדיניות לאחר מתן פסק דין". גם השופט ג'ובראו הצטרף לביקורת: "אולי לא התכוונתם ליישם את ההתחייבויות. מה ההבדל בין אז לעכשיו? הבקשות החריגות נהיו דבר שבשגרה. זה לא בריא מבחינה משפטית וציבורית".

כזכור, בטרם התערבותה של הפרקליטות היו אמורים חמישה בניינים בשכונת האולפנא בבית אל להיהרס לפני חמישה ימים, באחד במאי. מסתבר שעד היום לא נשמעו הנימוקים של תושבי השכונה בבג"ץ.

ימים ספורים לפני ההריסה המתוכננת ביקשה הפרקליטות לעכב את ההחלטה על ההריסה בשלושה חודשים, וראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם השר בוגי יעלון, הודיעו כי הם מתנגדים להריסת השכונה. "זוהי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" אמר ראש הממשלה.

על פי הודעתם, כפי שהוגשה הבוקר, טוענים התושבים כי טרם הובהרה סוגיית הבעלות על הקרקע, שמצויה בהתדיינות בבית המשפט המחוזי בין שני עותרים פלסטינים, ומאידך גיסא, ההחלטה להרוס את השכונה לא התקבלה על ידי ממשלת ישראל אלא בפורום מצומצם של שרים שאינו מעיד על הכלל.

את השכונה היפה אישר לבנייה לא אחר מאשר אהוד ברק, שר הביטחון, עוד לפני שתים עשרה שנים כאשר כיהן כראש ממשלה. המניע להקמת השכונה הייתה הרצח המתועב של איטה צור ובנה אפרים, תושבי בית אל,  שנרצחו בדרכם להדליק נרות חנוכה בשנת 1996. כך גם הוקצו לשכונה משאבים לפיתוח, כבישים, תאורה וכיו"ב. ממש לא ישוב נוסח חומה ומגדל, שהוקם תוך העלמת עין של השלטונות.

הסיבה לערפול הליכי הרישום של הקרקע שנקנתה כדין היא הנוהל ברשות הפלסטינית, שגוזר גזר דין מוות על מי שמוכר קרקעות ליהודים. עוד מציינים תושבי השכונה בתשובתם, כי הבעלות על הקרקעות הללו נגזרת מחלוקה שרירותית של המלך חוסיין, אשר מעולם לא הוכרה ע"י האו"ם או חוק בינלאומי כלשהו, וגם – טוענים התושבים, מדובר בקרקע שגם אם הבניינים בה יהרסו חלילה, לא תוכל לעולם לשמש עותר פלסטיני כלשהו. תמוה אם כן מדוע לא הציע בג"ץ להקצות אדמת מדינה לעותר, מרגע שיוכרע כי הוא אכן בעלים על הקרקע, קרקע כזו שתוכל אכן לשמש את יושביה למגורים או לעיבוד.

עוד אומרים תושבי השכונה שהיום, י"ד באייר, חל "פסח שני", הוא יום מתאים לדון מחדש בגורל השכונה. אמנם, העתירה נמחקה לפני כמחצית השנה ובג"ץ הורה להרוס את הבתים, אבל החלטה זו נבעה משתי טעויות, כאמור, ועל כן אין לתת לה תוקף.

מי מתגורר בשכונה ?

מסתבר שבבג"ץ לא נשאלה אפילו פעם אחת השאלה מי גר בשכונה, כמה זמן היא קיימת וכמה ילדים מתגוררים בה. את השכונה מאכלסים קציני צה"ל, זוגות נשואים וביניהם ילדיהם של יוסי וחני דיקשטיין, ובנם  שובאל שנרצחו באכזריות באחד מערבי השבת והותירו עוד תשעה יתומים ללא אב ואם, בשכונה מתגוררים אנשי הייטק, אנשי תורה ומדע ולא פחות ממאה וששים ילדים וילדות.

עוד טוענים תושבי השכונה כי "אותם עורכי דין וארגונים אשר שידלו את הטוען לבעלות על הקרקע לדרוש את הריסת השכונה הם הם המייצגים גם את הערבים בגליל, בנגב ובמזרח ירושלים להגן על בתיהם שנבנים שלא כחוק על קרקעות שאינם שלהם. יש כאן מאבק שנאה פוליטי בעל אג'נדה מובהקת להכריע במחלוקת הקיימת בארץ מזה 45 שנה האם על יהודים להתגורר ביו"ש אם לאו. האצטלה המשפטית היא כמובן הכיסוי וכאמור במקומות אחרים בארץ האצטלה היא הפוכה לגמרי".

כזכור, בסוף השבוע חתמו כאלף משפטנים על מכתב שדורש את קיום החלטת בג"ץ להרוס את שכונת האולפנא לאלתר מחשש לדמוקרטיה הישראלית. האמנם?