התעלפות (סינקופה) היא אחד האירועים שעלולים להתרחש אצל כל אדם לפחות פעם או פעמיים במהלך חייו. עם זאת, האבחון לסיבת העילפון דורש פניה למספר מומחים מתחום הנוירולוגיה, הלב, כלי הדם ומתחום האף האוזן והגרון. במרכז הרפואי הלל יפה נפתחה השבוע מרפאה ייחודית המשלבת את תחומי ההתמחות הללו בו זמנית לשם ביצוע אבחון וטיפול יעיל ומהיר

מאת עמית קרטס בנין

השבוע נפתחה במרכז הרפואי הלל יפה מרפאה ראשונה מסוגה בישראל המשלבת בין כוחות של מספר תחומים רפואיים לשם טיפול באחת הבעיות השכיחות ביותר – עילפון (סינקופה). המרפאה היא יוזמה משותפת של ד"ר ירון ריבר,  מנהל המחלקה הנוירולוגית, ושל ד"ר מרק קזצקר, רופא בכיר ומנהל השירות לקוצבי לב במכון הלב.

אחת הבעיות השכיחות ביותר בהם נתקל אדם בימי חייו היא אירוע של התעלפות (סינקופה) – הפסקת הדם למוח במשך מספר שניות. הסטטיסטיקה מדברת על בין 3 ל- 5 אחוזים של אירועים מכלל הפניות למיון בבית החולים. עילפון היא אחת הבעיות השכיחות. אחד מתוך שני אנשים יעבור אירוע של עילפון במהלך חייו מסיבות שונות. בישראל חיים כיום כ-20,000 אנשים הסובלים מעילפון כרוני, אליהם מצטרף המספר של כ-10,000 חולים בכל שנה. מתוכם, כ-400 חולים עם אירועים חוזרים של עילפון, בהם האבחנה לא תימצא למרות בירור מקיף.

אירוע של  התעלפויות  תכופות (סינקופה) הוא טראומתי לחולה למשפחתו ועשוי לרמוז על מצב רפואי חמור. שיעור התמותה לשנה בחולים לאחר אירוע של סינקופה עומד עתה על 7.5%  ומגיע עד 33%, כאשר הסיבה היא קרדיאלית. גם שיעור התחלואה החוזרת במשך הבירור הוא ניכר ומגיע לבין 15% ועד 33% של פציעה חוזרת, 5% – 7% שברים,  ואחוז אחד שהוא תוצאה של תאונות דרכים. כמובן שכאשר מדובר בהתעלפויות חוזרות, גם איכות החיים של החולים נפגעת: מדובר על 73% הסובלים מדיכאון וירידה בתפקוד, ב- 37% נפגעת פרנסתם וב- 30% נפגע התפקוד המיני.

מציאת הגורם לעילפון יכולה להביא לטיפול יעיל וספציפי במרבית החולים עם מצב מסכן חיים.

אבחון וטיפול

"לאחר שאדם התעלף", מסביר ד"ר ריבר, "הוא נשלח לבצע בדיקות לסיבת ההתעלפות, ואז, לרוב, הוא מופנה למספר רב של מומחים. זה מתחיל מרופא המשפחה (רפואה פנימית), שמפנה אותו הלאה לבדיקות אצל רופא אף אוזן גרון, רופא לב, מומחה לכלי דם וכמובן לרופא נוירולוג, עד לקבלת האבחנה. מדובר בתהליך הכרחי, אך הביורוקרטיה היא ארוכה, מסורבלת ולעיתים גורמת לאבחון להתעכב, ובהתאם לעכב את הטיפול".

לדברים אלו מצטרך ד"ר קזצקר: "ב-2009, האיגוד הקרדיולוגי האירופי הוציא הנחיות לגישה מיוחדת, שאיחדה את כל הקווים המנחים לאבחנה וטיפול בעילפון. אך האבחנה הסופית עדיין מחייבת את כל המומחיויות שהוזכרו. לשם כך הקמנו את המרפאה שלנו".

במרפאה מגיע המטופל וממלא שאלון של היסטוריה רפואית וקיימת. האחות שמקבלת אותו בודקת היסטוריה רפואית, בדיקות שונות שנעשו בעבר, צילומים וכו'. ולאחר מכן האדם נבדק בו זמנית על ידי נוירולוג וקרדיולוג. במידת הצורך, נקראים לחדר גם מומחה לכלי דם ומומחה לרפואת אף אוזן גרון.

"לדוגמה", מסביר ד"ר קזצקר, "במידה שהחשד הוא להתעלפות שהיא תוצאה של דפיקות לב, אנו משתילים מכשיר תת עורי מיוחד בשם REVEAL, המנטר את קצב הלב גם מרחוק (דהיינו כשהאדם בביתו), ומאפשר לגלות הפרעות קצב ואז לתת טיפול שימנע התעלפויות".

בנוסף, המרפאה תבצע בירורים להפרעות המערכת העצבים האוטונומית, המאזנת את לחץ הדם ושולטת על תפקודים אחרים כגון השתנה, הזעה, תנועת מערכת העיכול וכדומה.

המרפאה ממוקמת במתחם המכון לנוירולוגיה, ואפשר להגיע אליה לאחר קביעת תור וכן לאחר קבלת הפניה מרופא המשפחה וטופס התחייבות של קופת החולים אליה שייך המטופל.